המכתב שלא נשלח

הייתי בטוחה שזה יהיה רק מכתב אחד וסלאמת אבל ישלי כלכך הרבה להגיד..

קודם כל אני כועסת אני לא יודעת על מה אני פשוט כועסת סביר להניח שעל עצמי..

אני כותבת את זה בדיוק בתקופה שאנחנו כבר לא ביחד כן כן התקופה הזאת שלפני ואחרי ובזמן הבומבמלה 2008 את תקראי את זה בעוד הרבה מאוד זמן אז אני מזכירה..

ברור שתגידי שאני פחדנית למה לא דיברתי למה לא אמרתי משהו ועכשיו אני יסביר לך הכל..

אני מרגישה שאני מעכבת אותך ממש אבל מבחינה אישית מבחינה חברתית מבחינת הכל..

אני מרגישה שאני מכריחה אותך להיות כאן איתי ות'אכלס אפילו כשאת כאן את לא באמת איתי ואת יודעת את זה..

אני מעדיפה לשחרר אני מרגישה שזה יעזור לך יותר אני נלחמתי אני כרגע באפיסת כוחות..אני מצטערת אם לא הרגשת ככה..

אני יכולה להגיד לך שאני בשליטה עכשיו אולי חשבת שמשהו ל בסדר איתי אבל אני בשליטה בדיוק עכשיו מתחילה התקוםה הטובה שלי אני יורדת במשקל דרך אגב ומנסה לעלות בציונים..

בכל מקרה הרפתי ואל תחשבי שזה כי את לא חשובה לי דווקא בגלל שאת כן אני מרפה..

ראיתי היום שהתקשרת אליי אני מצטערת שלא עניתי לא שמעתי אני צריכה לשנות את הצלצול שלך בכל זאת הוא מתחיל ב"בכל יום אתה פוגש חבר,דומה לך וקצת אחר.."

אני בטוחה שזה לא כזה קשה לך למרות שאני יודעת שאת שונאת לנתק אבל עם הזמן זה יחלים...

באמת שאני אוהבת אותך היית הבנאדם היחידי שיכולתי לספר לו כמעט הכל..

באמת שאני מצטערת..

רציתי גם להגיד לך ואני מצטערת שזה יוצא ככה אבל המסיבת יומולדת שלי(זאת של גיל 16) הייתה פשוט חרא!!

בחיים שלי לא סבלתי ככה ביומולדת ניסיתי כלכך לחנוק את הדמעות מזל שהיה אלכוהול יכולתי להטביע את הכאב להטביע את הכל..!!

גם איבדתי את האמון שלי בך מסתבר שגם כשאת שתויה וגם כשאת לא את פשוט לא יכולה לשמור לעצמך דברים שסיפרתי לך אני יגיד מה כאן בהחלט שלא כאן אבל ארבעה פעמים שחשפת אותי הספיקו כדיי לדעת שפה זה נגמר..

ואני יכתוב את זה שוב: הלוואי שלעולם לא תקראי את זה 3>