הלב שלי כבר מותש,
ועברו בערך, מה?,
3 שבועות?
מודאג תמידית
כשהוא מופיע לי על מסך הטלפון,
אני הכי מאושרת שיש,
אבל עדיין, הלב כואב,
כי אני לא יכולה לגעת
לחבק
לנשק
ללטף
להריח
המרחק קשה,
ההרגשה קשה,
הבטן מתהפכת,.
אני מרגישה שאני צריכה להיות חזקה,
ולא לוותר כי קשה. זה גם הוא אמר.
נראה לי שהוא מרגיש כמוני.
כבר חשבתי כמה פעמים להפסיק
לדבר איתו, לחסוך לעצמי כאב לב.
אבל, לא יכולתי שלא לקחת בחשבון גם את האפשרות
שהכל יכול בסופו של דבר להסתדר ואני באמת אפגוש אותו עוד 5 חודשים שוב ובתקווה שלכל החיים.
אני לא יודעת מה יהיה כשאתחיל לעבוד.
בגלל הבדלי השעות, יצא לנו לדבר בעיקר כשהשעה בישראל הייתה לפנות בוקר.
רק מהאובר-טינקינג של מה יכול לקרות בגלל שאני כבר לא אוכל לדבר בשעות האלה מטריד אותי. מאוד.
הוא עושה לי כל כך טוב ובאותו זמן כל כך רע.
אהבה זה חרא.
לילה טוב.