כינוי:
בת: 30 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2008
אני משתמשת עכשיו בעריכה הרגילה, כי העריכה ה"משוכללת" נדפקה במחשב שלי, ויש פה ממש ממש מעט פונקציות.
זה מציק.
*
טוב, אז אממ..
עדכוני הזמן האחרון -
אני חיה, נושמת, בריאה חלקית, ולמען האמת - לא סובלת במיוחד.
גיליתי בדיוק מה לא בסדר אצלי, אין לי מושג איך לתקן ולשפר את זה, איך לעשות עם זה משהו, אבל האבחון עצמו הוא גם התקדמות.
כמה שהתאמנתי על הגיטרה - איכשהו זה לא עזר.
" אם את מנגנת את מה שאת יודעת, את בעצם לא עושה כלום. את צריכה לנסות להשתפר ".
אוף.
*
" אומנות או מוזיקה? "
זה דילמה מטורפת, שאני לא מוצאת לה פתרון .
*
שבוע הנוער מתקרב, וביקשתי להעביר סדנה בטקס עיבוי המחוזי, עם מישהו מהמחוז , ודור הזה עשה לליאור " תדיגישי מישהו - ולא מישהי " .
אמרתי איזה משהו לא זוכרת כבר, והוא עשה "חושבת עליו בחלומות הלילה, הא? "
כנראה אמרתי משהו לגבי מישהו . סביר להניח שזה מה שהיה .
אז עלתה הדילמה איזה להקות להזמין לערב להקות, אז אמרתי "סלאמתכ, שבר גבס, כאפת שטות.." יעל עם חיוך מאוזן לאוזן "בטח סלאמתכ.. אסף שם.."
סיננתי לדור "ואני חולמת עליו בחלומות הלילה.."
מצחיק עכשיו יותר במועצה, וזהו .
אני לא הולכת להתמודד לשום תפקיד בבחירות הפנימיות.
אולי מצפים ממני לגדולות, ורוב הסיכויים שבכלל לא אכפת להם בכל מקרה - אבל אני רוצה את האופציה להתמודד לכל תפקיד, מתי שארצה בלי מחויבות תמידית שתמיד תשב על העורף.
לו'ז שבוע הנוער :
יום ראשון 9.3.08 - יום נוער בקניון, על תקן יום הנערה רק עם שולחנות משחק וכל מיני דברים שמיועדים גם לבנים . 16:00 - 20:00
יום שני 10.3.08 - התנדבות במרכזים קהילתיים בהוד השרון.
יום רביעי 12.3.08 - כנס עיבוי מחוזי - אנ'לא יודעת עד כמה זה נוגע למישהו, זה כנס שהמחוז מארח אצלנו (וזה נחשב כבוד גדול..) זה יתקיים במופת ובממלכתי א', בהנחייתה של יעל כנראה, וזה אמור להיות בעיקר למועצות תלמידים. 15:00 - 19:00
הופעה של הסטנדאפיסט נאור ציון - 20:30 במופת. תבואו, יהיה שולט ((:
יום חמישי 13.3.08 - ערב הוקרה לנוער מתנדב - מין חלוקת תעודות למתנדבים בעמותות בעיר, וכל מיני דברים כאלה סמליים בלבד.
ערב להקות בבית הורוד (שעה עדיין לא סגורה, כנראה 21:00) - הלהקות שיופיעו עדיין לא סגורות, אבל אני מניחה שזה יהיה להקות צעירות סטייל הוד"ש ( סלאמתכ, כאפת שטות, שבר גבס, סתיו ולהקתה אולי, וכו' וכו' שאנ'לא זוכרת)
בקיצור, הדברים שאמורים לעניין אתכם זה הערב להקות ונאור ציון - לאלה מכם שבמועצת תלמידים אולי גם הכנס עיבוי המחוזי , אבל חוץ מזה... כלום. עוד מפעל שיוצא לדרך...
קיבלתי אישור מגלעד לפרסם את זה,
אז ב- 28-29.3 יש לנו סמינר הנהגתי באיזשהו שבט בהנהגה, עדיין לא יודעים איפה. זה יוצא סופשבוע, נצא אחרי ביה"ס, ויהיה חם ומגניב (:
אלא אם כן ירד גשם, ואז הסמינר יידחה לשבוע אחרי והוא יהיה רק ביום שבת, עם חצי מהצוות הבוגר חסר כי הם יוצאים לטיול הכנה לים L ים.
