לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים (ע"ר).


' עוצמים עיניים כי רוצים לעוף רחוק '

כינוי: 

בת: 30

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

סתם, חופש + תמונות מהערב המועצתי.


אז.. חופש?

די הרבה זמן לא עדיכנתי, פשוט לא מצאתי את הכוח והזמן לזה. וגם חשבתי לעצמי, שלא באמת יהיה לכם אכפת.

אבל אז עוד פעם חשבתי על זה, וזובי. אני לא כותבת בשבילכם - אני כותבת בשבילי.

וכמה שאני מנסה להאכיל את עצמי בזה, בכל זאת אני יושב ומחכה לתגובות שלכם.

שיהיה - לא משנה.

 

אז אמא ואבא טסו.

הערב המועצתי היה, היה נחמד - באמת. 

לא באו הרבה אנשים, אבל היה נחמדי.

זהר אח"כ נשארה לישון היה כיך מאוד :]

בבוקר הכנו פנקייקים והיה מגניב..

 

הזמנו גם את ביג לבוא לעשות איתנו סקס פרוע, אבל הוא אמר שהוא היה שמח אבל הוא עייף.

חח מה לעשות כשמתקשרים בשלוש בלילה..

 

הממ..

אמא ואבא קנו לי בדיוטי-פרי מערכת .

ייפי.

היום בערב יעל באה לישון ואנחנו הולכות לסיבוב בצליל לקנות  דיסקים.

עשיתי רשימה קצרה, אשמח אם תעזרו לי להאריך אותה בסגנון דומה.

יוני בלוך, הדיסק החדש והישן.

מוניקה סקס, על הרצפה, חיות מחמד, יחסים פתוחים.

שייגעצ, ניוו יורק רפיח, משקאות חריפים.

כנסיית השכל, אוטוביוגרפיה.

MC מנצור, הדיסק החדש/ ישן מה שלא יהיה. ה-דיסק.

"אני יודע שאולי תורידו את השירים שלי באימיול או בקאזה, אבל תדעו שזה המקור (הוא מצביע על הדיסק) את זה אני הורדתי!"

שני אלבומים של הקספרים, אני אראה כבר שם.

 

ולא יודעת, מה שיבוא ליד. כמובן שאני לא אקנה את כולם בבום, אחד אין לי כל כך הרבה כסף - וגם אם יש לי.. אני רוצה אותו לדברים אחרים.

עוד מעט המשכורת תבוא ליד, ואני אוכל להרשות לעצמי.

 

שבוע טוב אנשות,

סוכות שמח,

תאספו הרבה כוחות לקראת ההמשך - ואל תיהיו בטוחים שיהיה לי כוח לסבול אותכם.

 

אוהבת, נעמע המגניבה. :]

 

 

 



הסוכה הסוכתית שלי..



ליאור בפוזה מצחיקה


מונ'קה ורעות

 



מור שלא מסכימה להצטלם, וליאור בפרצוף מצחיק ואומלל..

 



שהם הצלמנייה.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/9/2007 17:12  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המ.


סוכות - הא?

מוזר.

סוף סוף יש לנו סוכה, גם אם היא לא כשירה מבחינה דתית, וגם אם היא זמנית, בעיתית, עקומה..

היא סוכה.

כזו שלא הייתה לי כבר 7 שנים.

למרות שהיה קשה היום להכין אותה קצת, והיא עדיין לא גמורה ( לא קרוב אפילו ) מחר יש לי יום שלם להכין אותה :]

מחר בערב גם הערב המועצתי המדובר, אני מקווה שיהיה כיף :)

מונ'קה מכין עוגה, זהר אח"כ נשארת לישון.. יהיה מגניב - מה שבטוח.

 

אתמול הייתה פעולה נחמדת לכבוד סוכות, אח"כ חזרתי הביתה, אכלתי, התקלחתי, וסבא בא לבקר.. הייתי איתו קצת ואז הלכתי למועצה לישיבה של וועדת עיתון, שכמובן העברנו אותה ל"לי בורגר" והבנות למשפחת ניסטל הצטרפו, היה משעשע ביותר עם אביבה והנוערעובדניקים שהגיעו להסתלבט.

ביניהם האנשות שאני מכירה, אבל היה משעשע.

לא הכי התקדמנו, אבל סיכמנו שנדבר בסוכת נוער ביום ראשון..

 

אז זה קצת עידכון קצר של מה שקורה בזמן האחרון,

היה היום בערב יומולדת ליואב, היה בסדר - עד כמה שיכול להיות בסדר..

 

לילה טוב, בוקר טוב אנשים ואנשות.

חג סוכות שמח וצבעוני לכולם!

