בפרק הקודם :
"מה קורה, יפיופה?" חייך רוי
"בסדר, מה איתך?" שאלה
"מעולה, מאמי. שמח שאני מדמגן איתך." אמר
"גם אני." חייכה ליאן
"שמח לשמוע." אמר
לאחר שתיקה של כמה דק' הוסיף,
"ברוך הבא, מתוקה"
"תודה" חייכה אליו
"תרצי שאערוך לך סיור במקום?" שאל
"אני אשמח, הסתבכתי קצת." אמרה ליאן וקמה.
פרק 11 -
"בגדול זה כל מה שאת צריכה לדעת." אמר רוי
"אחלה" אמרה ליאן, "תודה."
"אני עושה את זה בכיף" חייך רוי
ליאן חייכה.
"את יפה כשאת מחייכת." אמר רוי
"תודה" אמרה והסמיקה מעט
"תפסיקי להסמיק" חייך רוי
"די!" צעקה ליאן וחייכה, "אתה מביך אותי."
"יואו את כזאת מתוקה" אמר רוי וחיבק אותה
היתה בינהם שתיקה. לא נעימה, שתיקה מביכה.
שתיקה שרוצה שהרגע יעבור כבר.
"אני חייבת ללכת." תירצה ליאן וקמה, "היה ממש כיף, רוי."
"גם לי מאמי" אמר ונשק ללחיה
"ביי" אמרה ויצאה מהמבנה.
היא נכנסה למכונית וניסתה לפרש את מה שהיה עכשיו אך ללא הצלחה.
-
"היי מאמי" אמר טל ונשק ללינור
"היי" חייכה, "מה קורה?"
"הכל טוב מה איתך?" שאל
"מעולה." אמרה, "עושים משו' היום?"
"ברור" חייך אליה, "בדיוק בשביל זה באתי."
"לאן הולכים?" שאלה
"הפתעה. תתלבשי ונלך." אמר טל
"אוקיי" היא נכנסה לחדרה והוציאה סקיני שחור וקפוצ'ון ירוק, היא נעלה את המגף השחור שלה, התאפרה קצת, סידרה את שיערה ויצאה.
"את מוכנה?" שאל טל והביט מסביב
"כן" אמרה לינור, "נלך?"
"כן." חייך טל ופתח את הדלת.
לינור נעלה את הבית והם ירדו.
"כנסי." אמר טל ופתח לה את הדלת.
לינור נכנסה וחגרה, היא הרגישה מוזר.
היא הרגישה שהיא חוזרת לימי הנעורים שלה ולא ידעה אם להמשיך עם זה, או לעצור את הכל, להחשיב את זה כתקופה טובה שהיתה ולא תחזור. אבל המבטים של טל, המבטים המתוקים האלה מנעו ממנה לעצור את הכל ולעשות את הדבר ההגיוני ביותר שידעה שעליה לעשות. היא החליטה לתת לטל הזדמנות, מה כבר יכול לקרות?
אם רק ידעה מה יכול לקרות...
-
"דורית, אני צריך את העזרה שלך, תוכלי לבוא רגע?" שאל דורון
"מיד" אמרה דורית ועזבה את עיסוקיה.
"אני צריך שתוציאי לי לוח זמנים של כל הפגישות השבוע." אמר דורון ודורית נאנחה.
"מיד" אמרה ויצאה מהמשרד.
דורון נשען אחורה ולא ידע מה לעשות, הוא הרגיש אליה משו' אבל ניסה להכחיש באמצעות אהבתו, או מה שהחשיב לאהבה, כלפי גלי.
-
"גלי, אנחנו צריכים לדבר." אמר חיים
"על מה?" שאלה באדישות והמשיכה להתעסק במחשב.
"עלינו." השיב חיים
"אין על מה לדבר." אמרה, "אני אישה נשואה ואתה יודע את זה."
"אבל את לא אוהבת אותו" אמר חיים, "את אוהבת אותי, אני אוהב אותך - למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד?"
"כי זה לא בסדר, זה לא פייר לעשות את זה." השיבה גלי ובפעם הראשונה מתחילת השיחה עזבה את המחשב והביטה בו.
"מה שלא פייר זה להמשיך לשקר לעצמך ולמנוע ממך את הרגשות האלה." אמר חיים וסחף אותה לנשיקה ארוכה.
נשיקה שידעה שתתחרט עליה, אבל לא נתנה לזה להשפיע. לא כרגע. הוא היה מושך מדי בשביל זה.
חיים עצר את הנשיקה והביט בה, "זה היה..." התחיל לומר
"מדהים" השלימה אותו, "אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה."
"למה לא?" שאל ביאוש, "את עכשיו עשית את זה"
"אבל זה לא בסדר." אמרה
"אני לא יודע מה להגיד לך, גלי." אמר חיים, "את מבלבלת בטירוף, אני אוהב אותך שזה מפחיד אפילו אותי."
"גם..גם אני אוהבת אותך." אמרה גלי, "אבל אני לא מסוגלת לפגוע בדורון."
חיים הרים ידיים כנכנע, "כשתדעי מה את רוצה לעשות, תדברי איתי." אמר ויצא בעצב מהמשרד.
גלי ניגשה לדלת, סגרה אותה ונשענה עליה, היא נעזרה בה והתגלשה לרצפה, היא תפסה את ראשה בין ידיה והחלה לבכות.
