אתמול בערב הייתי עם ענתבי ("אהה! וזה ענתבהה!!") וכהן ("זה לא יפה שאתם יורדים עליי בגלל שאני רוסי..") במסיבת סיום של הט'טניקים.
המופע היה משעמם, בגלל שראינו את רובו יום לפני כן, כי הם החליטו שכדי לכנס את שכבת ז' באודיטוריום ולהראות להם איזה טקס סיום מעאפן הם יודעים לעשות, אז כבר די ידענו מה הולך לקרות.
שכבת י' מהדרים הייתה, ופגשתי את חורי 2 ושירע והסתובבתי איתן די הרבה, דן נדבק עליהן ועשה בושות, בחיי הילד הזה לא יודע מתי להפסיק. שמישהו יהרוג אותו, בבקשה ..
הגענו למסקנה שאנחנו נהיה מחזור כ"ד.
"מאאאאאחזור כדדד!!! "
יהיה מצחיק בסוף ט', תהיו בטוחים (:
זהו, נגמר.
שירע אמרה שאם בכיתה ז' נהניתי כל כך, בכיתה ח' יהיה לי הרבה יותר כיף.
אני כלכך מקווה שהיא צודקת.
אוח כיתה ז'.
כמה אני אתגעגע לשנה הזו.
רבקה, שרי,איילה, מיטל כולם בירברו על כמה התבגרנו, כמה השתנינו, כמה התרגלנו, אבל אף אחת מהן לא באמת מבינה עד כמה השתנינו. עד כמה התבגרנו.
שנה הבאה יהיה כיף.
אולי יהיה בלי הט'טניקים, אבל בשביל זה יש את אמא, לשכוח בכוונה מפתח בבית ואז ללכת להדרים באמצע מבול בחורף כדי להביא מאמא מפתח, וכמובן בדרך לפגוש כמה פולגניקים וארבליניקים וכמובן כמה ט'טניקים לשעבר.
אין מה לדאוג.
היום היה הכנס, היה עלוב, אילתורים וכל מיני דברים, פרפרים יצא תחת - אבל נהניתי ממש. לא שמעו בכלל את האורגנית, ומזל כי חצי מהשיר בכלל טעיתי.
ופרחסק התקשרה.
ואני מדברת עם פרחסק.
מדברת ומדברת.
איזה כיף, להשתחרר. קיץ. בלי מחויבת לאף אחד.
לא לאהוב אף אחד, לא לחשוב על אף אחד, לא לתת חשבון לאף אחד, רק אני, אני, אני אני.
וזה כלכך כיף.
היום בערב יש מסיבה בבריכה - יהיה מגניב (8
קשה להאמין שאני עוד חודשיים וקצת אהיה בכיתה ח'.
אבל מתאים לי.
להיות שכבת סנדביץ'.
התעודה יצאה אחלה, לא ירדתי מ-78 שזה מעולה.
הכי גבוה 97 בהיסטוריה.
לא בכיתי כמו שחשבתי שאני אבכה, אבל כנראה שגם לא היה לי זמן לבכות מרוב כל ההתרוצצויות בין הכיתה לאולם ספורט למעלה, למסדרון ט', כיתה, אודיטורים, כיתה, מסדרון ט'... ועוד עם אורגנית ביד..
ראיתי את רות שרה יחד עם ההרכב של ח' מחרוזת שירים ממש מגניבה ובתוכה דפנה ודידו - הילדה הכי יפה בגן - גן סגור - הפיג'מות - ארתור . וזה היה ממש כיף לשמוע.
גילינו שענתבי לא יודע לאלתר.
"נו! תלווה אותן כבר!"
"מה לעשות? "
"נו כזה ככה ~הוא מדגים~"
"ככה?? ~הוא עושה ממש חלש..~"
"נו כן, זה לא משנה.."
"רגע לא יודע!!"
ועד אז כבר נגמר השיר.
מה לעשות שהפלייבק לא הלך טוב?
מאלתרים.
מה לעשות - אני לא מספיק מוכשרת בשביל לאלתר.
מה לעשות גם תמרה לא, ונועה שרה.
מה שנשאר זה ענתבי על התופים.
לא נורא, היה מצחיק כלכך מאחורי הקלעים, יצאתי מחורפנת ומוזרה, וניגנתי תוך כדי שהתנגן השיר "תראו אותי" של הריקוד.
אבל רק את הסולו של הפסנתר ככה שלא ממש שמו לב.
הקיץ הזה הולך להיות מעשי, שימושי ומעולה.
הרבה פחות מבובז מהקיץ הקודם, וזה שלפניו, וזה שלפניו, וכך הלאה.
את הקיץ הזה אני הולכת לנצל טוב טוב.
הרבה פחות ימים של לישון-לאכול-טלויזיה-מחשב-לאכול-לישון.
אז, בברכת קיץ מהנה ומגניב כמו שלי הולך להיות..
יום טוב לכולם!
נעמע המאושרת והמגניבה.
מאז שהיא עזבה אותי
היא התחילה לשמוע
מוזיקה אלקטורנית
במסיבות שבולעים כדורים
היא מצאה חברים חדשים
היא דלוקה עליהם
והם עליה דלוקים
אני אקח עכשיו כל דבר
שאוכל להשתמש בו אחר כך
את לא תופתעי מזה שיש לי מקום פנוי
ואל תתקשרי לשאול מה שלומי
רק בשביל לספר לי מה שלומך
זה לא יפה מצידך
כל המילים הכי יפות שאמרתי לך מזמן
אני לא מוצא אותן
כל השעות המתוקות
היא לקחה אותן איתה
תני אותן בחזרה!
מאז שהיא זנחה אותי
ניסיתי ללא הצלחה לעלות על הגל
וחשבתי אולי, זה עדיין מוקדם לוותר
עוד היום אני ארכב על גב הסוס שדוהר
למקום אחר, שם הכל מסתדר.
ואת יודעת שאני אנ'לא יכול לשכוח
איך היינו עושים אהבה מתוקה אהבה מתוקה
אלוהים אדירים - זה היה משוגע! אהה!
כל המילים הכי יפות שאמרתי לך מזמן
אני לא מוצא אותן
כל השעות המתוקות
היא לקחה אותן איתה
תני אותן בחזרה!
השנינות! השנינות!!
"תגידי, אפרסקים יכולים להתאהב?"
"אממ.. אני מניחה שכן."
"כי כתוב על היופלה שלי אפרסק מאוהב."
"זה קצת מטריד."
"את בבית?"
"פיזית, כן."
"את לא טיפשה! את פשוט פחות חכמה משאר העולם. זה הכל.."
"אני כבר מתקשרת, ילדה עילגת. (חרוז.)" יופי פרחסק!!
אז מה..
חופש?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
