I can't believe i'm here again.

בהצלחה לי אני חושבת :|

Still falling

Beathless and on again

Inside today Beside me today  

Around broken in two

Till you eyes shed Into dust

Like two strangers

Turning into dust

'Till my hand shook with the way I fear

 I could possibly be fading

Or have something more to gain

I could feel myself growing colder

I could feel myself under your fate

Under your fate

 It was you breathless and tall

I could feel my eyes turning into dust

And two strangers turning into dust

Turning into dust

חשבתי על זה ובעצם פעם שעברה השגתי הרבה בחודשיים.

אם אני אתחיל עכשיו עד סוף השנה הזו אני כבר אהיה בהתקדמות..

אני חייבת שוב את השינוי הזה.

אני חייבת את זה לעצמי.

אני שוקעת יותר מדי בהרהורים על מה שהיה. כמה שפיספסתי.

אני הורסת הכל.. את עצמי במיוחד.

אני גורמת לעצמי לסבל ולכאב ועכשיו אני לא יודעת אם יש דרך חזרה..

והלוואי הלוואי והייתה.

כמה שהייתי נותנת כדי להחזיר את הזמן אחורה.

כדי לחיות מחדש את שלושת השנים האחרונות לפחות.

עד כמה שזה נשמע פתטי.

אני לא רוצה להישאר לבד.

עד עכשין דיי הייתי והתרחקתי.. אבל אני מבינה שאני לא אוכל להמשיך ככה.

עוד שנה ואני יוצאת לעולם האמיתי.. ואני חייבת לעשות משהו בנדון.

אני באמת רוצה לשפר את החיים שלי. להשיג דברים. להמשיך עם הציונים הטובים.. ואח"כ צבא אולי, אולי שרות לאומי..וללמוד ולהחליט במה אני רוצה להמשיך.

הגיע הגיל הזה שאני מוטרדת ממה שהולך לקרות..הרי זה כלכך קרוב.

ונהיגה אני חייבת להתחיל ללמוד עוד חודשיים.. פסיכומטרי במקביל.

ועכשיו אני נזכרת שאיך שהוא היה ומה שהוא אמר ואני מבינה פתאום למה הוא היה מוטרד.

ושוב כמה פיספסתי.

והכל כואב לי ואני שונאת את עצמי על זה שאני ככה ואני לא יודעת אם מישהו אי פעם יקבל את זה...

PERFECTION.