ואוו אין לי אפילו תירוץ ללמה לא העלתי פרק חודש, פשוט לא היה לי כוח, מודה.
כתבתי לכם פרק ממש ארוך, הוא מחולק לכל מיני חלקים קטנים וקורה הרבה אז סורי אם יש טיפה בלאגן אבל בסך הכל נראה לי שיצא ממש אחלה. תהנו.
פרק 99:
"אנחנו חייבים לדבר" מייקל הניח את המזלג והביט בי.
לא הצלחתי לדבר, קיוויתי שהוא ימשיך בלי לחכות לתשובה ממני.
"אמה?"
"מה?" בלעתי את הרוק,
"אנחנו חייבים לדבר"
"אז תדבר"
"אני אוהב אותך"
הבטן שלי התמלאה פרפרים ולא הצלחתי לזוז, לא יכלתי להגיד כלום, הראש התחיל להתמלאות במחשבות,
"אמה? אמרתי שאני אוהב אותך"
"אני יודעת"
"אין לך מה להגיד לי?"
רציתי להגיד את זה, אבל לא היה לי את האומץ, "מה הטעם? אתה במיילא עם נייטלי!"
"אני הולך להפרד ממנה היום, כבר קבענו להפגש ב6 ורבע בערך"
"אהה.."
"נו?"
"מה נו?"
"אני אוהב אותך ואני רוצה שנחזור" הוא הביט בי וראיתי את התקווה בעיניים שלו,
"אני לא יודעת"
"חשבתי שאת אוהבת אותי"
"אני אוהבת אותך"
"אבל..?"
"אני לא יודעת מייקל יש לי תחושה ממש ממש לא טובה בבטן.."
"מה זאת אומרת?"
"קשה לי נורא להודות בזה אבל אני לא רוצה שנחזור"
הוא שתק והמשיך לאכול,
"מייקל תקשיב, נפרדנו וחזרנו כל כך הרבה פעמים, אתה היית הפילגש שלי ואני שלך ואולי זה הזמן להודות שאנחנו לא צריכים להיות ביחד"
"אבל את אוהבת אותי ואני אוהב אותך אז למה לא?"
"עברנו כל כך הרבה ביחד מייקל ושתדע לך שאני מאוהבת בך, יותר מזה, אתה היחיד שאני מסוגלת להפתח אליו ולעשות איתו הכל, הייתי מוכנה לשכב איתך עכשיו אפילו. אבל, אני מרגישה שזה טעות שנחזור, אין לי מושג למה.."
"את היית מוכנה לשכב איתי?"
"מייקל אין מישהו בעולם הזה שהייתי רוצה לשכב איתו כמו שאני רוצה לשכב איתך."
"אז.."
"מייקל אבל אני לא רוצה שנהיה ביחד"
"אז מה אבל אפשר בכל זאת.."
"ואוו עכשיו ממש הרסת את כל הארוחה הזאת.."
"את העלת את זה"
"לא אני רק ניסיתי להדגיש כמה אני אוהבת אותך וכמה אתה חשוב לי."
"אז את לא באמת רוצה לשכב איתי?"
"חשבתי שהשאלה היא אם אני רוצה שנחזור"
"אמה אני רוצה להיות הראשון שלך"
"מייקל אני חושבת שאני אלך עכשיו" קמתי מהשולחן, הוא קם אחרי והצמיד אותי לקיר,
"אמה תפסיקי לברוח ממני"
"מה תעשה מייקל תאנוס אותי?"
הוא התרחק ממני, "איך את יכולה לחשוב ככה בכלל?"
לא עניתי, "אני לא אלחץ עלייך בחיים אמה"
"כן טוב פעם לחצת"
"פעם!!! כשהייתי טיפש, לפני שידעתי כמה שאני אוהב וכמה שאת חלק בלתי נפרד ממני"
"לפעמים אני מתחרטת שבכלל התחלנו עם כל העסק הזה.."
"אני שמח לשמוע שאני טעות מבחינתך"
"מייקל אתה לא טעות, אבל לפעמים היה יותר טוב שהיית רק פנטזיה, החבר הטוב של אח שלי, לפני שהכל נהיה כל כך מסובך!"
"מה מסובך פה אמה? אני הולך להפרד מנייטלי ואני אוהב אותך ואת אותי מה הבעיה שנהיה ביחד!? אני אתייחס אלייך כמו אל מלכה, אני יעשה כל מה שתרצי, אני אהיה עדין ולפעמים פראי" הוא התקרב אליי לאט ונישק אותי בצוואר, התרחקתי, "מייקל זה לא הזמן המתאים"
"את יודעת מה אני שונא? בנות שאומרות משהו ושנייה אחרי זה אומרות בדיוק את ההפך"
"סליחה?"
