החיים (ע"ר).
' עוצמים עיניים כי רוצים לעוף רחוק ' |
כינוי:
בת: 30 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
תגובה 2
אם באמת אחרי תגובה כזו, כמו שלך "ג'ינג'י לא בבית ספרינו" אתה מצפה שאני אסתכל על עצמי,
ואשנה ושטויות כאלה - למה לעזאזל אתה לא אומר לי מי אתה?
ממה אתה מפחד?
אתה מכיר אותי, כמו שאתה אומר, אז אני כזה זיוף גדול, ואני ילדה סתומה וחרשנית, (כי אתה הרי יודע הכל בעולם, ואתה בן אדם מושלם) מה אני כבר יכולה לעשות לך?
אני לא מפחדת, מה שכן.
אני באמת לא מפחדת.
אני פשוט פגועה.
ואין לי במה להתבייש מזה שאני פגועה, אלא לך יש.
לדברים כמו שאתה כתבת אין שום מטרה חוץ מלגרום לי להרגיש כזו קטנה.
אגואיסט.
ואתה בחוצפתך מעיז לכתוב דברים כאלה.
אם הייתי אתה, הייתי מפחדת. כי כשאני אגלה מי אתה, ואני אגלה - אין לך מה לדאוג, אתה תקבל כזו כאפה ממני.
ולא, לא אכפת לי מהאגרסיבית שאני אצא, מהטומבוי שמרביצה, מהטיפשה והפרימיטיבית, מהזאת שפותרת דברים במכות (כי אני באמת אצא כל הדברים האלו) - אבל אין שום סיבה שתכתוב דברים כאלה אלא אם אתה רוצה שהיד שלי תנחות על הלחי שלך בכזה כאב שיהדהד לך במוח, ואח'כ תישאר לך כף יד אדומה על הלחי, והצליל שתשמע באוזן אח'כ יישאר לך בזיכרון עד סוף ימיך.
ואני מזהירה אותך, אל תתעסק איתי. אבל מצד שני, כבר מאוחר מדי.
רבע שעה מחכה ברחוב
לחבר הרוסי החדש
שכנים הזקנים
מציצים בין תריסים מפלסטיק
יש רגעים בחיים
שפליק פלאק למעלה
זה צעד מתאים
כשצריך לתפס על קירות
כמו חרק מגודל
שלום עליכם בן יהודה
מזל שהגעת תודה
אני לא מנסה איש
לא מנסה לשמור
על רמה של מוסר
רק לתפוס מונית פנוייה
יאללה לעוד נסיעה
יש לי תוכנית ל...
לילה של שלווה
ללא הפסקה
הדמעות האלה לא בשבילי, אני
מתחפר באלנבי
הפרדה חד צדדית
בגירסה האישית
מחוץ לאקווריום הולכים אנשים
כן החיים די קשים אבל
יש לי פרווה
חמה וטובה
וקפיצים ברגליים של טנק מרכבה
אנשים שורפים לי תזמן
עם מילים שהם קנו מקבלן אבל
לי לא איכפת נאטמתי
באופן מוחלט
הדמעות האלה לא בשבילי...
ארבע בלילה זמן מכושף
משיכה בכספומט ובאף
אני לא מתכוון ל...
לא מתכוון לרדת
למטה עכשיו
התהום פותחת ת'פה
שוב הסלולרי יוצא
אם כבר ליפול
לפחות על שמיכה
ממולאת בנוצות של אווז
הדמעות האלה לא בשבילי...
נלחם עד הכדור האחרון.
מתחפר באלנבי / מוניקה סקס.
מצחיק לגלות את הדברים הכי בסיסיים על האנשים הכי קרובים אליך,
ובו זמנית גם הכי רחוקים, בגיל 13 וחצי.
אבל בו זמנית אני חושבת, מה היה קורה אם הייתי מגלה את זה קודם?
" למה לא סיפרת לי?! אני צריך לגלות את זה דרך אמנון?!"
"לא שאלתם.."
תירוץ מושלם.
זה מסביר הרבה דברים, הקטע הזה.
זה מגוחך.
איבדתי את המפרט האחרון. 
אתם יודעים מה זה אומר?
יש כמה אפשרויות :
1. להתחיל לחפש את שמונת המפרטים שאיבדתי.
2. להפסיק להשתמש במפרט, ללמוד לנגן עם אצבעות !!!
3. ללכת לקנות מפרטים חדשים.
( סביר להניח שמה שייקרה זה אפשרות מספר 3, אבל אל תגידו שלא ראיתם את זה בא )
וואי, אני צריכה לנקות את החדר בדחיפות. 
לנוצה (המנקה לשעבר) מצאה לעצמה אחלה זמן להיתפס ע"י החוק, בדיוק מתי שהבית מעולם לא היה מלוכלך יותר.
מצב רוחי משתפר לאחרונה פלאים ! 
משהו באווירה הזאת, לא יודעת.
מקווה שזה יישאר ככה להרבה זמן, ולא יחלוף עם הרוח החזקה שנושבת בימים האלו.
גלעד עשה לי פייסבוק ! (וואי זה נשמע כמו סוג של פירסינג. חחח  )
וזה די נחמד כשמתרגלים לרעיון,
אבל עדיין לא לגמרי הבנתי את הפואנטה של זה, ואין להשתמש בזה.
ונעזוב את העובדה שהאנגלית שלי גרועה ממש. 
חזרתי לפני חצי שעה בערך מגלי, עשינו את העבודה בערבית ( זאת אומרת, היא עשתה את העבודה בערבית ואח"כ כתבה גם את השם שלי עליה. אני הייתי שם בשביל לארח לה חברה  )
וכמה דברים מצחיקים שקרו שם :
" אנחנו צריכים סיכום שיהיה כתוב כמו שמדברים לילדים מוגבלים. טוב אני נכנסת לויקיפדיה. "
"אוקריינה זה לא מאיפה שבאים הפיליפינים?"
"לא, פיליפינים באים מאיפה שבאים הפיליפינים! סתומה. "
היה ממש נחמד 
וזהו להערב יקירי,
אוהבת אתכם 
נעמה - שחוזרת ללמוד .
ואני לא שואלת מה פשר הדבר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
