החיים (ע"ר).

אם היית כאן היה לנו יותר קל לשכנע את חלק מהילדים לקרוא יותר,  

אם היית כאן היה לנו אולי קל יותר לשכנע את הנכדים לדבר נכון יותר ( ובמקרה של אבא לאט יותר ובלי לבלוע מילים – מלחמה אבודה.. )  

אם היית כאן היית מכירה את נדב ומיכל ואת שאר הנכדים יותר לעומק, יעל נסעה לאמריקה, גלעד ג'לוב רציני ומדריך משקיע, מרב רוקדת ללא הפסקה ונעמה פריקית של הצופים והקבוצה, ליאת ויואב משחקים טניס ומתבגרים בצעדי ענק,

נדב אוטוטו מתגייס לחטיבת גולני גדוד שלוש עשרה, פלוגה רובאית מחזור מאי, ומיכל ? מיכל, עושה בית ספר לכולם.  

אם היית כאן היית יחד עם אבא מתעצבנת על אולמרט וכל המושחתים, לא ישנה במלחמה ואולי עושה קניות לפעמים בשדרות. (לצורך הזדהות) 

אם היית כאן היית הולכת עם יובל ועפי להפגנה של אחרי  המלחמה (פעם זה היה נוהג כלל משפחתי).  

אגב, אם היית כאן לא היית מאמינה שהאינתיפאדה השניה שהתחילה יום טרם פטירתך עוד לא ממש הסתיימה.  

אם היית כאן לא היינו צריכים תרוצים להגיע לרמת חן (יש לי כבר לא מעט מוכנים ב'שלוף' – פיצה שקד, בנק לאומי, ירדנה שוהם, אמנון ומאיה שריר וגם סתם כי זה 'עאלק' מקצר את הדרך).  

אם היית כאן היו לנו יותר ויכוחים פילוסופיים על יהדות ויהודים, על גולה ושואה וקצת פחות על טלפונים סלולריים ו 'כוכב נולד ' - ואין לי ממש את הידע או הסבלנות להסביר לך על מה מדובר.  

אם היית כאן אז אבא לא היה צריך להתקין שער חשמלי בחניה בבית ברמת חן .  

אם היית כאן לפילהרמונית היה עוד מנוי  ושבילי הפארק הלאומי לא היו מתגעגעים לצעדיך הקטנים והמהירים להחריד .  

אם היית כאן היית כמובן בעד ענת בויכוח שלנו על כן או לא ילד שלישי .  

אם היית כאן אז היה כאן עולם קצת טוב יותר, ולנו משפחה מלאה יותר .  

אם היית כאן אז.. אז אנחנו לא היינו כאן .  הכוונה לבית הקברות.

יש מערכון של יוסי בנאי על מלאך שבא לאסוף אותו לשמיים כי מחפשים שחקן לתפקיד הראשי להמלט , המלאך פורש בפניו רשימה אינוספית של השחקנים המפורסמים שכבר עלו לשמיים ומחכים לו , ויוסי בנאי מתלבט כי : מצד אחד להיות המלט אבל לא להיות אל מול לא להיות המלט אבל להיות .

 הוא בוחר פשוט להיות. – לך כנראה לא היתה יכולת בחירה , אני לא מחפש את מי להאשים אבל קונצנזוס משפחתי הוא שעזיבתך המוקדמת את הבמה (בלשון עדינה) היתה מוקדמת מדיי לפחות בעשור אם לא בשניים .  

את לא כאן ולמרות או בגלל 7 השנים שחלפו אנחנו כאן ונמשיך להיות .  

את לא כאן , איפה את לפעמים אני שואל ? אם יש עולם אחר או גן עדן את בטח עם אבא עכשיו ועוד לא מעט קרובי משפחה שלצערנו מתווספים לשורת הלא נמצאים  , אז תעשי חיים כמו שאומרים , ואל תשכחי לקחת כובע רחב שוליים כי חשיפה מרובה לקרני השמש מזיקה לבריאות .  

אגב פעם דברנו על טיולים לפטרה ולפירמידות במצרים , אם כבר יצא לך לבקר תשלחי לנו מייל איך זה שם , כמו שזה נראה אנחנו לא נגיע לשם בקרוב .

את לא כאן ולכן אנחנו פה , לא הולכים לשום מקום...

בעצם הולכים ליובל לאכול  - אולי תהיה עוגת תפוחים , תבואי ..

הו, סבתא.

סבתא שלי.

אין לי מילים איך לתאר לך כמה אני מתגעגעת.

אומנם הייתי רק בת 6 כשעזבת, ואולי עוד אז לא היה לי את הכוח, או את ההבנה לבכות עלייך.

המכתב שכתבתי לך, שהיה אמור להיכנס איתך לקבר, אני לא יודעת ולא זוכרת אם זה יצא לפועל בסופו של דבר או לא, הוא הראיה היחידה שהייתה למה שהרגשתי - כי היום?  היום גם אני לא יודעת.

היום אני ילדה בת 13 וחצי.

היום אני שומרת את הכותנת שקנית לי - בשביל מזכרת. ואך ורק בשביל זה.

היום אני בצופים, כמו אבא, ועפי, ואמנון שהיו.

היום אני וגלעד מסתדרים עוד איכשהו, והוא אפילו מדריך אחת הקבוצות בגדוד שלי בצופים.

היום בנות אש הן ספורטאיות, ונדה הוא גאון ןובעקבותיו גם יואב.

היום אני יושבת כאן וכותבת לך, בתקווה שאת תקראי את זה מתישהו. אולי.

את המכתב למעלה, כתב דוד שלי ( אמנון )   (יובל זה אבא שלי, עפי זו אחותם. )  לכבוד האזכרה של סבתא אתמול בערב.

ומה שכתוב שם על נדב, שהוא אוטוטו מתגייס?

אז נדב עוד מעט יהיה בן ארבע. :]

יום טוב שיהיה לכולם,

נעמע המגניבה.