חכמים ממני אמרו:"ברגע שאתה מחליט להפסיק לדבר על משהו, אנשים ויבאו וידברו עליו במקומך."
מאיפה זה בא ולמה?
והמחמאה.. כבר ממזמן הפכה להעלבה.
ואני שונאת את עצמי, גם על זה וגם על הגועל שבי.. זה לא אשמתי פשוט ככה אני, פחדנית. בעיה נפשית לדעתי.
פשוט לשמור על דיסטאנס, הפעם אחר.. פשוט לא להכנס לזה שוב עם אף אחד כי זה פוגע כלכך בי ובאחרים.
אני צריכה לראות מרתון איך פגשתי את אמא, לשבת E&W ולנצל כל שניה כזו, לשמוע יותר מה שאני אוהבת ופחות מה שאני אמורה לאהוב, או שאני צריכה להכיר כי זה שיר מסיבות או וואטאבר,להפסיק לחשוב על דברים שממזמן הייתי אמורה לשכוח מהם.
החופש הכי מסריח אבר והכל בגללי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
