החיים (ע"ר).

היה כל-כך מגניב.

יום שלישי (היום הראשון של הסמינר) :

אמרו לנו להיות ברבע לשמונה מתחת ללשכת ראש העיר, בדרך רמתיים, רבע לשמונה אני ועדן הגענו.

אין זכר לאף אחד אחר. עד שמונה כבר כל השבעה היינו שם(אני, זהר, מור, עדי, שהם, שחר ועדן), חלק הלכו ל"מתוק בכיכר" לקנות קצת אוכל לנסיעה ולהמשך הטיול וחלק נשארו לשמור על הדברים וניסינו להעביר את הזמן עד שיבוא כבר האוטובוס. באיזשהו שלב נמאס לשחר והוא התקשר לנעמי (מנחת המועצה) לשאול מה קורה ואיפה האוטובוס.. האוטובוס הגיע בתישע וחצי. (כן, ולחלק מהרשויות אמרו לחכות בשבע וחצי והאוטובוס הגיע אליהם בעשר וחצי..) באוטובוס לא היה מזגן. 3/4 נסיעה נסענו בשיא החום בלי מזגן, כולנו נוטפים מים, מנסים למצוא דרך להתאבד בלי לפתוח את החלונות כי ככה הנהגת (!) תהרוג אותנו בכל מקרה. באיזשהו שלב יעל (מנהלת הסמינר) אמרה שאנחנו יורדים בחדרה ומחליפים אוטובוס (ברוך השם..)

החלפנו אוטובוס, נרגענו קצת, המשכנו לנסוע עד שהגענו לאכסנייה בשלומי.  עכשיו, מה אני אגיד לכם? האכסנייה הזו הייתה פשוט.. מבוך. בשביל להגיע למקום שנמצא מטר מאיפה שאתה נמצא אתה מקיף את כל האכסנייה. פשוט קטסטרופה.. הקפתי את כל האכסנייה בערך 3 פעמים עד שהבנתי איפה החדר אוכל! בסופו של דבר הבנתי שהחדר שלנו, החדר אוכל, הכיתה, והחדר מליאות הם די באותו אזור ככה שזה לא היה יותר מדי מסובך.

התחלנו במליאה, הסבירו לנו קצת מה מי מו, קיבלנו מפתחות לחדרים (חדר 104 אימפריה! חדר השעירות!) וחילקו אותנו לקבוצות. את היום הראשון העברתי עם קבוצה מספר 2, עם המדריך עמי, ומהוד"ש היו איתי שחר עדי ושהם. מהר מאד הבנתי שזו לא הקבוצה בשבילי וזהר הגישה בקשה בשבילי לעבור קבוצה לקבוצה מספר 1. הבעיה בקבוצה מספר 2 הייתה שהיא הייתה מלאה פרחות מאד לא סימפטיות ונחמדות לסביבה. אז סבלתי קצת ביומו הראשון של הסמינר יחד עם הקבוצה הזו, אבל נרגעתי קצת שהגיע הערב.. בערב אחרי האוכל הייתה לנו עוד פעילות ואח"כ הלכנו לחדרים.  במסדרון שלנו, היו חדרים 101-106 (אחלה מסדרון למרות שהיו יותר מגניבים..) אחרי הפעילות, אורן, מחדר 101 הזמין אותנו לראות סרט אצלם בחדר, הם הביאו DVD נייד וסרטים למיניהם.. ויהיה כיף. אני וזהר הלכנו אליהם, ושהם גם כן קצת נדחפה. ראינו שודדי הקאריביים 3, ומישהו דפק במרפסת והביא להם פיצה ! אורן תרם לנו את הפיצה שלו בנחמדות יתר.. (אורן עולה לי"א כנראה)

אחר כך אני וזהר יצאנו וישבנו ודיברנו בחוץ עד בערך 2 ואז אורי וחן (מדריכים) עברו ואילצו אותנו להיכנס חזרה לחדר..

יום רביעי (היום השני של הסמינר) :

בעיקרון היינו אמורות לקום ב-7 אבל לישון כמו שצריך לא הכי הצלחתי כי במרפסת החברע'לך פתחו מחששה וחגגו כל הלילה..

