יום כיפור הגיע... וזה משום מה מרגיש שונה מתמיד. אולי בגלל הצבא.
כבר מזמן הפסקתי עם "אם מתישהו פגעתי בך אז סליחה" כי זה טיפשי, צבוע ודי סתמי.
בגלל שהפסקתי עם המנהג הזה, לפני יום כיפור אני חושבת אם יש אנשים שבאמת מגיעה להם סליחה ממני. שנה שעברה היה אחד כזה, והשנה... האמת שאין ממש.. ובאופן די מוזר, האדם היחיד שאני רוצה לבקש ממנו סליחה הוא עצמי.
זה התחיל מזה שמתישהו המשפט "לכעוס עלי הרבה אבל בסוף לסלוח" מהשיר "מבול" של קרן פלס התנגן לי בראש. אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר ולא ברור, בעיקר כי קשה לי לתרגם את זה למילים אבל.. על כמה מה שעשיתי לעצמי, על המחשבות הרעות, על ההרס העצמי, על... כל מה שכעסתי בגללו על עצמי, אני צריכה לסלוח.
כי אולי ככה זה יגרום לי לא לחזור על זה.
ובאופן יוצא דופן, דווקא אני חושבת שמגיעה לי התנצלות מכמה אנשים.
אף פעם לא הגעתי למצב שביום כיפור אני אומרת "לדעתי הם צריכים לבקש ממני סליחה", אבל השנה... היה שונה.
האם אפשר לסלוח על דבר כמעט בלתי נסלח? האם יש אנשים שלא מגיעה להם סליחה?
האם אפילו שאני רוצה, ולא ברור אם כן, יכול להיות שאני בחיים לא אהיה מסוגלת לסלוח...?
האם זה שקשה לי לסלוח, או שאני אפילו לא בטוחה שאני צריכה ורוצה, עושה אותי לאדם פחות טוב?
אני מגדירה את עצמי כבנאדם שלא שומר טינה. ואני סלחתי להרבה אנשים על הרבה דברים.. אבל מה אם זה גדול מידי?
סתם נקודות למחשבה. תמיד מציגים סליחה כדבר כל כך .. טהור. אני תוהה אם צריך לסלוח בכל מחיר ואם זה תמיד הדבר הנכון לעשות... אם זה לא פשוט עושה אותך שוב חשוף לפגיעה ממי שכבר פגע בך.
ואם כבר דיברנו על "אם פגעתי בך אז סליחה" .. לדעתי אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מספיק קשובים לאנשים סביבנו, או מספיק כנים כלפיהם, תלוי באיזה צד אתם, כדי לא להגיע למצב שזה נשאר. כמובן שיש מקרים לכאן ולכאן אבל.. העולם היה טוב יותר אם לא היינו שומרים דברים בבטן
אני אפילו לא יודעת אם לא עשיתי טעות שאני לא אמרתי כלום אז, בויתור.
התחלתי את התפקיד שלי כמש"קית פניות בקצין מילואים ראשי. אני לומדת די מהר, ואי אפשר לומר שאני לגמרי מרוצה מהתפקיד אבל.. הכי טוב שיכולתי לקבל במצבי. והבנות שם די סבבה, אז מסתדרים.
לפני שבוע הייתה החתונה של תיקי ודניאל. היה כל כך מרגש!!! כמעט בכיתי בחופה.. ובכלל כל הערב היה כל כך מהנה ברמות שכבר מזמן לא היו- רקדנו כל הערב כמו מטורפים.. זה היה אדיר. כל כך שמחתי בשבילם, ותיקי הייתה כל כך מהממת!
ואתמול התחילה שנה חדשה. בגלל אילוצים כאלה ואחרים את סעודת ראש השנה עשיתי רק עם ההורים שלי, אבל אחרי זה גם יצאתי עם חברים והיה נפלא ^^
זאת הייתה שנה מטורפת, מלאה בכל כך הרבה שינויים וחוויות... מפתיע כמה אפשר להשתנות בשנה אחת, שהיא חלק כל כך קטן מחיים שלמים... מבט אחד לא מכוון בתמונה גרם לי לחשוב כמה אני משתנה כל שנה. מכיתה י עד עכשו התבגרתי כל כך.. לא היית מזהה אותי. אני אדם שונה כמעט חלוטין. כמו בית שהיסודות בו אותן יסודות, אבל כל הפנים השתנה לגמרי.