"את רוצה אותי או לא אמה? כי אם לא אז פשוט תגידי ותחסכי לשנינו את הכאב"
"מה אתה מפגר?? אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מישהו בחיים! זה שאני לא רוצה שנהיה ביחד זה משהו אחר.."
"למה לעזאזל את לא רוצה להיות יחד?"
"כי אני לא רוצה מייקל. כי זה טעות. כי זה יהיה חודש אחד טוב ומושלם ואחרי זה רק ריבים ובעיות ופרידה ואני לא חושבת שאני מסוגלת לעמוד בעוד פרידה ממך, אני לא מסוגלת שתהיה שלי שוב פעם ושאני אאבד אותך. אני אמות"
"אבל אם עכשיו לא תיהי איתי את גם תאבדי אותי"
"אבל זה שונה."
"טוב"
"טוב? זה מה שיש לך להגיד?"
"אמה אני כבר לא יודע מה להגיד לך. אני יאמר לך רק דבר אחד. אני נפרד היום מנייטלי ואני אחכה לך, אבל לא לנצח, אז אל תתפלאי אם עוד חודש תתחרטי ואני כבר אהיה תפוס, הפעם אני לא יעבור את כל זה שוב פעם, זה עכשיו או לעולם לא."
לקחתי את התיק שלי והתקרבתי אליו, חיבקתי אותו חזק ונתתי והלכתי, הוא נשאר לעמוד שם ואחרי זה שמעתי רעש של צלחת נשברת, התחלתי לבכות וכל הדרך הביתה הלכתי, הזעתי ובכיתי וכאב לי, ולא יכולתי להפסיק לחשוב על העיניים שלו שנהפכו להיות כל כך עצובות.
"אני וטום נפגשנו היום ודיברנו על החודש שלנו.. הוא אמר לי שהוא יכול לסדר לנו בית ריק ושאל אם אני מבינה את הכוונה, אז נישקתי אותו ואמרתי לו שאני כבר לא ילדה קטנה ושאני אשמח לבית ריק, אבל שיזהר ממני אם זה לא יהיה מיוחד"
"זאת אומרת שפחות או יותר הבהרת והבטחת לו שתשכבו? כך שאין דרך חזרה?"
"בטח שיש, אבל אני לא צריכה אותה, אמרתי לך שאני אוהבת אותו ושאני הולכת לעשות את זה."
"רייצ'ל איך את יכולה לאהוב אותו? את מכירה אותו בערך שלושה שבועות ואת מדברת עליו כאילו אתם מכירים שנים! איך את יודעת שהוא לא מסתיר ממך סודות?"
"כי אני סומכת עליו, ולכל אחד יש את הסודות שלו, ואני מרשה לו שיהיו לו סודות ממני זה לא ביג דיל. ואני אוהבת אותו, לא יודעת למה בסדר? מה פתאום את כל כך נגד זה?"
"אני לא. אבל אמרתי למייקל שאני רוצה לשכב איתו ואז אמרתי לו שאני לא רוצה שנהיה ביחד"
"מתי זה קרה?"
"לפני שבוע, ביום שהוא נפרד מנייטלי, נפגשנו לפני כן והוא רצה שנחזור אבל אמרתי לו שאני לא רוצה"
"למה?"
"זה מסובך וממש אין לי כוח לדבר על זה."
"אוקיי. אז את אוהבת אותו או לא?"
"מה לעזאזאל אני מבינה באהבה?"
"אמה מה את מרגישה?"
"אני מרגישה שאני לא יכולה לחיות בלעדיו!"
"אז מה עוצר בעדך?"
"ככה רייצ'ל אני יודעת שזה לא מתאים שנשכב עכשיו ות'אמת אני גם לא רוצה שנשכב ואני יודעת שאני עושה את הבחירה הכי נכונה שיש לגבי זה."
"טוב.."
אמא באה לקחת אותי מבית הספר, התיישבתי במושב הקדמי, "אמא זה מתחיל להיות מגוחך שאנחנו לא מדברות"
"אני יודעת אבל אני פשוט לא מסוגלת להפסיק לכעוס עלייך"
"אמא אני יודעת שהתנהגתי חרא והייתי ילדה זוועה אבל אני לא רוצה שנהיה מסוג האמהות ובנות האלה שהקשר היחידי ביניהם זה קשר דם. אני לא רוצה שנריב"
"את צודקת, זה לא ייאמן איך שאת יותר בוגרת ממני."
"אז אנחנו שוב שולם?" שאלתי,
"בוודאי חמודה," היא חיבקה אותי עם יד ימין בזמן שיד שמאל הייתה על ההגה.
"את יכולה להכין לי סלט פירות עם קצפת כשנגיע הביתה?"
"אני אשמח".
