כינוי:
בת: 31 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
יהיה בסדר (:
שמתי לב עכשיו, שנכנסתי לישראבלוג שהנושא החם זה "דוח וינוגרד" אני רק רוצה להתלהב קצת.
אליהו וינוגרד הוא דוד של אמא שלי.
הוא קצת אח של סבתא שלי.
הוא קצת דוד-רבא שלי.
^ ^
אז ככה :
אני משלימה עם העובדה שאין לי מחשב, והתמונות הלכו קפוט.
מה שאני שמחה, זה שאינטיליגנציה שלי החליטה לצוץ הרבה לפני שהלך המחשב, והרבה לפני הטיולים שבהם צילמתי את התמונות שכלכך חבל לי עליהם. מילא התמונות. המוח שלי - זוכר עכשיו.
אני זוכרת, צחוקים, אנשים, רגעים, טעמים, מסלולים, נופים ולא רק דברים שהמצלמה יכולה לצלם.
אני זוכרת.
וזה מה שחשוב.
ותודה רבה לפרסקי, שהזכירה לי את זה אתמול.
אני אוהבת אתכם.
אני אוהבת את הבגדים שלי.
אני אוהבת את החדר שלי.
אני אוהבת את הבית שלי.
אני אוהבת את החתולה שלי.
אני אוהבת את ההורים שלי.
אני אוהבת את גלעד. (וכמה חבל שהוא אשכרה קורא פה, אבל כן. אחוות אחים ^ ^)
אני אוהבת את ה"שחר".
אני אוהבת את החברים שלי.
אני אוהבת את הכיתה שלי. (עד כמה שבתחילת שנה זה לא נראה ככה.)
אני אוהבת את השכבה שלי. (טוב, נו, תפסתם אותי. רק חלק..)
אני אוהבת (לצחוק על ) המורים שלי.
אני אוהבת את הגדוד שלי.
אני אוהבת את השבט שלי.
אני אוהבת את המדריכים שלי. (סליחה פרסקי)
אני אוהבת את הצמידים שלי
אני אוהבת אותי.
ומי שקורא/קרא יומני הנסיכה 7, ואפילו גם 6, בטח קרא את מה שהיא כתבה שם על הגשמה עצמית.
טוב, סביר להניח שאני צעירה מדי בשביל לדעת אם הגעתי להגשמה עצמית או לא.
אני מרגישה שכן.
שטוב לי.
שלא הייתי מחליפה עם אף אחד אחר שומדבר. (חוץ מאת הציצים שלי. אבל זה עוד יישתנה >< )
אני אוהבת הזמן הזה.
שהטכנולוגיה כאילו מתקדמת - אבל לא הכי.
אני פוחדת מהעתיד.
אני פוחדת מהעולם שבו הילדים שלי ייגדלו בו.
אבל יש עוד זמן.
בינתיים יש עוד איזה משהו קטן שקשור להגשמה העצמית הזו שאני צריכה להשיג.
אז להתראות, ודור'קה, אני כנראה בפוסט הבא אחרי שייקנו לי מחשב חדש אעשה פוסט עליך ^ ^
ואגב, איזה מזל שעשיתי את התמונה שלמעלה לפני זה.
כי אין לי אף אחת מהתמונות האלה עכשיו ><
להת', ונראה לי היום אוספים קרשים D:
נעמע ה"אוהבת"
| |
כולה מחשב?
לעומת מה שקרה עכשיו, ממש עכשיו, לפני בערך רבע שעה.
אני נכנסת הביתה חולצת נלעיים, טורקת את הדלת וצועקת את ה"הייי" הרגיל כדי לבדוק אם מישהו בבית.
אני שומעת את אבא אומר "בואי רגע" מהמשרד למעלה, בגג.
אני עליתי והוא פותח בחיוך כלכך שטני, חיוך שאני כלכך מכירה, וכלכך לא אוהבת..
"פרצו.." ואז אני ממלמלת ממש חלש "לא.." ואז הוא ממשיך "לחנות של דני." ואז אני מרגישה איך על הלחי שלי זוחלת לה לאט לאט דמעה, ואח"כאני מתחילה לבכות.
הסבר קטן :
דני, הוא הטכנאי מחשבים שלנו. המחשב שלי היה בתיקון אצלו.
זאת אומרת, כבר לא.
אבא הסביר לי שאני אקבל מחשב חדש, וזה לא כלכך נורא וזה.
ואני צורחת עליו "אני לא רוצה מחשב חדש! אני רוצה את המחשב הזה! "
והוא שואל אותי, עוד פעם עם החיוך הזה.. "מה היה לך שם שכלכך חשוב?!"
כלכך כעסתי אליו. שהוא מחייך בכזה רוגע.
" כל התמונות שלי מהשנתיים האחרונות!!"
