לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בן: 37

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2007

עוד עדכון ככה לכיף שלכם + תמונה לא קשורה


אז נתחיל ביומן מסע כזה מגניב כזה :P אז shall we?

 

אז נתחיל עם יום שלישי (למה? כי בא לי)

 

וובה ואנוכי יצאנו לנו לת"א לפגוש את מריה (למה? כי בא לנו) הגענו לנו לת"א (לא היינו רטובים ומלוכלכים [אולי כי שנינו לא ממש מנסים להרשים יתר על המידה את מריה כמו שניסינו להרשים את רובין? מי יודע...]) ופגשנו איזו מישהי שנראתה בת 16 ככה וגילינו שהיא מתחפשת לסאנג'י [: (היה לה קעקוע טרי של אלכימיסט) משם המשכנו לעזריאלי ופגשנו את מריה [: פגשנו גם את אוהד ואבירם וחברה של מריה, נפרדנו מהם יפה יפה כי הם לא היו יעילים לקאסט ונדדנו לנו לדיזניגוף :P שם קנינו אוכל ולמריה הבאנו 10 שקל והיא קנתה פו הדב מחופש כזה ששמים לפלאפנים P: משם נפרדנו ממנה כי היא גם לא הייתה יעילה ונדדנו לנו בקינג ג'ורג' לעבר שוק הכרמל :P לידיעת ציבור הקוראים (ה2-3 שאשכרה אין להם חיים אבל יש אינטרנט) נדדנו בת"א בכדי לחפש לחברה של וובה, ענבל, גופיה צמודה ותחתונים עם הדפס סופרמן... נו כמו שהיה באופנה לפני 3-4 שנים... כן והמשכנו לחפש מהכרמל לאלנבי (נראה לי) ומשם פנינו ברוטשילד והסתבכנו... (לא מצאנו כלום) ובסוף הגענו ליפו... כן ליפו... אנחנו והחוש כיון שלנו >>"

 

המסע נגמר לאחר 3 שעות שבהן עשינו כל כך הרבה סיבובים סביב עצמנו, חלקם במטרה לסרוק יותר חנויות וחלקם במטרה לחזור הביתה לפני מחר... משעשע... בסוף השתמשנו בGPS שבפלאפון החדש שלי (דור שלישי... סוף סוף שימוש יעיל לגרוטאה הזו...) והגענו כמעט בקלות לעזריאלי :P נסענו הביתה ברכבת והיה מגניב.

 

למחרת היה לי שיעור פסיכומטרי ואז קראתי לוובה לכ"ס בניגוד לרצונו (מה שהתברר כהחלטה נבונה (כלפיו ולא כלפי...) כי נפגשנו וכמעט ישר מצאנו את הגופיה שהוא חיפש P: חה... ישבנו אצל אמא של וובה בבית קפה, דיברתי קצת עם ההיא (אין לי שמץ איך קוראים לה.... אני עוד אגלה) שאיתי בפסיכומטרי והיה פנאן. אחר כך נדדנו לחפש לוובה בתי קפה לעבוד בהם, מצאנו 1 >>" וגם זה בקצה של כפר סבא... בדרך חזרה תפסנו טרמפ עם נטע (שנדלקה על וובה ולא סובלת אותי) והגענו למרכז כ"ס. משם הלכנו לאמא של וובה (שוב) וחיכינו שם קצת [: אחר כך נדדנו לענבל  ואני לא זוכר, נראה לי שוובה עלה, דפק בדלת ענבל לא שם והלכנו ללהפוך, שם שאלנו על האנשים של פולין, מתי הם חוזרים והם לא ידעו, רק חילקו לנו פלאיירים שזרקנו אחר כך... טלפון מענבל והיא בכלל בבית, ברגע שיצאנו מהבניין מכניסה א', היא והמשפחה שלה נכנסו לבניין מכניסה ב' >>" נהדר הא? קיצר הלכנו לביתה של ענבל ואז וובה עלה אליה ל5 (45) דקות... התייבשתי בחוץ, שיחקתי סודוקו בפלאפון, הסוללה של הIPOD נגמרה... גלשתי בפורנו בפלאפון (זה גרוע... דור שלישי? פחח... עדיף לשחק טומב ריידר) וגיליתי שזה מעפן והמשכתי לשחק בסודוקו... בדיוק כשנמאס לי כבר לחכות וובה ירד למטה, נדדנו לטרמפיאדה ומשם כבר הביתה וזהו...

