מילים יכולות לפגוע בדיוק כמו סכין בלב
לגרום לך להרגיש התרסקות רגשית
לבכות ללא הכרה
אכזבה קשה מהקרובים ביותר אליך...
אכזבה של המובן מאליו
אסור לקחת דברים כמובן מאליו!
אם אין אני לי, מי לי?
זאת הנקודה שאני תמיד חוזרת אליה אחרי שאני סומכת על מישהו שהוא לא אני.
ועכשיו לסיפור?
ביום שישי בצהריים אח שלי ביקש ממני לקחת את הכלבה שלו לטיול
אני כבר תכננתי יום לפני לסוע עם חברות ללאנצ'
אמרתי לו שאני אדבר איתו כשאני אחזור
כשחזרתי הייתי גמורה מעייפות
ושאלתי אותו אם זה באמת דחוף שאני אצא איתה לטיול
בתגובה הוא ניתק לי את הטלפון בפרצוף
הלכתי לישון
וקמתי קצת מאוחר אז התקשרתי לאמא שלי להגיד שאני אאחר לארוחה
אח שלי ענה לי:
"אל תגיעי לארוחת ערב לא מגיע לך"
עכשיו שתבינו, בגלל שאני סוגרת שבת ל3-4
הארוחות שישי מאוד חשובות לי
והמשפט הזה כ"כ פגע בי!
ניתקתי לו את הטלפון
ואמא שלי אפילו לא התקשרה לשאול אותי למה אני לא באה
זאת ההרגשה שמלווה אותי כל חיי...שאכפת לה רק מאחים שלי הגדולים
לא אכפת לה שאני לא אהיה בארוחה הזאת או הבאה
אז ביום שישי בערב, נשארתי לבד בדירה שלי
אכלתי נמס בכוס עם קרוטונים
ואז כמה תמרים
חברות שלי שכנעו אותי לסוע לסרט
אפילו שהדמעות שלי לא הפסיקו לרדת
והערב הזה נגמר בזה שהן אמרו לי להגיד לחברה אחרת שלנו שקר
ואחר כך הן עוד אמרו לה ששיקרתי לה וצחקו על זה
לא דיברתי במשך כל הערב
הן ניסו לשאול אותי מה קרה
התעלמתי
אני מאלה לא מסוגלים להוציא מילה מהפה כשהם כועסים
חזרתי איתם באוטו
הגענו, יצאתי, סגרתי את הדלת והלכתי.
לא עניתי לטלפונים שלהן
ואמא שלי עדיין לא התקשרה לשאול אותי מה שלומי.
אה, ומחר יש לי טסט ואין לי מי שיסיע אותי למקום שממנו יוצא הטסט.
והודיעו לי שאני צריכה לבוא אח"כ לבסיס למרות שאני בחופש.
באמת שבא לי לקחת אקדח ולירות לכולם בראש
כינוי:
Alef*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
