החיים (ע"ר).

" בנים, תלכו להביא את אבא שלכם מה'פאב של צ'רלי' "

" מה, הוא שיכור? "

" הוא לא שיכור,  הוא פשוט לא מרגיש טוב. "

" בואו חבר'ה, אבא שיכור. "

" הוא לא שיכור, הוא פשוט לא מרגיש טוב."

"הייד! נו בו כבר רֶד שיכור!"

" הוא לא שיכור, הוא פשוט לא מרגיש טוב!!"

~כעבור שעתיים~

~צלצול טלפון~

" שלום, אמא. "  ~ רעשים של הרבה צחוק מסביב.~

 "כאן, מדבר הבן שלך, אריק."    " אני לא מרגיש טוב."

וזו, חברים, הגאונות. אני מכורה לשנות השבעים.

אז מה נשמע?

איך מבלים בחופש? אני בסדר :)

גלעד חזר, קצת דפק אותי, אבל חזר. אמא ואבא כבר במטוס..

בסופו של דבר, קניתי את הדיסקים : יוני בלוך - הרגלים רעים, מוניקה סקס - חיות מחמד, מוניקה סקס - פצעים ונשיקות, ומופע הארנבות של דר. קספר - הו הו.

אני מרוצה.  :)

היה אתמול והיום את הסוכת נוער, אתמול היה ממש יבש, נחמד קצת.

משהו השתלט עליי - באמת שאין לי מושג וגמרתי את הערב בצורה מאוד מוזרה ולא נעימה.

התגברתי, מנסה לשכוח.

זה נראה לי כל כך מזמן למרות שזה היה רק אתמול בערב-היום בבוקר.

היום בסוכת נוער היה לי בהתחלה רגיל מאוד, אח"כ התחילה הסדנאת משחק שהייתה ממש נחמדה (מאיה העבירה אותה) ואח"כ שיחקנו ביליביליבופבופ והיה ממש מצחיק.

היינו אני, יעל (שלא שיחקה), גולדשמיד, איתן, דניאל, אדווה, מאיה, ושהם.

~ איתן, דניאל, אדווה - הם חברים של מאיה.. ~

נשארנו במועצה קצת, דיברנו וזה, ואז הם הזמינו אותם לבוא איתם אל הסוכה של מאיה :)

אני ויעל כמובן שהצטרפנו בשמחה (אחרי שיכנועים קשים :P ) ושהם באה גם, או שלא, לא זוכרת.

היה משעשע בהליכה במעגלים סביב הבלוקים של המועצה בהתברברות מוחלטת בהוד"ש (מי היה מאמין שאנחנו מסוגלים?!)

באיזהשהו שלב פגשנו את ערן הולנברג, שון לוי, וקצת אנש מח' 5 יחד עם ט'טניקים מעתידים ומהשחר ( אתם יכולים לנחש מאיזה סוג)

קצת התעצבנתי על הפגישה הזאת, אבל מילא.

אח"כ גלעד התקשר, ואני אקצר את זה : " תחזרי הביתה " .

טוב אחרי מריבה קלה, ושיכנוע עמוק, ושום הגנה מהצד שלי ( כי מה לעשות, לא היה לי מפתח.. )

הזזתי את התחת שלי לכיוון הביתה, האנשות ליוו אותי קצת ואז הלכו לדרכם.

היה לי נחמד מאוד :)

קבענו מחר להיפגש שוב, מקווה שיבואו אנשים.

איכשהו יצא, שבכל החוסר טאקט, והפליטות פה הרגילות שלי, היום יצא לי לצאת חרמנית.. ענתבי היה צוחק ממש , אני מניחה שגם קדיש.

גם הם עוד איכשהו השלימו עם זה. אבל אני.. אני הרגשתי סבבה, ויותר מזה.

" מצטערת שיצאתי חרמנית, אתה תתרגל. "

" אני? אני סבבה עם זה - כל עוד עד שלמה עם זה. "

בברכת "אני לא מרגישה טוב." בעקבות האייסטי לימון של המועצה,

נעמע המגניבה.

שחייבת להתחיל להתאמן על הגיטרה..

קצת סטלה, עוד לא הזיקה לאף אחד.