וכמובן אני ישנתי ליד הדלת למרפסת אז זה היה בעייתי מעט. קמנו התארגנו וכמובן - שהם ועדי עשו בעיות שהם לא רוצות לקום. אני, זהר ומור קמנו התארגנו, התלבשנו, ציחצנו שיניים וב- 7:30 בול היינו בארוחת בוקר. (ארוחת בוקר היא מ-7:30 עד 8:15 בין השעות האלה אפשר לבוא מתי שרוצים..) אכלנו התארגנו וכשיצאנו שהם ועדי נזכרו לבוא. ירדנו בחזרה לחדר עשינו אירגונים אחרונים ובשמונה וחצי ירדתי יחד עם זהר ומור למקלט (הכיתה של הקבוצה שלהם) כי אני עוברת קבוצה. בקבוצה החדשה התאקלמתי יפה מאד האנשים שם היו באמת מדהימים.. המדריכות החדשות היו יפעת ויפעת, שתיהן היו ממש ממש חמודות.  עברנו את הפעילויות הכרתי אנשים שם יותר טוב, חזי שאוהב לגעת לי בשיער בצורה מטרידה,  3 הספיריות שכולן ממש חמודות, בר ברודו שהיא באמת בן אדם מצחיק , לינוי "חומת ברלין כפרה"  שמצחיקה ממש, שקד שממש חמודה, אביב , נדב הסטלן ברמות מטורפות שיש לו בעייה ללכת עם נעליים, שני המגניבה, אורי הצרחן, ועוד המון שאין לי כוח לכתוב. את היום העברתי באמת בסבבה כפיצוי על היום שלפניו. הכרתי את גיא ( big guy) שהוא גובה 1.90  ואני המצאתי לו את הכינוי שנמצא בסוגריים.. (בחור גדול, וגיא הגדול בתרגום) שהוא מממש מממש חמוד ומצחיק.  ^ ^ (לא חמוד במובן של חתיך, חרמניות. ) (טוב, גם.) (הוא עולה לי"א גם כן) . הכרתי גם טוב יותר את ירדן, (עולה לי"ב) שהוא גם כן חמוד ומצחיק.. ואת מושיקו (עולה לט') סטלן.. והיום הזה עבר עליי באמת בכיף.  חילקו לנו את החולצות (שד"א ממש ממש מגניבות ויפות..) ואמרו לנו ללבוש אותן למחר.  ארוחת ערב נגמרה ב-8:30 ובתישע התחילה מסיבה במקלט שהייתה קצת יבשה אבל היה מצחיק.. היה קריוקי ואני וזהר נרשמנו עם השיר חסקה, אבל בסוף פרשנו ולא הספקנו לשיר. שמעתי את לירון, שהיא ילדה ממש ממש מצחיקה שרה את "כולם רוקדים עכשיו" והתפקעתי מצחוק יחד עם כולם..  אני פרשתי באמצע המסיבה ועליתי למעלה ומצאתי אנשים יושבים עם שתי גיטרות בחצר, אחת בידי נדב הסטלן והשניה בידי חן שלא הכרתי אותה עד אז. התיישבתי איתם שם ושרנו והיה ממש כיף ומגניב. שמעתי את הדר, נערה אחת, שרה והיא פשוט שרה מדהים. הרבה התאספו סביבה. גם החיילים שבמקרה שכנו באכסנייה, כולם התחילו לפתוח פלאפונים ולהקליט אותה ואני אמרתי "תזכרו שאתם שמעתם אותה שרה בסמינר מועצות, הרבה לפני שהיא הייתה מפורסמת.." היה ממש כיף בערב הזה..

בערך באחת וחצי פינו אותנו והלכנו לישון..

