*הפוסט הזה היה צריך להירשם אתמול, אבל יצא היום... לא נורא, אתם תסלחו לי ;)
שנת 2013 הייתה שנה מדהימה בחיי. באמת.
הספקתי לעשות כ"כ הרבה דברים השנה והמון דברים שאני גאה בהם!
אין מה לעשות, כמו כל שנה זו שנה של אכזבות, בכי, תסכול, עצבים... אבל עם זאת המון חיוכים, צחוק, כיף והגשמת חלומות (בדגש על זה).
אני כל כך גאה בעצמי שהצלחתי לעשות המון דברים שחלמתי עליהם בזכות עצמי.
קודם כל השתחררתי מצה"ל (ז"א השתחררתי בנוב' 2012, אבל זה היה כבר סוף השנה) וזה אומר שהחיים שלי officially מתחילים מהרגע הזה.
ישר הלכתי לעשות פסיכומטרי... טוב, הייתי חייבת- היה לי וואוצ'ר מהצבא. אמנם לא יצא מזה כלום כי קיבלתי קקה ציון שלא אוכל לעשות איתו כלום, אבל ניסיתי את זה לפחות והנה אני בדרך לפסיכומטרי שני (הלוואי שהפעם אני אצליח! תחזיקו לי אצבעות!)
אחרי זה ניסיתי את מזלי בכל מיני עבודות מועדפות (מלון, מפעל גלידות...), הבנתי שזה חרא עבודות אבל החזקתי שם כמה חודשים טובים ובאיזשהו שלב החלטתי לוותר על זה, כי אני יכולה באמת להרוויח אחלה כסף במקום אחר ובתנאים טובים יותר.
במאי חגגתי יום הולדת 21 עם החברים הקרובים שלי בבית (היה לנו בית לבד) וזה בהחלט היה יום הולדת 21! חגגנו כמו שצריך! :)
ביוני הגשמתי חלום- טסתי ביחד עם טלי לפראג וגרמניה והייתי בהופעה של הלהקה האהובה עליי- פראמור! זה גם היה הטיול הראשון שלי "לבד". ז"א טסתי לפולין מהבית ספר לפני, אבל אתם יודעים... אני מתכוונת לבד- בלי הורים או מישהו ש"אחראי" עליי.
אני וטלי עשינו חיים משוגעים! פראג מהממת, וברוק אים פארק היה מעולה! קפצתי בהופעות של להקות שהייתי שומעת עוד בתיכון וזה היה בעצם סוג של סגירת מעגל (כי האמת שאני כבר לא שומעת שירים של רובם כיום, אבל הם ביצעו שירים ישנים וזה היה מעולה!) ואני שוב אזכיר את פראמור- עמדנו שורה ראשונה, מולם, צורחות את השירים ביחד איתם והם אפילו שמו לב אלינו- קיבלנו מהם קריצות, הצביעו עלינו- פשוט היה מעולה! (אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול).
ביולי נולד לי אחיין ראשון. תומס הקטן והחתול :)
באוגוסט הגשמתי חלום מגיל 12 בערך- טסתי ליפן. עכשיו זה באמת חשוב לציין שטסתי לגמרי לבד!
הייתי צריכה להסתדר לגמרי לבד, אפילו בלי חברה לצידי. עירית, המזוודה וכרטיסי הטיסה.
השתתפתי שם בכנס מדהים עם המון סטודנטים יפנים, ופגשתי גם אנשים מדהימים מעוד הרבה מדינות- קוריאה, פיליפינים, אינדונזיה, ויאטנם, אוסטרליה וגרמניה.
אני עדיין בקשר עם האנשים שפגשתי שם, גם בפייסבוק, גם בטוויטר, באינסטגרם וב- LINE ומנסים להיות בקשר בכל דרך אפשרית.
בחיי שאני מתגעגעת לכולם והם מתגעגעים בחזרה, אנחנו כל הזמן מדברים על זה שחייבים לעשות "reunion" ואנחנו מנסים לשמור על קשר תמיד למרות המרחק.
אני פשוט שמחה שיצאתי לדבר הזה ושעשיתי את זה בעצם- בזכות עצמי! *כל הכבוד לי, מותר לי לפעמים להחמיא לעצמי*
האמ, אז אני אמשיך...
חזרתי לארץ בספטמבר והתחלתי לעבוד ב"טוויסטד" עד היום בעצם. סוף סוף אני עובדת בעבודה נוחה, קבועה, עם משכורת טובה ואני מקווה שזה ימשיך ככה לעוד זמן ממושך.
וממש שנייה לפני סוף השנה, בדצמבר- קניתי מצלמה. תמיד אהבתי צילום, אבל אף פעם לא היו לי ה"אמצעים". היו לי תמיד מצלמות גרועות והפעם- השקעתי במצלמת רפלקס Nikon D5100.
המצלמה אמנם עדיין לא הגיעה (צריכה להגיע השבוע-שבוע הבא), אבל אני ממש גאה בעצמי שעשיתי את זה לבד והשקעתי עליה מהכסף שעבדתי עליו.
אז כן, הייתה לי שנה מעולה!
היו ups and downs, אבל ככה זה וזה צריך להיות ככה.
ולשנת 2014 מה אני מאחלת?
קודם כל, מאוד חשוב לי שאני אצליח בפסיכומטרי הזה (ממש עוד חודש, בפברואר- אעאעאע!).
אם לא אצליח גם הפעם- אני פשוט אלך למכינה, לדעתי. חבל לי לבזבז כסף וזמן על הפסיכומטרי הזה.
אבל אם... אם... אצליח לקבל את הציון שאני צריכה בפסיכומטרי הזה- אני מאוד מקווה להתחיל ללמוד כבר מאוקטובר 2014.
חוץ מזה, אני מקווה להישאר בעבודה הנוכחית עד כמה שאפשר, לפחות לעשות קצת כסף.
לא יודעת אם זה בתכנון לשנה הזו, אבל אולי זה ייצא- לטוס לקוריאה (שזה גם בעצם סוג של חלום חיי), אולי ללכת שוב להופעה של פראמור או להקה אחרת שאני מעריכה ואוהבת (אם בחו"ל- אז יותר טוב!)
מקווה שזו תהיה שנה מעולה אולי אפילו יותר מהקודמת (אני אנסה לעשות הרבה כדי שזה יקרה, אבל אתם יודעים... לפעמים מתכננים וזה לא קורה).
אבל אני בטוחה שזו תהיה אחלה שנה.
אז זהו, אני לא אחפור לכם עוד...
שתהיה לכם שנה אזרחית מעולה, חברים! :)
כינוי:
™iLonelyShadow
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