 

נעמע המגניבה.

 

 







נצרקה ונדב, הכפרות שלי. :]

 

ותגידו שזה לא היה מתבקש.. :

 

 

אם תגלי ששחכת שאת בלי

אל תהיי לחוצה

לא ייקרה אם את לא רוצה..

 

אם תתעלמי, תהני, תזרמי

שומדבר לא ייקרה

אני אברח שניה לפני

 

בואי הכל עליי

הכל עליי

הכלי עליי

את דואגת יותר מדי

יותר מדי

הכל עליי

 

אםתגלי שאת כן

צלצלי

למנוול, לנבזה

שעשה לך את זה

אל תוותרי אם צריך גם אני

אוכל לבוא לתת לך יד

לא תהיי שם לבד

 

בואי הכל עליי

הכלי עליי

הכלי עליי

הכלי עליי

את דואגת יותר מדי

יותר מדי

הכל עליי

אם את פוחדת די

לא כדאי, לא כדאי

את דואגת יותר מדי

יותר מדי

הכל עליי

 

אם תחלמי שזה מואה

זה אני, אין סיכוי

זו טעות

לא אקח אחריות.

בוא, בוא..

 

בואי הכל עליי

הכל עליי

הכל עליי

את דואגת יותר מדי

יותר מדי

הכל עליי

אם את פוחדת די

לא כדאי, לא כדאי

את דואגת יותר מדי

יותר מדי

הכל עליי..

 

אחריות / יוני בלוך

 

נכתב על ידי , 26/9/2007 23:30  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם היית כאן.


אם היית כאן היה לנו יותר קל לשכנע את חלק מהילדים לקרוא יותר,  

אם היית כאן היה לנו אולי קל יותר לשכנע את הנכדים לדבר נכון יותר ( ובמקרה של אבא לאט יותר ובלי לבלוע מילים – מלחמה אבודה.. )  

 

אם היית כאן היית מכירה את נדב ומיכל ואת שאר הנכדים יותר לעומק, יעל נסעה לאמריקה, גלעד ג'לוב רציני ומדריך משקיע, מרב רוקדת ללא הפסקה ונעמה פריקית של הצופים והקבוצה, ליאת ויואב משחקים טניס ומתבגרים בצעדי ענק,

נדב אוטוטו מתגייס לחטיבת גולני גדוד שלוש עשרה, פלוגה רובאית מחזור מאי, ומיכל ? מיכל, עושה בית ספר לכולם.  

אם היית כאן היית יחד עם אבא מתעצבנת על אולמרט וכל המושחתים, לא ישנה במלחמה ואולי עושה קניות לפעמים בשדרות. (לצורך הזדהות) 

אם היית כאן היית הולכת עם יובל ועפי להפגנה של אחרי  המלחמה (פעם זה היה נוהג כלל משפחתי).  

אגב, אם היית כאן לא היית מאמינה שהאינתיפאדה השניה שהתחילה יום טרם פטירתך עוד לא ממש הסתיימה.  

אם היית כאן לא היינו צריכים תרוצים להגיע לרמת חן (יש לי כבר לא מעט מוכנים ב'שלוף' – פיצה שקד, בנק לאומי, ירדנה שוהם, אמנון ומאיה שריר וגם סתם כי זה 'עאלק' מקצר את הדרך).  

אם היית כאן היו לנו יותר ויכוחים פילוסופיים על יהדות ויהודים, על גולה ושואה וקצת פחות על טלפונים סלולריים ו 'כוכב נולד ' - ואין לי ממש את הידע או הסבלנות להסביר לך על מה מדובר.  

אם היית כאן אז אבא לא היה צריך להתקין שער חשמלי בחניה בבית ברמת חן .  

אם היית כאן לפילהרמונית היה עוד מנוי  ושבילי הפארק הלאומי לא היו מתגעגעים לצעדיך הקטנים והמהירים להחריד .  

אם היית כאן היית כמובן בעד ענת בויכוח שלנו על כן או לא ילד שלישי .  

אם היית כאן אז היה כאן עולם קצת טוב יותר, ולנו משפחה מלאה יותר .  

אם היית כאן אז.. אז אנחנו לא היינו כאן .  הכוונה לבית הקברות.

יש מערכון של יוסי בנאי על מלאך שבא לאסוף אותו לשמיים כי מחפשים שחקן לתפקיד הראשי להמלט , המלאך פורש בפניו רשימה אינוספית של השחקנים המפורסמים שכבר עלו לשמיים ומחכים לו , ויוסי בנאי מתלבט כי : מצד אחד להיות המלט אבל לא להיות אל מול לא להיות המלט אבל להיות .