יום חמישי (יום שלישי של הסמינר) :

גם היום היינו אמורות לקום בשבע אבל החבר'עלך החליטו שנורא נחמד להם במרפסת שלנו אז פתחו ת'מחששה שוב ולא ישנתי יותר מדי טוב. קמנו התארגנו, ולבשנו את החולצות שחילקו לנו יום לפני כפי שיעל (מנהלת הסמינר) אמרה. אחרי ארוחת בוקר מילאנו בקבוקי מים עלינו על האטובוסים ונסענו לסיור בפקיעין. היה מגניב, אורי, אחד המדריכים, עשה עסקה עם המוכר בקיוסק שמה שככה וככה אנשים קונים, והוא מוכר כל פחית ב3 ש"ח.  יצא שווה ^ ^ אחרי הסיור חזרנו לאכסנייה והייתה לנו הפסקת צהריים של שעתיים, כולל האוכל אבל לא נורא.. אני נתקעתי איכשהו בלי מפתח לחדר, ובאף אחד מהחדרים לא היה מזגן אז המצאנו מוראל (וואי, זה כזה אני..) "אין לי מפתח! אין לי מזגן! אבל מה שיש לי זה מצב רוח מחורפן!" ואז שיחקנו מחבואים :]

יובל היה הסופר ואני רצתי להתחבאות. כשהייתי בחצר האחורית מאחורי בפחי זבל קלטתי ששלפוחית השתן שלי עוד מעט מתפוצצת, וכמובן אין לי מפתח לחדר.. ירדתי למטה ליובל ואמרתי לו "אני יכולה להשתמש בשירותים בחדר שלך?" הוא אמר שכן, ואז הוא הסתובב אליי עוד רגע ושאל "את משחקת?" ואמרתי לו שכן ואז הוא עשה " 'חת שתים שלוש זאתי שצריכה להשתין! " אז פתחתי את דלת חדר 213 וריח עז מאד של חרא נכנס על תוך אפי ורצתי משם. יובל לא הבין מה קרה ואז הוא נכנס גם הוא ותוך פחות משניה רץ אחרי. בחצי שניה שהייתי בתוך החדר ראיתי את חזי שלא מבין למה יש על פניי פרצוף מאוד מוזר.  אחרי שאני ויובל יושבים באיזה פינה ומדסקסים על מאיפה יכול להיות הריח יובל עושה "זה בטח חזי." ואני נשפכת מצחוק. ישבנו שם די הרבה זמן ודיברנו והוא לא מבין למה כל הזמן מתבלבלים בינו לבין ירדן. אז אמרתי לו "לשניכם יש עיניים כחולות." והוא הסתכל עלי. ואמר "גם לך."   היה קצת מביך..לא יודעת למה.. פשוט הרגשתי מבוכה קלה..  לא נורא ^ ^

בערב ישבתי עוד פעם עם החבר'ה של הגיטרות.. אחר כך נדב בא לחדר שלנו, כי התחלנו לעשת דף קשר לקבוצה שלנו והוא היה צריך לרשום את המסנג'ר שלו, ואז שאלתי אותו "ביום הראשון, הלכת לאיזה קרקס טמפונים באיזה חדר, לא? " הוא ישר הסמיק.. ואז הוא ניסה להסביר לי "היה שם איזה מישהו אחד שלקח 3 טמפונים ספוגים מים ועשה איתם ג'אגלינג.." אני נשפכתי מצחוק.. הוא הסתכל על המיטה של זהר וראה תחבושות.. הוא פתח את החבילה הוצאי אחד, פתח את זה, הוציא את זה ובהה בזה כמה דקות אמר "בואו נדביק את זה למישהו על הגב.." אני וחזי יצאנו מהחדר ורצנו אחרי נדב להדביק את זה למישהו על הגב. הקורבן היה (כמובן) מושיקו. שלושתינו כמובן ישר אחרי שזה קרה, ומושיקו הסתובב איזה 10 דקות עם תחבושת דבוקה לו לגב.. התפקענו מצחוק. על הרצפה. העיניים שלי היו נפוחות ואדומות מרוב דמעות וככה גם נדב.

