יש לי לפעמים רגעים שאני לא מבינה מה לא בסדר איתי.
מה אני עושה לא נכון?
ביום שישי האחרון, הלכתי לבית חב"ד, פה בארגנטינה.
פעם ראדונה שלי בבית חב"ד.
פעם ראשונה בחיי גם הדלקתי נרות שבת. למה? לא יודעת, זרמתי עם האווירה.
אמרו לי לדקלם את הברכה ולבקש מההוא שם במרומים משאלה
ביקשתי אהבה.
כבר הרבה זמן שאני נהנית מהלבד שלי
למדתי לאהוב את עצמי
לאהוב את הסביבה
ולהפטר מהשליליות שננטעה בי עם השנים.
חסר לי מגע, חסרה לי דאגה והתחשבות,
חסר לי חום וחסר לי בית (רגשי)
אני חולמת על זה בלילות
ולפעמים זה אפילו לא נותן לי להרדם.
אני מסתכלת על זוגות ואני פשוט מקנאה,
גם אני רוצה כזה.
רוצה את זה בצורה הכי טבעית שיש,
בלי טינדר וחרטא כזה
למה אני לא מוצאת?
אני לא מספיק יפה?
לא מספיק רזה?
לא מספיק חכמה?
לא מספיק מצחיקה?
ברוך ההוא שיושב שם למעלה יש לי מה להציע
עכשיו איך מוכרים?