"תמונות זה דבר שאת צריכה לגבות פעם בכמה זמן!"
"טוב שנזכרתם להודיע לי."
טוב.
אז עכשיו, אחרי שנרגעתי קצת, אני אעשה רשימה של הדברים שהיו לי שמה.
בר תיקון :
מסנג'ר
מוזיקה
לא בר תיקון:
תמונות חז"ק 2007
תמונות של 3 פעולות אחרונות.
תמונות חורפיש - למרות שיש את זה גם על המחשב של גלעד. אני מקווה.
תמונות טיול שנתי לקיסריה.
ומה שטוב, שאני דחיתי ודחיתי את הפוסט תמונות הזה.
ואם הייתי עושה אותו, חלק אפילו היה נשמר.
היו שם תמונות כלכך יפות, שכלכך אהבתי.
זה כלכך מתסכל.
כלכך מעצבן.
ומי שפרץ לחנות הזאת, חשב איך לעשות כסף.
לא על מה שיש בתוך בהמחשבים האלה.
והנה להם, עכשיו הדמעות זולגות.
כולה מחשב, לא?
כולה מחשב.
נעמע
| |
המחשב בתיקון. זה קצת נורא, אבל לא כלכך. אני במילא צריכה קצת להיגמל.
אני עכשיו מעדכנת מהבית של תמר והיא בחצר עם איילה, ירדן וצוקי מדברים וזה. אבל הייתי חייבת לעדכן אז הנה אני (:
וואי המחשב. לא נורא, אני אשרוד את זה פוסט אחד.
אז מה נשמע?
נפלא ביותר.
ל"ג בעומר כנראה הולך ומתקדם יפה, אנחנו 16 בנות, ואתמול אספנו קרשים בפעם הראשונה וכבר יש לנו המון, ועוד סבא של ליאור עובד בפרדס אז הוא יכול להביא לנו גם רפסודות וזה.
יהיה מגניב (:
אני מקווה, לפחות.
פתאום, אני מרגישה שהחיים מתקדמים לאנשהו. לחיות א הרגע באמת כיף.
בלי לדאוג יותר מדי.
בערב יום הצעמאות שהתחלנו ללכת לאיבוד, ונכנסתי לפאניקה והדר אמרה " תרגעי, תנשמי. זה לא באמת משנה. אף אחת לא לבד."
ואז פתאום נרגעתי.
מה פתאום נהייתי כזו דאגנית, וכזו אמא? אז ככה. שכבר לא.
שעכשיו אני ועצמי ועם מי -אני- אסתובב ועם מי אני אשן, ומתי אני חוזרת, ואיפה נאי קניתי את הספריי ואני אני אני.
כמה אגואיסטי שזה לא נשמע.. פשוט לא אכפת לי.
(:
מצאתי דרך חדשה להסתכל על החיים, בכל מצב קשה, שמח, עצוב, מכעיס שאני לא מצא את עצמי בו אני תמיד אחשוב "מה צוקי היה עושה במקומי?" וזה עוזר. לחשוב איזה בדיחה צוקי היה מספר, איך הוא היה משתגע ואומר איזה דבר חסר טאקט, וזה..
זה מגניב ^ ^
והנה הוא נכנס למטבח "האא! נעמוש כאן! מה את עושה? מתכתבת עם איזה בן?! העהעהעהע"
חחח. טיפוסי ביותר.
בטח, שתמר תקרא את הפוסט היא תשתגע. מה פתאום אני כותבת עליו פוסט XD
טוב, הוא חשוב. בכל זאת. בעדיו לא היו כאלה חיים מצחיקים XDD
המהמהמהמהמ.
יום שישי בצהריים, מסתלבטים אצל תמר, אוכלים סיני ושותים אייס שוקו/ אייס ארומה אני מקלידה פוס והבנות מתנדנדות על הנדנדה בחצר ושרות שירים מפגרים בזיופים נוראיים.
מה עוד אני צריכה בחיים?
כלום, אני חושבת.
חוץ מאוכל, שתייה, ואויר וכל מיני דברים לא חיוניים כאלה.
המ.
וגם לא היה היום הרבה שיעורים ככה שיש לנו סופשבוע די חופשי, היום פעולה, מחר כנראה שנלך לים ואח,כ לסינמה שבט ^ ^
סופשבוע רגוע של פתיחת הקיץ שבוע לפני ל"ג בעומר..
אחח נפלא D:
טוב, בוקרטוב אנשים, המשך יום נפלא, מדהים, סקסי, מרגש, פריקי, מגניב, אדיר ומה שלא תרצו ^ ^
נעמע, פרינקינוזיתה D:
| |
ערב יום העצמאות וקצת אחרים..
אני כלכך נהניתי.
כלכך.
כלכך.
כלכך.
היה כלכך כיף..