 ואח"כ התקלחתי לבשתי את בוקסר הסטיואי שלי והלכתי לחדר 213. היו שם ירדן ומושיקו וחזי שניסה לישון.. אז עליתי על המיטת קומותיים וישבתי ליד ירדן שניסה לקרוא ומושיקו עלה אחרי והתחלנו לדבר על כל מיני דברים. בסופו של דבר יצא שהשיחה שלנו הייתה על טמפונים ותחבושות (בהקשר של זה שנדב הדביק למושיקו תחבושת על הגב..) והיה מאד מצחיק וירדן כל הזמן ניסה לשכנע את מושיקו ש"אתה לא רוצה לדעת את זה!! אתה לא צריך לדעת את זה!! אני אומר את זה לטובך ואך ורק לטובתך!! "

סיפרתי לירדן (שישב הכי קרוב למיטה של חזי..) שחזי סיפר לי שהוא אוהב להרגיש אוזניים. ירדן פתח בחיוך מאוזן לאוזן, השפיל מבט ודחף אותי לאיפה שהוא ישב והחליף איתי מקום.. ואז הוא סיפר לי (כאילו שלא ידעתי את זה קודם) שזה קצת מטריד..

אחרי כמה זמן זהר ויובל נכנסו לחדר וזהר נראתה מאד מופתעת לראות אותי מתפקעת מצחוק על המיטה של ירדן יחד איתו (וירדן עדיין ניסה לקרוא אחרי השיחה המאד מאד מוזרה/מצחיקה שהייתה..) אז הם נכנסו והתיישבו והתחלנו לדבר כולנו והיה מאד נחמד (לא מצחיק כמו לפניכן, אבל היה נחמד ^ ^) בלי ששמנו לב, השעה נהייתה 1:00 ובשעה הזו כולם צרכים ללכת לחדרים שלהם. יפעת המדריכה דפקה בדלת ואני וזהר רצנו לאמבטייה כדי שלא יישלחו אותנו לחדר שלנו. בסה"כ יצא שעלינו ירדנו מהמיטת קומותיים ונכנסנו לשירותים פעמיים, אבל בפעם השלישית תפסו אותנו ושלחו אותנו לחדר. בחדר ראינו השיר שלנו בערוץ 2 בטלויזיה ואח"כ הלכנו לישון.

יום שישי (היום הרביעי והאחרון של הסמינר) :

המחששה נסגרה סוף סוף!!

בארוחת בוקר ישבתי עם ירדן ויובל ואולי גם חזי ומושיקו, (אני פשוט לא כלכך זוכרת..)  וירדן שאל אותי למה לא חזרנו לחדר שלהם אחרי שגירשו אותנו, אז אמרתי לו ש"זהר התקשרה ליובל כמה פעמים והוא לא ענה וחשבנו שהלכתם לישון. " הוא אמר "באמת הלכנו לישון, אבל בערך שעתיים אחרי זה.."  טוב, מה לעשות, פאדיחה :]

אחרי ארוחת בוקר הייתה לנו פעילות פרידה, כל אחד לקח מעטפה כתב עליה את השם שלו והייתה חבילה של פתקאות והיה צריך לכתוב לכולם איך היה להם בסמינר ולהכניס לכל אחד למעטפה שלו.. קיבלנו תעודות, וסיכות של "מדריך צעיר" הייתה לנו מליאה אחרונה ו.. לקחנו את התיקים ועלינו למעלה לדשא. אנשים התחילו לבכות, להיפרד, להצטלם,להתחבק, להתנשק, ולהחליף טלפונים.. היה באמת עצוב.

עלינו על האוטובוסים וביגיא היה איתי באוטובוס ^ ^ . חלק מהנסיעה ישבתי ליד דותן, משבט נחשון, שמכיר את גלעד..

"תגידי.. את מכירה מאצלכם אחד כזה עם שיער.. בלונדיני קצת?"

"גלעד?"

"כן!"

"הוא אח שלי."

הגענו הביתה, התחבקתי לפרידה עם חזי וביגיא (רגע, זה היה עוד באכסנייה..)

ואבא בא לאסוף אותנו.

תמונות אני אעלה מתישהו שזהר ומור יחזרו מהקייצת, וספיר לוי תאשר אותי במסנג'ר..

היה לי כל כך כל כך כיף.

אוהבת, נעמע הצרודה מרוב המוראל והמגניבה (8

 נ.ב.

שכחתי לכתוב, שבחדר אוכל כולם עשו מוראל לעיר שממנה הם באו, וירדן היה היחיד שבא מרעננה ובאיזשהו שלב הוא קם מהכיסא שלו והתחיל לצעוק "רעננה!! רעננה!!" וכולם הסתכלו עליו ואני צחקתי ממש ממש חזק  ^ ^