אני מרגישה שהשתנתי לטובה נראלי
למדתי באמת להיות מה שאני..ולא לנסות להיות מישהו אחר..זאת אומרת יותר נכון משהו אחר
ובגלל שניסיתי להיות משהו אחר..הרסתי לעצמי את שמחת החיים ונהייתי מרירה כזאת
וזה מוזר..הבנתי את זה רק כשיצאתי לחופש הגדול..
אולי ההשפעה של הסביבה השפיעה עליי? בכל מקרה עכשיו זאת אני אני הכי אמיתית ולא משהו שניסיתי להיות-ושמתי את עצמי ללעג
(לעג זאת מילה מצחיקה)-(במלעל)
ועכשיו אני הכי אמיתית שיש..הלאורה שניסתה להשתנות ולא ידעה בכלל למה..
אז עכשיו אני יותר שמחה..אני לא נותנת לעצמי להיסחף עם החברה...כמו הרבה ילדים אחרים
כנראה התבגרתי והבנתי את זה
ואני רוצה להראות לכל העולם את האני האמיתי שלי!וזה אני מדהים...לא האני המזויף שניסיתי להיות
ובגלל זה בחופש אני רוצה להנות כמה שיותר
אני רוצה להצחיק אנשים
אני רוצה להנות מהחיים (אפילו שברוב החיים זה ממש קשה)
וכשחושבים על זה..למה אני מתלוננת בכלל? עוד לא עברתי 15% מהחיים וכבר תלונות?
יש מבוגרים שהיו רוצים וחולמים שיהיו להם את הבעיות השטותיות שיש לי
וכשיש מתבגרים שחושבים שכל עולמם מר ועצוב הם ממש טועים כי עם הגישה הזאת ברור שהם
לא יהיו שמחים
אך אם הם באמת ינסו לשמח את עצמם זה ישתלם להם..וחבל שאני הבנתי את זה רק לפני 3 שבועות
טיפשי..הלא כן?
תראו אתזה..הבלוג ריק..בכל חודש בודד יש פוסט..אבל מעכשיו..כשיש לי יותר שמחת חיים
אני הולכת לעשוטת דברים מטורפים ומרגשים..ולחלוק אותם פה בבלוג..וגם איתכם..ואז הבלוג יהיה עמוס בחוויות ובחיוכים..
ולא ב"אוי כמה שהחיים שלי מחורבנים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