אלו המטרות שהיו לי לפני שנה:
1. להצליח להוציא ציון טוב בפסיכומטרי- 709 בייבי :)
2. להצליח בבגרויות האחרונות- done ^^
3. להשתפר בנינג'יטסו ולהגיע לרמה סבירה (לפחות)- אני אישית חושבת שממש השתפרתי, אני חושבת שאני סבירה
4. להישאר עם איתמר שלי 3>- אוהבת אותך בייבי :)
5. לחזור ללמוד גיטרה- לצערי הרב מאוד- לא יצא לפועל
6. להצליח להשתבץ לתפקיד טוב בצבא- ימים יגידו.. זה לא מה שחשבתי עליו, אבל אולי ייצא מזה משהו טוב
7. הדאבל דייט ההוא עם סנה, אנחנו חייבות!-עדין לא! "><
8. טיול רק עם חברים לאנשהו, אולי לצפון- טיול ממש לא היה, אבל היה קמפינג
9. באמת להצליח לכתוב סיפור בלי להפסיק באמצע!- לא"><
10. מופע סוף שנה עם עופר וטל! ושהוא יהיה מרהיב- למראה האכזבה והצער, לא יצא אל הפועל
11. לשמור טוב טוב על האנשים המדהימים שאיתי- לשמחתי, אני חושבת שהצלחתי
12. קורס באוניברסיטה הפתוחה- לא. אני לא חושבת גם שזה היה נחוץ
13. ללכת להתנדב איפשהו, נשמע לי נחמד- לא יצא. :(
14. להתרגל לצליאק ולדעת לחיות איתו בשלום- על אף כל המשברים השנה בנושא הצליאק, אני מתרגלת אליו לאט לאט
15. להגיע לשיר ה600- יש :)
16. להתמיד בקטע של הציור- הייתה תקופה... :S
17. לחגוג יום הולדת שנתיים לקבוצה- לא "חגגנו" ואנחנו לא לגמרי מאוחדים, אבל כיחידים אני שמחה ששמרתי איתם על קשר
18. לחזור לקטע של תפירה וסריגה- לא:\
19. להצליח להתמיד בכתיבה- תלוי איך מסתכלים על זה..
20. שהבלוג יהיה קיים עד שנה הבאה:)- הושלם:)
8 הושלמו לגמרי, 5 חצי הושלמו , ו-7 לא.
מטרות לשנה הבאה:
1.לשמור על קשר עם כל החברים שלי שמתגייסים
2.לשמור על קשר עם הצליאקים מהטירונות/ צליאקים בכלל
3.להצליח בתפקיד שלי ולנסות לא להיות שבוזה לגמרי
4.שיהיו לי חיים גם באמצע שבוע למרות העייפות
5.להצליח לא ליפול לשתיית קפה
6.להישאר עם איתמר שלי 3>
7.להמשיך בנינג'יטסו ולהשתפר
8.להמשיך לנגן
9.לשלב את "יהודה וישראל" עם הצבא
10.ללכת להופעה של יוני בלוך (פספסתי איזה 4 השנה, הגיע הזמן כבר)
11.אסוף עוד לפחות 3 מפרטים לאוסף
12.לחזור לכתיבה
13.טיול עם חברים (ממש טיול איפשהו)
14.את הדאבל דייט. די כבר חייבים!
15.לחזור לצייר
16.למצוא עבודה/ לחזור ללמד
17.לחיות יותר בשלום עם הצליאק (שלא יהיו לי כל כך הרבה משברים בגללו)
18.לדעת לשים את אחורי בעבר :P
19.לנצח את פלאפי וגלעד בווי. אני חייבת להפסיק להיות גרועה בזהXD
20.שהבלוג יהיה פעיל שנה הבאה:)
נקווה שאחוז ההצלחה השנה יהיה גבוה יותר:)
אחרי שנה באמת מלאה בחוויות, שינויים הצלחות כשלנות חיוכים ודמעות-
אני מאחלת לי ולכולם שנה טובה, שונה ומצלחת מהקודמת, ושנזכה רק לימים טובים :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
penguin woman