וואו. לא כתבתי פה מינואר. עכשיו ספטמבר. 9 חודשים לא רשמתי... ממש כמו היריון XD
איזה מצחיק לראות שבפוסט האחרון רשמתי על הרגילה שהייתה לגדוד, זה נראה לי כזה ישן! תחשבו שרשמתי את זה כשהגדוד היה באימון, וממש תכף הוא שוב יוצא לאימון, החודש. מצחיק.
בכל אופן, ממש מוזר לי לחזור לרשום פה... כבר לא ממש נוח לי בבלוג... אני יותר רושמת בטוויטר. אנשים שקוראים בטוויטר שלי יודעים על כל תזוזה שלי... אני די מעדכנת כל 5 דקות XD חחחחח
בכל אופן, סתם שיהיה כזה לפרוטוקול, ואולי זה באמת יעשה לי טוב, ארשום קצת מה עבר עליי מינואר, הפוסט האחרון שרשמתי.
אז, אני כבר לא בגדוד קדם. יצאתי. הללויה!
פאקינג 6 חודשים סבלתי בגדוד הזה! מדצמבר עד יוני.
כרגע אני משרתת במחוז דרום של פיקוד העורף. זה נמצא ליד באר שבע. ו-וואלה... טוב לי!
כן, שלישות זה חרא. אני שונאת ת'תפקיד שלי... אבל יותר טוב לי בבסיס הזה. עזבו מבחינת התפקיד, מבחינת האנשים והאווירה! ממש נחמד לי שם.
אני עושה עכשיו יומיות, לא כמו בגדוד שסגרתי וטחנתי כמו מפגרת... הייתי עושה חמשושים עם סגירות של 1 ל- 3. סיוט.
אני אמנם סוגרת גם פה הרבה. פעם בשבוע אני נשארת לישון בבסיס בשביל שמירות וכוננות וזה... אבל לא רע לי ממש. כן, זה מעצבן, אבל זה יותר טוב מאיפה שהייתי. כל פעם שקשה לי שם ונמאס לי, אני מזכירה לעצמי שהייתי במקום יותר גרוע.
אז איך יצאתי מהגדוד? טוב, בעיקר בעזרת גיל המש"קית ת"ש!
מילאתי טופס 55. לא באמת האמנתי שזה יעזור לי לצאת... טופס 55 לא הכי עוזר, כפי ששמעתי מיותר מידי אנשים.
ובכן, לי הוא עזר. והמון.
כתבתי מכתב ארוך ורשמתי בדיוק מה מפריע לי וכמה רע לי בגדוד... ומסתבר שזה עזר.
אבל איך זה בדיוק קרה שהעבירו אותי? טוב, במחוז דרום הייתה מישהי שהיא באותו תפקיד שלי (ואיזה מצחיק, היא עשתה איתי קורס) שגם רצתה לעבור, ככה שזה היה טוב לאינטרסים של הצבא (ואיכשהו על הדרך הם ממש עזרו לי) והחליטו שאני אעבור לשם והשנייה תעבור לבסיס אחר, קרוב יותר לבית שלה.
העיקר שהרווחתי מזה, לא?
אז עברתי למחוז דרום ב- 12.06.11. באותו לאחותי עדן הייתה חינה. אז עשיתי טופס טיולים מהיר במחוז, קיבל אותי הקצין כא"ס (המפקד שלי). למזלי הוא ממש חמוד ונתן לי את החופשים שהייתי צריכה באותו שבוע בגלל החתונה של אחותי.
אותו שבוע עבר לי מהר, כי גם למחרת נסעתי עם המחוז ליום כיף בשפיים, ממש הגעתי בול חחח ואז היו לי חופשים בגלל החתונה של אחותי עדן.
היה כ"כ כיף בחתונה! אבל עזבו, זה נושא אחר.
עכשיו אני משרתת במחוז כבר שלושה חודשים ו-וואלה... נחמד לי ממש. האנשים חמודים, לא מלחיצים כמו בגדוד. כן, גם פה יש עומסים... אבל אין מה לעשות, זה שלישות. אמנם את הסמח"ז אני לא ממש אוהבת ויש לי ימים בעייתים בבסיס (שתכף אסביר עליהם)... אבל טוב לי יותר מהגדוד.
אני באמת מתגעגעת לגדוד, ברצינות. אבל לא מתחרטת לשניה שעזבתי. נחמד לי לשמוע על הגדוד מאנשים שנשארתי איתם בקשר, נחמד לי לשמוע מה עובר עליה וכד', אבל אני כ"כ שמחה שאני כבר לא שם.
עכשיו, לגבי הימים הבעייתיים... בגלל שאני גרה באשדוד יש לי "הגעה מאוחרת" לבסיס. צריכה להיות שם ב- 9 וחצי. מה שכן, אני קמה ב- 6 בבוקר ויוצאת כבר ב- 6 וחצי. בסדר, לזה התרגלתי.
אממה? בימי שני יש מסדר של כל הבסיס (כולל קצינים ונגדים) ובאיזו שעה? 8. כן, ב- 8. מה שאומר שב- 5:40 יש אוטובוס לב"ש. מה הבעיה? אין לי אוטובוסים בתוך אשדוד! אין לי איך להגיע לאוטובוס הזה! מה שאני עושה זה לפעמים ישנה בראשון בבסיס, לפעמים אבא מסיע אותי לתחנה המרכזית ולפעמים... פשוט לא באה למסדרים, אבל מסתכנת בתלונה. כל יום ראשון אני צריכה לחשוב מה כדאי לי לעשות. שונאת את זה.