בכללל מקרה, יהיה מגניב.
לאלה שעדיין לא יודעים ים L ים יהיה בתאריכים 21-24.4.08 שאם תבדקו ביומנים זה יוצא חוהמ"פ, מה שאומר שאנחנו נצטרך לאכול מצות, לחמניות כשרות, ומה שיידחפו לנו, משמע נחזור הביתה עם בעיות עיכול D:
(טוב, אם חשבנו שהאוהל שלנו לא הריח מי יודע מה בטיול בשנה שעברה, השנה לא תהיה לנו חוויה ברמה אחרת לגמרי. )
~~
אצל היהודים, במהלך שנה יש כל כך הרבה סגירות מעגל.
ראש השנה, הסילבסטר, יום הולדת, ראש השנה לאילנות, תחילת שנת לימודים וכו' וכו'.
עכשיו, מתי זה נכון לסגור את המעגל בעצמך? מתי זה נכון לחשוב שניה וחצי על מה שעברת בשנה האחרונה? ואיך התפתחת, והשתנית, ואם בכלל הדברים האלה קרו. אם בכלל שינית מה שהבטחת לעצמך לשנות בתחילת שנה שעברה, ואם הדברים שאיחלת קרו?
אני יותר מדי מהורהרת לאחרונה, והקטעים שאני כותבת יוצאים נורא.. קיטשיים. וטיפשיים. מתי נהפכתי לכזו?
~~
מה זה משנה אם אתה יודע לדבר ולנאום, מה זה משנה אם את יודע להציג את מה שאתה חושב בצורה הכי ברורה וישירה שיש, מה זה משנה שאתה יודע לשכנע, שאתה גורם לאנשים להזדהות עם הדברים שאתה אומר, מה זה מה משנה אם מה שאנשים אומרים בחצי שעה של ברברת אתה אומר בשתי דקות - אם כשאתה צריך לדבר עם מישהו בדרך חזרה מבית ספר, אתה חופר לו בשכל בסיפורים חסרי פואנטה, סיפורים לא מצחיקים, סיפורים לא שנונים, סמול טוק תקוע ולא זורם, אם כשאתה לא צריך להתנאם, אתה מאבד את החוש?
כל כך הרבה יותר קל לי להתנסח בכתיבה מאשר בדיבור.
בכתיבה יש את החשיבה, ההיגיון, בדיבור... מה שיוצא יוצא.
אני מנסה לתקן את עצמי.
רק לא יודעת איך..
נעמול - שכבר יש לה תחפושת, בתיאוריה .
| |
It's hard to believe
that I could'nt see
you were always there besides me
Thought I was alone
with no one to hold
you were always right besides me
This feeling's like no other
I want you to know
that I never had somone
as good to me as you
no one like you
So lonely before
I finally found
WHAT IV'E BEEN LOOKING FOR
So good to be seen
so good to be heard
don't have to say a word
So long I was lost
so good to be found
I love it having you around
I never had someone
that holds me like you do
the way you do
I never had somone
as good to me as you
no one like you
So lonely before
I finally found
WHAT IV'E BEEN LOOKING FOR
תגידו מה שתגידו,
נעמה .
גברת עולם .
| |
יאק.
איכס. איכס איכס איכס.
אני ילדה קטנה. קטנה קטנה, קטנטונת.
אני לא בנויה לדברים כאלה. מממש לא. לא רוצה לדעת. לא רוצה.
בדיחות סקס נגמרו בשבילי.
איכס איכס איכס איכס.
נעמה .
| |
לטבוע .
לטבוע מבדידות.
לטבוע מחוסר צדק.
לטבוע מעצב .
לטבוע מהרגשה לא טובה.
לטבוע מכאב.
לטבוע מצער.
לטבוע מרצון.
פשוט.. לטבוע.
איך זה מרגיש, לחשוב שאתה לא תצליח להגיע לחוף, לחשוב שפה אתה נגמר, שפה כל מה שעשית הוא מה שאתה, ומה שתעשה לא יישנה. המים שנכסים לאף ולאוזניים, והרגליים והידיים כואבות מתנועות חסרות אונים וחסרות ערך, ואתה רואה את המרחק, אתה מרגיש את הגלים, ואתה מנסה לשחות.. וכואבים השרירים, ושורף הגרון מרוב מלח.. והראש נכנס לתוך עוד גל.. ועוד גל.. ואתה מנסה לדחוף אותו החוצה, לקחת עוד נשימה אחת..