היא חנתה מול הביתה ובדיוק רון ותומס הגיעו, "אוי תומי כל כך תודה שלקחת אותו מבית הספר, אני חייבת לך!" היא אמרה בזמן שנסחבה עם כל השקיות של הסופר אל תוך הביתה,
"אין בעיה" הוא אמר ואז פנה אליי "אמה בואי שנייה לחדר שלי"
'שיט' חשבתי בלב ועליתי אחריו לחדר שלו, "מה?" שאלתי כשהוא סגר את הדלת,
"תקשיבי, מייקל סיפר לי כל מה שקרה בשבוע שעבר ובכלל.."
"אהה" אמרתי והתחלתי להריץ סרטים בראש על איך עכשיו הוא הולך לצרוח ולרצוח אותי.
"אני יודע שאולי את לא רוצה שאני אדבר איתך על זה ושאולי לא כזה מעניין אותך מה אני חושב אבל אני יודע שאני חייב להגיד לך שמייקל באמת ישתנה מאז שהוא התאהב בך והוא רציני לגבייך, הוא כבר לא כמו פעם, הוא לא ילך ויספר לכולם אם תשכבו, אבל.. את עדיין אחותי הקטנה ואת צעירה מידי בשביל לעשות את זה עכשיו ויכול להיות שאת מרגישה מוכנה ומה אני יודע אולי את באמת מוכנה אבל זה באמת מוקדם מידי ואני באמת חושב שכדאי לך לחכות עם זה.."
הייתי בשוק, "תומי אני אמרתי למייקל שאני רוצה שהוא יהיה הראשון שלי ושאני מוכנה לשכב איתו אבל לא אמרתי שאני אעשה את זה בטח שלא עכשיו, שלא תבין אותי לא נכון, וזה דיי מוזר לי להגיד לך את זה, אבל אני רוצה לשכב איתו! באמת! אבל אני יודעת שאני לא בשלה לזה מכל הבחינות ובאמת תודה שאתה מדבר איתי על זה, אבל גם אמרתי למייקל שמבחינתי הגיע הזמן שנגמור לגמרי ושכל אחד מאיתנו יעבור הלאה לדברים גדולים יותר וטובים יותר"
"אמה הוא ממש אוהב אותך"
"אני יודעת תומי אבל זה מספיק, היינו יחד עם פרידות וקטעים ובגידות יותר משנה וחצי והגיע הזמן לסיים את זה, אין לקשר עוד לאן להתקדם ואני באמת מרגישה שלמדתי מהקשר הזה מספיק ושהגיע הזמן לעבור הלאה ולמצוא מישהו חדש."
"טוב.. אני חושב שאת החלטת משהו נכון, אבל את יודעת איך מייקל הוא ימשיך לאהוב אותך הרבה זמן וסביר להניח שהוא לא יניח לך ממש בזמן הקרוב, כאילו הוא יודע איך לנצל את כל הרגעים הקטנים האלה, בכל אופן אל תתני לו להכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה, אבל תזהרי, תשמרי על הכבוד שלך ושלו כי אין משהו שיותר חשוב מזה בתכלס."
"תודה תומי!!" חיבקתי אותו, "אז מה איתך? יש לך מישהי?"
"מה זה עניינך?"
"תומס כרגע דיברתי איתך על היחסים שלי ושל מייקל ועל משהו מאוד אינטימי מגיע לי לדעת מה קורה איתך!"
"אין לי אף אחת"
"שקרן! תספר לי מה הבעיה שלך? אתה לא סומך עליי?"
"טוב יש לי מישהי, יצאנו פעמיים אז זה עוד לא רציני"
"איך קוראים לה?"
"ברית."
"היא מהשכבה שלך?"
"היא מהשכבה שלך.."
"ברית וולט?"
"כן.."
"וואי היא ממש יפה וחמודה, שיחקת אותה תומי בהצלחה. תספר לי איך מתקדם איתה טוב?"
"טוב טוב עכשיו עופי מפה אני צריך ללמוד!"
"שמן" חיבקתי אותו שוב והוא דחף אותי ממנו, צחקתי והלכתי לחדר,
החלפתי לבגדי בית, סתם בוקסר ישן של תומס וגופיית סבא שחורה, התחברתי למחשב ודיברתי עם כל מיני ילדים, קבעתי עם צ'אד, לוסיאנה, בראד וסטיבן שנלך מחר לים.
הכנתי תיק עם מגבת נקייה, קרם הגנה, שמן שיזוף, משקפי שמש, בגד ים שחור, כובע, שמלה וכפכפים, ולקחתי לי עוד מגבת קטנה ליתר בטחון.
הנחתי את התיק בצד והלכתי לישון שנת צהריים כדי לנוח קצת, החלטתי שהיום אני לא יוצאת ושאני אשאר בבית ואראה סרט, כנראה שלוסיאנה תבוא אליי.