עליתי עם זה לסמח"ז המניאק שאמר לי "אני בטוח שתסתדרי". יודעים מה? ידעתי מראש שהתשובה שלו תהיה שאני אצטרך לבוא... אבל לא חשבתי שהוא יהיה כזה מניאק. הוא אמר לי את זה כ"כ מגעיל. הוא בכלל לא רצה להקשיב.
נגיד המג"ד שהיה לי בגדוד, הוא היה כזה חמוד... היה מקשיב, היה אכפת לו... היה מקשיב לך עד הסוף וגם אם התשובה שלו הייתה שלילית, הייתם יוצאים סבבה עם זה, כי לפחות הוא הקשיב. הסמח"ז פה? ממש לא. יצאתי בהרגשה מגעילה. הוא לא רצה להקשיב, התעסק במחשב שלו... לא היה אכפת לו בשיט. פשוט גועל נפש, באמת.
שאלתי אפילו אם אפשר להקל עליי ושאני אבוא פעם בחודש למסדרים האלה והוא אמר לי "לא" בצורה כ"כ מגעילה. גועל נפש. ככה זה קצינים בצה"ל?? מגעיל.
אבל לגבי המפקד שלי, הוא ממש סבבה. הוא די מעמיס עליי דברים, אבל הוא ממש מעריך את כל מה שאני עושה. והוא לא פעם אחת כבר אמר לי שאני תותחית. רק חבל שחודש הבא הוא משתחרר ויש סיכוי שבכלל אשאר בלי קצין כמה חודשים.
ומה עוד בעייתי? זו שאיתי במשרד, באותו תפקיד שלי - ממש רוצה לעזור כבר את השלישות. יש לה מלא בעיות שאני לא אפתח את זה פה, זה בעיות אישיות שלה וזה לא אמור לעניין אתכם... אבל מה זה אומר? שהיא עוד מעט גם עוזבת את השלישות. והיא עוזבת. לא יודעת מתי... אבל תעזוב. קורס רכ"א הבא ייגמר רק בדצמבר! מה אני הולכת לעשות?? מה, אשאר לבד במשרד שלישות?? אני פשוט אקרוס. אני לא יודעת מה אעשה... אבל אין סיכוי שהם ישאירו אותי ככה לבד, לא?
כדאי שבר הטיפש מהפיקוד יביא לנו כבר רכ"אית חדשה!
הממממ מה עוד אפשר לספר?
ביום רביעי היה לנו יום ספורט פיקודי (כל פיקוד העורף) בימית 2000 ופגשתי שם מלא אנשים! קודם כל, סופי הייתה איתי כל היום. איזה כיף!
זה כזה מצחיק. אני וסופי מכירות מהגן! הייתי בגן ביחד, היינו ביחד ביסודי, היינו ביחד בתיכון ואנחנו עכשיו באותו חיל! אולי לא באותו בסיס, אבל עדיין בפיקוד העורף!
פגשנו את סופיה, שגם, איתנו מהיסודי. ופגשתי שתי בנות שהיו איתי בקורס. ופגשתי את הגדוד הקודם שלי! איזה כיף זה היה לראות אותם, ברצינות!
אפילו הסמג"ד שלהם אמר לי שלום (שהיה מ"פ כשהייתי שם), ממש אנשים מהגדוד שמחו לראות אותי וזה... ברצינות, נהנתי לראות אותם והיו כמה שאפילו התגעגעתי אליהם. מצחיק.
בכל אופן, זה היה מהנה ממש :) ושובר שגרה, הכי חשוב!
אמממ מה עוד עבר עליי, חוץ מהצבא?
טוב... אחותי עדן התחתנה. היה ממש כיף בחתונה! נהנתי ממש. החברים שלי באו וזה היה ממש כיף שהם היו שם. הם נהנו ממש ומתים כבר שתהיה החתונה של ערן וסמדר (אחי ערן הציע לא מזמן נישואין לחברה שלו סמדר שכולנו מתים עליה!!)
אני מתה כבר שתגיע החתונה אבל, שוב, חושבת... איך לעזאזל אני מוצאת שמלה? חחחח אני בעייתית XD
טוב, יש עוד זמן... הוא הציע לה בערך רק לפני חודש, אז יש זמן עד אז...
אין הרבה חדש. הכל די נשאר אותו דבר.
כל החיים שלי כרגע סובבים סביב הצבא. אין לי כוח כבר ובא לי להשתחרר. אבל נשארו לי עוד שנה וחודשיים (זה מלא!!! בא לי למות חחח).
המממ לא יודעת מה עוד. אני מניחה שחפרתי מספיק.
אז שתהיה לכם שבת שלום, תנצלו ת'שבת (בחיים לא הערכתי ת'סופ"שים כ"כ עד הצבא חחח) ו... אז הפוסט הזה (מתי הוא ייכתב? בשחרור? חחחח סתם, לכו תדעו).
אז יאללה ביי :)
כינוי:
™iLonelyShadow
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