טוב, אז בסופו של דבר, לבשתי את המכנסיים האלה, של גלעד D:
ונתתי לאיילה את הזוג השני, ושתינו לבנשו חולצות גזורות שחורות, ונעלי סקט, ושתינו עשינו ביחד אחת לק כתום וביד אחרת לק שחור, ואני כלכך נהניתי.
ולפני שיצאנו רציתי לסיף עיפרון שחור, וכמובן, כמה צפוי, אני אלרגית. אז כל הלילה נראיתי כאילו לפני שניה בכיתי אבל בכל זאת היה ממש כיף D:
והבנתי גם מה הסיבה שאני לא שומעת סינרגיה. הם גרועים ^ ^
אבל היה ממש כיף בהופעה שלהם, והזמרים שהיו לפניהם היו כלכך גרועיייםם XDD
"ותודה רבה לשחר בוסקילה.." ואז עדי המשיכה אותו "שירד מהבמה.."
זה היה כלכך קרוע והזוי..
וכולי הייתי מלאה ספרי .
באיזהשהו שלב, אני, הדר, ומאשה הלכנו לרסס את עומר ואסף, האחים של תמר XD
ובעיקר ריססנו א אסף ועומר צילם אותו.. ואסף מתחיל לצעוק " אני מפקד בצבא, ואח שלי מצלם ילדות בכיתה ז' מרססות אותי.. בוהוהו.."
היה משעשע ביותר D:
וכמובן, פגשנו גם את שיר'קה, וריססתי לה את כל התחת כמו שהבטחתי לה D:
ואיתה היה (כמה צפוי) עוד תלמיד של אמא שביקש שאני יעלה לו את הציון. אז אמרתי לו "לך תלמד מדור מה אני יגיד לך.."
ופגשנו אח"כ גם את שכבת דן, ודור'קה וחבריהם ויובי עושה לנו " אם מישהו מרסס אותכם ממש הרבה, ואת צריכות מישהו שיבוא להרביץ לו.. אין מצב שתמצאו אותי."
זה היה מצחיק..
וכמובן, שמנה שכמותי, קניתי 2 משולשי פיצה, ואח"כ גם לקחתי ביסים ומיעל, נוי ותמר ומההמבורגרים והלחמניות שלהם ^ ^
וגם קניתי קרפ , באיזה אחת בלילה..
בסופו של דבר, היה אחד הערבים שה-כ-י נהניתי בהם בחיי.
והיו לי הרבה ערבים D:
(לא ערבים שרמוטים, ערבים מהמילה ערב..)
D:
בהופעה של סינרגיה, הבטחתי לעצמי, שאני אהיה מישהי.
שאתם עוד תשמעו עליי, והרבה.
אמרתי לבנות " אתם עוד תתגאו בזה שהכרתם אותי לפני שהייתי מפורסמת.."
XD
ההופעה הכי אחרונה שהייתה, אחרי שכל הוד השרון כבר התפנתה לבתים שלה, ככה שלא היה עוד יותר מ100 אנשים מול הבמה, היתה ההופעה של הלהקה של אור ויז'ניצר וזיו, שאיילה אמרה שהם היו ממש טובים.
טוב, זה מעולה, חוץ מהקטע ש.. לא ממש שמעתי אותם..
ויעל מארגנת שנלך היום לים (:
יהיה נחמד מאד, רק שלא נראה לי ניכנס למים..
ותהיו בטוחים בדבר אחד, כיתה ט' - רוק עצמאות! D:
וחשבתי על זה, לא מסכנים הילדים הקטנים של ראשון לציון שיש להם רק רוק עצמאות?
טוב, שיהיה מה אכפת לי D:
יכול להיות שעוד מעט, יהיה גם פוסט של תמונות מההופעה של סינרגיה, אבל כמו שהבטחתי גם פוסט תמונות מהטיול ומהפעולה אל תצפו ממני להרבה ..
להת' אנשים, וחג עצמאות שמח ! (:
פרינקינוזיתה, נעמע, פריקיש או איך שלא בא לכם D:
| |
פוסט, ותמונות D:
וגם עוד פעם, קישור של הסרטון של אמרי ושחר רוקדים. זה מומלץ!
אבל קודם כל, ציטוטים..
בפעולה היום התבקשנו להתחלק לקבוצות של בעד ונגד לעשות את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראלי ונפגעי פעולות האיבה כיום אחד.אני הייתי בקבוצה של הנגד היה צחוקים שחבל על הזמן, למרות שזו הייתה אמורה להיות פעולה רצינית..
טוב, אז בקיצור...
עדי : "הכל בגלל הערבים הזונים!" או משהו בסגנון..
עדי : " פשוט זה שיש לי המון שרמוטים בבית.."
אפשטיין : "זה נראה ממש כמו תוכנית של פו פו פוליטקיה!"
