יום שישי, במועדון.
הוא פתאום נכנס
נעתקה נשימתי
רק לפני חודש וחצי נפרדנו
זה היה קשה...המון דמעות
פעם ראשונה מאז שאני רואה אותך
כולך שמח ומאושר
אני לא אגיד שאני דכאונית כן?
אבל הלב שלי עדיין סדוק..
מסתכלת עליך, מתלבטת אם להגיד שלום
לא בטוחה איך ומה להגיד
הרי חלקנו המון דברים ביחד, היה לנו משהו מעבר לידידות מן הסתם...
קלטת אותי
היה לך מבט של עצב
אך לבשת את החיוך שלך
והתקרבת אליי
נתת לי חיבוק חם
לא רציתי להרגיש את המגע שלך
לא רציתי להזכר
לא רוצה להתגעגע!
לא בא לי לדבר איתך
שתספר לי על החיים שלך
ואם טוב לך?
ואם מצאת מישהי אחרת?
לא, אני רוצה שתגיד לי שאתה מצטער
שאתה בתחושה כמו שלי
שאתה חושב עליי כל יום
שאתה רוצה אותי בחזרה...
אני יודעת שאני משלה את עצמי
אני יודעת שאם עכשיו אני אציע לך לבוא אליי לדירה
אני אצטער על זה
לא רוצה להתגעגע.
רוצה שתעלם
אני שונאת אותך
אבל כל כך כל כך אוהבת אותך...
מה עושים? :(