אז הגיע הזמן.

הבנתי סוף סוף שזה פשוט לא עובר לי :) לא משנה כמה "לא" אני אקבל... וזה לא הדבר שיעשה אותי מאושר...

אז הוחלטה החלטה, אני מתנתק :)

בתוך הראש שלי יש עדיין חלקים שחושבים שזו נסיגה טאקטית ושאח"כ אני אתן לזה עוד סיכוי... אבל אלה חלקים שאני מכיר טוב מידי והגיע הזמן שידעכו וילכו לעזאזל.

איך גורמים להם לדעוך? בכוח, מנתקים קשר, מוותרים מראש על הדברים הרגילים כמו להתקשר לשאול מה קורה, לדאוג, לכעוס... מוותרים על השעות בטלפון שתמיד נגמרות בצחוק מטעה שגורם לך לחשוב שהכל נפלא כשבעצם אתה נמצא בהתמכרות מפגרת ואתה חי בבועה שלך.

הגיע הזמן לצאת לשם, לעשות משהו עם עצמך [:

וככה נגמר פרק גדול בחיי בשם ענבר אברהמי.

לפחות הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה כיפית לא? :)