 הוא בוחר פשוט להיות. – לך כנראה לא היתה יכולת בחירה , אני לא מחפש את מי להאשים אבל קונצנזוס משפחתי הוא שעזיבתך המוקדמת את הבמה (בלשון עדינה) היתה מוקדמת מדיי לפחות בעשור אם לא בשניים .  

את לא כאן ולמרות או בגלל 7 השנים שחלפו אנחנו כאן ונמשיך להיות .  

את לא כאן , איפה את לפעמים אני שואל ? אם יש עולם אחר או גן עדן את בטח עם אבא עכשיו ועוד לא מעט קרובי משפחה שלצערנו מתווספים לשורת הלא נמצאים  , אז תעשי חיים כמו שאומרים , ואל תשכחי לקחת כובע רחב שוליים כי חשיפה מרובה לקרני השמש מזיקה לבריאות .  

אגב פעם דברנו על טיולים לפטרה ולפירמידות במצרים , אם כבר יצא לך לבקר תשלחי לנו מייל איך זה שם , כמו שזה נראה אנחנו לא נגיע לשם בקרוב .

  

את לא כאן ולכן אנחנו פה , לא הולכים לשום מקום...

בעצם הולכים ליובל לאכול  - אולי תהיה עוגת תפוחים , תבואי ..

 


הו, סבתא.

סבתא שלי.

אין לי מילים איך לתאר לך כמה אני מתגעגעת.

אומנם הייתי רק בת 6 כשעזבת, ואולי עוד אז לא היה לי את הכוח, או את ההבנה לבכות עלייך.

המכתב שכתבתי לך, שהיה אמור להיכנס איתך לקבר, אני לא יודעת ולא זוכרת אם זה יצא לפועל בסופו של דבר או לא, הוא הראיה היחידה שהייתה למה שהרגשתי - כי היום?  היום גם אני לא יודעת.

היום אני ילדה בת 13 וחצי.

היום אני שומרת את הכותנת שקנית לי - בשביל מזכרת. ואך ורק בשביל זה.

היום אני בצופים, כמו אבא, ועפי, ואמנון שהיו.

היום אני וגלעד מסתדרים עוד איכשהו, והוא אפילו מדריך אחת הקבוצות בגדוד שלי בצופים.

היום בנות אש הן ספורטאיות, ונדה הוא גאון ןובעקבותיו גם יואב.

היום אני יושבת כאן וכותבת לך, בתקווה שאת תקראי את זה מתישהו. אולי.

 

את המכתב למעלה, כתב דוד שלי ( אמנון )   (יובל זה אבא שלי, עפי זו אחותם. )  לכבוד האזכרה של סבתא אתמול בערב.

 

ומה שכתוב שם על נדב, שהוא אוטוטו מתגייס?

אז נדב עוד מעט יהיה בן ארבע. :]

 

יום טוב שיהיה לכולם,

נעמע המגניבה.

נכתב על ידי , 24/9/2007 15:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הישראליות.


בלי קשר ליום העצמאות, בלי קשר לשום דבר אחר.

הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות פוסט כזה.

 

מה ישראלי בעיניי?

 

- לשבת על הרצפה בסלון ולהכין קישוטים לסוכה ביום כיפור.

- הר הזבל שמאחורי הבית שלי. ולמקרה שמישהו לא יודע, בשנים האחרונות משפחה אחת הקימה עליו אנדרטה לזכר בנם שנהרג באחת המלחמות.  אז עוד יותר.

- מכה אפורה, ובעקבות זה פלורנטין. (הסדרה)

- כוורת.

- חיפה. הוו.. חיפה.

- חולצת צופים גזורה בתוך סרבל כחול עם גומי של שיפוצניק עם הכובע לצד.

- פרדסים.

- ריח של תפוזים טבעיים.

- ריבת משמש של סבתא.

- הכרמל.

- גיטרה קלאסית

- מה שאני רוצה, ובעקבות זה מסודרים.

- סמינר מועצות

- הילדים מגבעת נפוליאון, ויותר מזה - גבעת נפוליאון.

- בית משותף

- המערכת

- מחנה קיץ

- "השחר"

- טישירטס בית ספר.

- הנוער העובד

- פלאפל

- ג'חנון

 

אין לי כוח עכשיו לגמור את הרשימה הזו, יום אחד אולי אני אמשיך. :]

 

סיימתי לקורא את הארי פוטר הרביעי, ובזאת סיימתי את ששת ספרי פוטר הראשונים. עם השביעי נחכה עד דצמבר.

אתמול בערב היה נחמד מאוד.

הרגשתי יום כיפור בלי באמת להיות חלק ממנו, זה ממש נחמד.