גולדשמיד: "נראה לך שיש להם כסף לממן 10 אורחים?! "
עדי : "מה זה בכלל?!?!?!?!!?"
ועוד כל מיני דברים כאלה, שמיוחדים נורא (NOT)
ועכשיו לחלק שלו ציפיתם כל הפוסט..
התמונות D:
טוב, יוסטון ווי האב א פרובלם |:
ישרא בלוג קצת מסרב להעלות את התמונות -.-
אז אתם תסתדרו ותחכו עוד פוסט אחד או משהו בסגנון, או אפילו 7 פוסטים עד שאני אהיה אצל איילה או משהו ואעלה את הפוסטמונות משמה D:
דאמ, רציתי לעשות את הפוסט הזה עכשיו
אתם תשרדו, עכשיו אני הולכת לדבר ולדבר, אז מי שזה לא מוצא חן בעיניו מוזמן לעזוב עכשיו.
המ. הפעולה היום הייתה די נחמדה למרות שבסופו של דבר בכלל לא התעמתנו (אם ככה כותבים) עם הקבוצה שהייתה נגד.
לא נורא, היה נחמד, והטקס היה יפה ממש.
אמא ואבא באו לטקס.
כרגיל, זה מעצבן כזה "כל המשפחה בצופים" כלכך.
אבל זה נחמד.
שסיפרתי לדור'קה "אמא ואבא באים " וחייכתי כזה והוא פתאום נהיה אדום בצורה לא נורמלית והתחיל להסתובב ואמר "וואי פאדיחות.." ואחרי שאמרתי לו שרום הוא זה שהזמין את אמא הוא בכלל נהיה אדום..
זה היה משעשע.
אני אוהבת את דור'קה . אין כמוהו בעולם, המדריך הכי הכי מושלם D:
חוץ מעמית ושחר XD
אני יושבת ותוהה מתי יחליפו לי את מולי.
כאילו הוא אצלי כבר שנה אם לא יותר.
הוא דור 0.5 בשם אלוהים! שלכולם כבר יש דור 3.5 !
והוא נפל מקומה רביעית, ונשאר חי.
מקומה רביעית
מה לא בסדר עם הבלטה הזאת?
זה לא שאני לא אוהבת אותו, חס וחסה הוא פשוט.. ישן.
אבל אני רגילה אליו ואני אוהבת להתלהב איתו שהוא ישן.
שלכולם יש מצלמות בפלאפון, ולי יש מצלמה ופלאפון זה קצת מוזר אני מודה.
אבל בכל זאת -אני- זו שמצלמת. אני זו שמעלה סיקורים ואני זו שדואגת לתעד את הרגעים הטובים בחיי (:
למרות שאני צלמת גרועה, אבל זה כיף (:
מחר בערב, ערב יום העצמאות.
יהיה כיף.. נכון?
ול"ג בעומר מטריד אותי ביותר.
תהיה לנו מדורת בנות.
וכרגע, אין שום דבר שיכול לשנות את זה.
והכרגע הזה הולך להימשך עד ל"ג בעומר.
ואנחנו בכלל לא התחלנו לאסוף קרשים!
חשבתי, שאם הבנים עושים עם הבנות מהכיתה שלהם.. אז נעשה מדורה ליד ואז נוכל להיות קצת ביחד.
אבל לא, הם עושים ליד הבית של גולדשמיד וטל.
כמה צפוי.
למה זה כלכך מטריד אותי?
:/
ועוד עכשיו, שאנחנו באותו ביה"ס אין את הקטע של גולדשמיד וטל שצריכים להגיע מאוחר כי יש להם את המדורה של הכיתה שלהם.. ובלהבלהבלה..
אז הם בכלל לא עושים איתנו.
מוזר |:
יש טעם בכלל?
:/
ונגמרו הבטריות ואין לי איך לצלם. קקי.
בלג בעומר, מה שאנחנו צריכים לעשות, זה לאסוף קרשים, להביא אוכל, וטייפ עם בטריות, או MP3/MP4 ולהשיג רמקול ענק כזה. זה יהיה ממש מגניב.
פאק יש לי רמקולים D:
אבל הם מחוברים למערכת. לעזאזל..
ואני שוב חוזרת, אנחנו צריכים לאסוף קרשים!!!
ומהר!!
קודם כל, תודיעו לי מי בא, ואז אני אוכל לחלק את הרשימה של האוכל והדברים למי מביא ומה וככה.
וחשבתי, אולי נזמין פיצה? זה יהיה מגניב ^ ^
תאמרו מה דעתכם. תביעו דעה.
תשמיעו קול.
רק תגידו לי שאני לא לבד.
שאני לא מארגנת ל"ג בעומר רק בשביל עצמי.
למה אני לא לבד, אבל מרגישה לבד?
נעמע
אחוות אחים. הוא תקע לי את זה על השולחן עבודה של המחשב.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