בשעה 9 וחצי לוסיאנה דפקה בדלת, פתחתי לה ונתתי לה נשיקה, "היי לו! סורי שאני בפיג'מה, אבל את יודעת במיילא אנחנו סתם בבית, וואי את ממש יפה"
"תודה מאמי וזה בסדר"
ישבנו בסלון וראינו סרט מפחיד, צרחנו כמו משוגעות ואז דיברנו על הכל, על צ'אד ומייקל ותומס ועל כל מיני ילדים בשכבה, דיברנו גם עלינו ועל דברים שאנחנו רוצות לעשות וכל מיני שטויות של בנות, בערך בשתיים עשרה שאמא ורון כבר ישנו צ'אד התקשר ללוסיאנה ואמר לה שהוא ובראד בשכונה שלנו ואם הם יכולים לבוא, אז אמרנו להם שיבואו עוד חצי שעה ורצתי לחדר שלי להחליף בגדים, לא צריך להתגנדר יותר מידי אבל בכל זאת לא לעשות בושות ולתת להם לראות אותי בפיג'מה בלי חזייה,
לבשתי סתם מכנס קצר שחור וחולצה ארוכה צהובה עם לוגו של איזה חברה נחשבת, סירקתי את השיער ושמתי קצת גלוס ועפרון שחור ובושם.
הבנים הגיעו ב12 ועשרים ועשינו צחוקים, הוצאתי מהמחבוא הלא כל כך טוב של אמא במקרר בקבוק של שתייה חריפה ושתינו קצת שוטים לחיים, התחלנו לדבר ולעשות שטויות עד שתומס חזר הביתה והכין לנו קפה כדי שנרגע קצת, הם הלכו הביתה ואני נכנסתי למיטה כשהשעון המעורר מכוון ל9 וחצי כדי שאני אספיק לעשות כל מה שאני צריכה.
התעוררתי ברבע לעשר אחרי שהשעון צלצל במשך רבע שעה עם כאב ראש מאתמול בלילה, ירדתי למטה לשתות קפה ומים ועליתי להתקלח, הורדתי שערות ברגליים ובשחי ושמתי קרם לחות, לבשתי את הבגד-ים ומעל את השמלה ובערך ב11 נפגשנו כולנו בתחנת אוטובוס כדי שיקח אותנו לים.
בים עשינו ממש הרבה צחוקים, רצנו וצחקנו כמו משוגעים, השפרצנו אחד על השני והטבענו אחד את השני, צ'אד ולוסיאנה הלכו לסיבוב קטן כדי "לדבר", משמע להתנשק קצת בלי שנבהה בהם.
נשארתי לבד עם בראד וסטיבן וסוף סוף שמחתי להיות בחברת בנים בלי להרגיש את המתח המיני ובלי לחשוב כל הזמן איך אני נראית ואם אני מספיק כוסית בשבילם, סתם דברנו והשתזפנו והם סיפרו לי על בנות שהם התחילו איתן וזה היה באמת מגניב שסוף סוף ידעתי שיש לי שני ידידים באמת.
חזרנו הביתה רק באיזה חמש שזופים ועייפים, קבעתי עם בראד שאני אבוא אליו מחר אחרי בית ספר כי יש לו בריכה בבית ונהיה רק שנינו, ואני לא לחוצה מזה בכלל.
אמא העירה אותי בשבע וחצי, אכלתי ארוחת בוקר וסידרתי את התיק, מתחת לחצאית וחולצה הבית ספר לבשתי בגד ים.
בית הספר עבר דיי מהר ואפילו השתחררנו ברבע לשתיים עשרה,
נסענו אל בראד הביתה בהסעה וכשהגענו קודם כל אכלנו לארוחת צהריים עוגת תותים מדהימה שסבתא שלו הכינה, אחרי זה יצאנו החוצה לבריכה הענקית שלו ונכנסנו, הכלבה שלו, רוקסי, גולדן רטריבר עצומה, נכנסה ושחתה איתנו בבריכה וזה היה ממש מצחיק לראות אותה שוחה עם הראש מעל המים,
אחרי איזה שעתיים בבריכה נכנסנו הביתה, התקלחתי אצלו והוא נתן לי סתם בגדים שלו לבנתיים, ירדנו למרתף ושיחקנו בפלייסטיישן ב'תקן5'.
בערך בשבע התקשרה לספר לי שהקדימו לאבא את הטיסה והוא חוזר ביום שלישי, אז ממש שמחתי.
אח שלו, קארל, החזיר אותי הביתה באוטו בערך בעשר, אמא דיי התעצבנה שהייתי שם כל כך הרבה זמן ולא חזרתי הביתה ותומס ישר שאל, אם קורה בינינו משהו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
כותבת, לא יותר מזה.