 

ביום חמישי עבדתי בילו, היה נחמד ובערב הלכתי לשיעור תיאוריה במוזיקה ושם הייתי רעב לאללה... (לא אכלתי כלום באותו יום) מרוב סבל ורצון עז להעסיק את עצמי במשהו אחר התחלתי לדבר יותר מהרגיל בשיעור ואחריו P: יצא טוב כי יצא לי לדבר ולהכיר את שיר (או שירי...?) מהשכבה של עדי ודורין... חמודה כזו צחקנו ודיברנו והיא הקפיצה אותי בסוף השיעור לעדי, שם ראיתי את הנעליים החדשות שלה, דיברנו קצת והלכתי לתומר, שם גיליתי שהמחשב שלו דפוק, שהוא מת מעייפות ושאין לו אוכל במקרר חוץ מסלט פירות (לא שהתלוננתי... אכלתי הכל) משם נדדנו לניר, אכלתי 2 קציצות תרד, פרסתי לתומר פרוסת עוגת גזר ואת שאר העוגה בלסתי בעצמי, אכלתי עוד האני נאט צ'יריוס עם חלב ונרגעתי... דיברנו הרבה על הילו (נושא משותף) וצחקנו משטויות במחשב עד 3 בלילה XD הלכתי הביתה והשארתי את תומר לישון אצל ניר.

 

היום קמתי ב6 בבוקר לעבוד בילו, הייתי אמור לעבור התלמדות של שעתיים אבל בגלל שעובד הבריז אז נשארתי 6 שעות והיה נחמד.

 

חזרתי הביתה, ראיתי נרוטו, דיברתי עם כמה אנשים והלכתי לישון עד 8 וחצי בערב... שינה טובה...

 

ועכשיו אני פה ומשעמם כי כולם לא מדברים איתי... בו הו... :(

 


 

טוב חבר'ה אני לא יודע מי קורא פה ומי לא (טוב בעצם אני דיי כן יודע... קצת אפשר לספור אתכם על אצבעות של חייל בהנדסה...) אבל בא לי להבהיר משהו...

 

מי שזה לא נוגע אליו ידע

 

אני לא מרוצה מההתנהגות הזו של היחס המועט לאחרונה... מה זה? אני תמיד מנסה להשקיע בחברות שלנו בטלפונים מידי פעם כשיש זמן בין שיעור לבין עבודה... תמיד מנסה להיות מחובר כשאני יכול... מתאמץ להישאר במסנג'ר למרות שהוא בנזונה דפוק מקולל... ומה אני מקבל? פעם ב... יחס... וגם זה בצורת מדיה יבשה כמו מחשב...

 

אני לא חושב שאני יכל לקרוא לדבר כזה חברות. אני חושב שאנחנו יורדים לכדי ידידות בלבד ובקצב הזה נישאר מכרים... אנשים שאם יוצא והם נפגשים אז הם מחייכים חיוך מאולץ אחד לשני וממשיכים ללכת... ככה אני מרגיש... כמו שחברי הטוב וובה נוהג לומר: "אם הקשר חשוב אז עושים הכל כדי שיהיה מוצלח" אני עושה כל מה שאני יכול מה איתך?

 

(קטע זה נכתב בכוונה בצורה שלא ידוע אם אני מתייחס לבחורה/בחור/תוכי שלי... קחו 2 דקות, תקראו שוב, תראו אם אתם קשורים לקטע ואם כן קחו לצומת ליבכם, אם לא אז עיברו הלאה ותהנו מהבסקוויטים והתה)

 


 

ולציטוט הנבחר מיום העבודה שלי:

לקוח: "תכין לי טוסט בבקשה" *מצביע על הטוסטר*

אני: "עם מה אדוני רוצה את הטוסט שלו?"

לקוח: "עם זיתים ירוקים בבקשה"

אני: "יש לך זיתים ירוקים?"

לקוח: "...........לא...?"

אני: "יש לך טוסט?"

לקוח: ".....לא?"

אני: "חבל"

 


 



נכתב על ידי , 23/2/2007 23:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,953
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לReshaFlame אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ReshaFlame ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)