נקודת מבט שונה..

עדיין יהיו עוד מיליונים..

אני יודעת שאדם אחד הוא כאמור חשיבות גדולה...

אבל אני לא ממש מרגישה שלי יש ממש חשיבות כזו בזמן האחרון...

כרגע יש לי קצת חום.. 38.1... וזה קופץ ל35 וחוזר וממשיך לעלות...

לא רוצה לטפל בזה... לא רוצה לומר לאנשים שבבית איך אני מרגישה.. הם ממילא לא יבינו.. כל אחד עם הבעיות שלו שתמיד צריך לדאוג שירגישו יותר טוב ולא ידאגו.. אז אם אני לא אגיד כלום פשוט תהיה לפחות הרגשה של שלמות בבית.. אז עדיף לסבול בשקט..P=

אני מעדיפה לצחוק על זה מאשר לבכות על זה... שיהיו יותר רגעים של חיוך מאשר של עצב...

גם אם המצב קצת ידרדר... וכל דבר אפשרי... זה לא כזה נורא...

תמיד יש עוד יום.. תמיד אפשר לקוות למשו טוב יותר...

אני כבר פחות מקווה לזה... אני די מרגישה מיותרת כבר...

ממ...

כואב קצת הלב... נקעתי היום את הקרסול... החום ממשיך לעלות מצב רוח אין...

בא לי לרוץ, לצעוק, להיעלם....

אני מרגישה שאני נשרפת מבפנים...

אבל מה שלא יהיה.. אני תמיד אעדיף חיוך על פני פנים עצובות ועל פני בכי ...