החיים (ע"ר).

כרגיל, המחשב הדפוק שלי מחק את הפוסט, אזז תסתפקו בשחזור.

להתראות פנקי מיוזיק.

ואני מקווה שלא.

נשארתי בלי שום מחויבותת למשך הקיץ הזה, חוץ מהמועצה אבל זה מחויבות מגניבה (:

הקפנוער אתמול היה נחמד ביותר, קדיש, ענתבי, יעל ותמר באו לבקר ואח"כ היינו אצל קדיש קצת והיה מגניב :]

מרגישה בסדר סוף סוף, קצת הרבה יותר טוב.

לחשוב על זה שבעוד זמן קצר, בערך חצי שנה, אני אדע לנגן על הכלי שכבר בערך 5 שנים רציתי לנגן עליו עושה לי טוב.

וזהו בעצם.

נעמע המגניבה.

לא זה לא הרבה, מה שאני רוצה.

זה רק תלוי מאיזה זווית מסתכלים.

כתבתי פה את כל נפוליאון וזה..

אין לי זין לזה עכשיו.