הסתובבתי עם יעל כל הערב וחזרנו לבית שלה באיזהשהו שלב אכלנו את העוגה עם השוקולד ( שיצאה ממש טעים! ) ואח"כ יצאנו להסתובב שוב. :]

 

נחמד לי.

אולי אני לא צודקת,  אולי להיפך דווקא.

אבל למי אכפת? אם אני לא אטעה, איך אלמד?

 

בברכת " אדונילי איבד את הוויזי שלו ! "

 

נעמע המגניבה.

 

נכתב על ידי , 22/9/2007 18:31  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




קשה שלא להקדיש פוסט לדברים שחשובים לך.

יותר נכון, לדבר המעצבנים שחושבים לך.

אני לא אגיד שאין לי כוח לדבר על זה, כי זה יהיה שקר.

יש לי כוח לדבר על זה.

אבל חצי  מהמוח אומר כן והחצי השני אומר לא. (ובאמת לא מעניין אותי עכשיו לשמוע בכמה אחוזים מהמוח אנחנו משתמשים.)

 

לא כיף לי יותר.

עם כל השלמות, והמאגניבות, וכל הדברם הטובים, המעולים, הכיפיים..

לא כיף לי יותר.

ברגע זה, ביום זה, בשעה הזו, אני לא מרגישה טוב עם עצמי, ולא איתכם.

ולא עם הגחמות המטופשות שלכם לגבי עצמכם.

לא עם הביצ'יות ה"אופנתית" הזאת, שלצערי הרב נדבקתי בה.

לא עם הסטיגמות, כינויים, קללות, טונים.. וכל שאר החרא הזה.

 

לאט לאט, מתחת לאף שלי, הפכתי  להיות אחת מאלה שאני שונאת. כמה שזו מילה חזקה, כמה שזו מילה שאנחנו מרבים להשתמש בה גם בצחוק, וגם באמת. שנאה.

 

אני מקללת " כוסאמק" ואני מקללת "זונה, כלבה" בכל פעם כשמישהו מקבל משהו יותר טוב ממני, לדוגמה ציון במבחן.

לדוגמה חולצה, או חתימה. כשמישהו לא מסכים לעושת משהו שולי, טרחה קטנה פחות בשבילי וכל מיני..

 

למה הפכתי?

 

ואת.

כמה שכולם אוהבים אותך.

וכמה שהבטחתי לעצמי שלא לכתוב עלייך, ואני מגיעה למצב שכן, אני כותבת  עלייך.

הטימטום, או הטיפשות המזויפת הזאת - איך שלא תקראי לזה זה לא מצחיק. ולמען הפרוטוקול, זה אפילו לא משעשע.

את באמת קשת קליטה לפעמים - אני מודה. אבל לקחת את זה לכיוון אחר לגמרי.

הריבים הכל כך טיפשיים. כל כך. השטויות שאת מדברת ללא הפסקה.

נמאס לי ממך.

כל כך.

אל תרימי את הקול שלך עליי.

שלא תעיזי אפילו.

אני יותר טובה ממך, כמה שעצוב לי לומר את זה  - אני יכולה לבד.

את לא.

שנה טובה גם לך.

 

 

נעמע המגניבה.

שכבר נמאס לה מהעולם.

 

אם אני מרגיש עצוב

והכל כבר לא חשוב

רק להיות שוב עם עצמי

כמו חלום שלא נגמר

ואחלום אותו מחר

להיות שוב עם עצמי

כי הגעתי לכאן לבד

ואני לא צריך פה אף אחד

כי לי תמיד יהיה אותי

 

לא לא לא לא...

אני  אוהב להיות רק עם עצמי

בועט בשמש ממולי

אוהב אוהב תמיד אותי

אני אני חושב שרק אני

בועט בשמש ממולי

אוהב אוהב תמיד אותי

 

אפילו אמא לא מבינה

אני שלי ולא שלה

כי אני שייך רק לי

אף אחד פה לא מוזמן

העולם שלי קטן

יש מקום רק בשבילי

כי הגעתי לכאן לבד

ואני לא צריך פה אף אחד

כי לי תמיד יהיה אותי

 

 לא לא לא לא ..

אני אוהב להיות רק עם עצמי

בועט בשמש ממולי

אוהב אוהב תמיד אותי

אני אני חושב שרק אני

בועט בשמש ממולי

אוהב אוהב תמיד אותי

 

 

השיר שלי / הקספרים.

 



לאן הלכו להם הימים ההם?

לאן הלכו להם הימים ההם?

נכתב על ידי , 18/9/2007 21:31  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

9,992
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנעמול :) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נעמול :) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)