נעמול .
| |
לא משעמם.
המצב שלי לאחרונה עם אחרים, ובכלל, לא מוגדר. וזה מוזר שאני אומרת את זה, בתור הבן אדם הכי ביקורתי שאני מכירה, שבאמת המצב לא מוגדר.
אני לא שמחה, ולא עצובה.
לא מאושרת, ולא בדיכאון.
לא פוחדת אימים, ולאמאוהבת, ולא שום דבר .
לא משעמם לי, מה שכן.
יש לי די הרבה מה לעשות כשחושבים על זה.
" ואז... "
הגעתי למסקנה, ששני הדברים שהיו חשובים לי - הפסיקו להיות חשובים לי. הפסקתי להשקיע, הפסקתי להתמיד, הפסיק להיות לי אכפת. הורדתי את הצמיד "שבט איתן אימפריה בכחול לבן" מהיד. אני בפרשת דרכים בקטע הזה, וזה נראה לי לא נכון להמשיך ללכת עם זה.
כואבת לי הבטן והראש, ואין לי חום, ואני לא בתקופה-הזו-של-החודש, וממש קשה לי להתרכז, למרות שאני ממש צריכה להתרכז - כי יש ביום רביעי מבחן בג'ג על 47 עמודים שמתוכם התחלתי ללמוד רק שלושה.
נסענו ביום שבת ללונה פארק, עשינומסיבת הפתעה לאיילה. היא ממש ממש כיף וכשהגעתי הביתה נזכרתי שלא עלינו על הברייקדאנסר !
טוב, אז יש למה לחזור (:
עשיתי סינון של אנשים שאני לא מדברת איתם מהמסנג'ר, והשארתי את האנשים שאני איכשהו כן מדברת איתם.
ולא הייתי מסוגלת למחוק אותו. ואני לא יודעת למה. זה ריגשי כזה. אנחנו לא דיברנו איזה חצי שנה לפחות, וככל הנראה לא נדבר עוד לפחות חצי שנה, עד המחנה, שאני אולי אפגוש אותו ליד השוקת מתישהו, או במקלחות, או במתקן סנדאות, או לא יודעת, ואני אבוא ואגיד לו " היי, זוכר אותי? " והוא יגיד " וואלה? לא ממש.. "
וזה יהיה נורא מביך בשבילי, והוא יגחך וימשיך אל השטח השבטי שלו.
השבוע אצל אורלי מישהי שמה בפלאפון את " I Belive in miracles" וזה עשה לי נוסטלגיה מטורפת. אולי אל היום ההוא, שאלון ישב לידי באוטובוס ושמעתי באמפי 3 (שלקחתי מגלעד לרגל הטיול ההוא) והוא ביקש לשמוע איתי, ונתתי לו אוזנייה אחת - ובדיוק התחיל השיר הזה, ואני לא יודעת מאיפה גלעד הוציא את השיר הזה והכניס אותו לתוך הנגן שלו, אבל הגורל רצה וכך היה, והשיר מתחיל והוא מרים גבה בהפתעה וכשהזמר מתחיל לשיר, הוא מתחיל לשיר איתו בחיקוי לא כל כך מוצלח אבל משעשע של הקול המוזר של הזמר, ואני מחייכת ומגחכת לעצמי - איך יכול להיות שעוד מישהו מלבד אחי ואני מכירים את השיר הלא כל כך מוצלח הזה, אבל איכשהו הוא שובה בקסמו?
ואז אני מתמקמת בנוחיות בכיסא שלי, עם חיוך על השפתיים שרה יחד עם הזמר גם כן, ואנחנו שרים וצוחקים ושאר האוטובוס מסתכלים עלינו ומחייכים.
אני נזכרת גם בדימיטרי - הנהג הסלובני שלנו. עד אותו הטיול בכלל לא ידעתי שיש מדינה כזו סלובניה.
והחלק האחורי של האוטובוס, שתמיד ישבנו וצחקנו ודיברנו, השוונו מוזיקה, סיפורים, מקומות, חוויות, דיברנו על היום שהולך להיות לנו...
ובלילות במלון, הלילות האלו... אם הייתי יכולה לחזור אחורה בזמן, הייתי עושה כ'כ הרבה דברים אחרת, אם אותו טיול, עם אותם אנשים והכל, היה קורה עכשיו..
אבל אם, זה לא עוזר.
אם רק .. זה לא מה שיחזיר את הזמן אחורה, ויעשה דברים אחרת.
נעמול .
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