"זה לא בסדר לעשות את זה" אמרה לעצמה, "אבל אני לא יכולה למנוע מעצמי את הרגשות האלה."
היא נגעה בשפתיה, כדי לוודא שהיא אכן התנשקה עם חיים וחייכה, "הערב אני אדבר עם דורון, אני מוכרחה."
-
"דורית" קרא לה דורון, ודורית נכנסה.
"מה את-" התחילה לומר אך דורון קטע אותה כשנישק אותה.
מההלם היא לא הצליחה להגיב לנשיקה, וכשקלטה מה קורה, עצרה אותו.
"מה קרה?" שאל דורון, "לא אהבת?"
"אהבתי." אמרה דורית בקול שקט, "אבל אני לא מתעסקת עם גברים נשואים."
דורון בא להגיד משו אך העדיף לשתוק, לבסוף פתח את פיו, "אני לא מבין." אמר, "מצד אחד את אומרת שאהבת, די זרמת איתי, אפשר לומר ועכשיו את אומרת לי שאת לא מתעסקת עם גברים נשואים? באיזה משחק את משחקת, דורית?"
"אני לא משחקת בשום משחק, דורון." אמרה דורית, "אני פשוט לא רוצה להתעסק איתך, אתה גבר נשוי."
"אני אתגרש." אמר דורון
"תעשה את זה בשבילי?" שאלה דורית ולא האמינה על עצמה, היא ממש לא אחת שמפרקת משפחות.
דורון הינהן, "ולא רק בשבילך. גם בשבילי." אמר דורון, "אני חושב שכבר מזמן אני לא אוהב אותה."
"מה ז"א?" שאלה
"זה כבר לא כמו פעם, כאילו..אני נמשך אליה והכל, היא בחורה יפה, אבל לא יותר מזה." אמר דורון, "אני חושב שאני אוהב מישהי אחרת."
"אתה דפוק, תגיד לי?" צעקה דורית, "קודם אתה מנשק אותי, אומר לי שתתגרש בשבילי, שאתה לא אוהב את אישתך ובסוף אתה אומר שאתה אוהב מישהי אחרת?"
"למה את כועסת?" שאל דורון מופתע
דורית החלה להתעצבן, "למה אני צועקת? למה נישקת אותי אם אתה אוהב מישהי אחרת?"
"אני אוהב אותך" אמר דורון והביט לתוך עיניה
"מה?" שאלה מופתעת, היא לא ציפתה לתשובה כזאת.
"אני אוהב אותך" חזר על דבריו והתקרב אליה, שפתיהם נוגעות-לא נוגעות.
"עזוב, דורון." אמרה דורית, "כל עוד אתה נשוי זה לא ילך." היא יצאה במהירות מהמשרד, לקחה את תיקה ויצאה משם.
-
"הגענו." אמר טל ופתח לה את הדלת.
לינור ירדה והביטה סביבה, "אנחנו ב-" התחילה לומר אך טל קטע אותה.
"בחווה הפתוחה." חייך
"מה..איך..וואי טל, אתה מדהים!" אמרה לינור ונשקה לו.
"בשביל הנשיקה הזאת היה שווה לעבור את מה שעברתי בשביל היום הזה." אמר טל והתקרב אליה
לפתע אם שמעו מישהו משתעל ולאחר מכן נשמע קול נעים, "שלום, אתם טל ולינור?"
"כן." אמר טל והסתובב
"היי, אני עדי." אמרה, "הסוסים שלכם נמצאים שם." היא הצביעה לעבר אורווה שהיתה מחולקת לשלושה תאים, "הסוסים שבשני התאים הראשונים מימין." אמרה עדי, "אם אתם צריכים משהו-תקראו לי." חייכה והלכה לה.
"תודה" צעק טל
"בכיף" החזירה.
הם התקדמו לכיוון התאים הראשונים, וטל הוציא את הסוסים.
"איזה את רוצה?" שאל
"החומה." אמרה לינור ועלתה עליה.
טל עלה על הסוסה הלבנה והם התחילו לטייל.
"איזה הפתעה מדהימה" אמרה לינור
"וזו רק ההתחלה." אמר
"יש עוד?" חייכה
"בטח." אמר טל, "משהו כמו 50 מ' מפה."
הם רכבו על הסוסים ולאחר משו' כמו 50 מטר הגיעו למקום קסום.
היה בו אגם קטן שבו שטו להם ברבורים, ומעל היה גשר קטן.
דשא נעים כיסה את המקום ופרחים צבעוניים צמחו מסביב.
על הדשא מול האגם היתה מפה אדומה ועליה אגרטל עם פרחים צבעוניים, 2 צלחות, סכו"ם ושתי כוסות, וליד היתה מונחת סלסילה קטנה.
לינור חייכה וירדה מהסוסה, "א..אתה עשית את כל זה?" שאלה
טל הינהן, "תודה מאמי." השיבה
"אני אעשה בשבילך הכל." אמר ונשק לה
הם התיישבו ואכלו.
צחקו קצת ובשלב כלשהו הם החלו להתנשק, טל השכיב את לינור בעדינות על הדשא ונשק לה.
לאט לאט ירדו הבגדים והם נשכבו אחד ליד השני עוד מתנשקים.
יותר מאוחר בערב הם התלבשו וחזרו לחווה, הם החזירו את הסוסים ונסעו בחזרה.
"נו..?" חייך טל, "נהנית?"
"מאוד." אמרה לינור עם חיוך ענק
"החלטת כבר עם מי תהיי?" שאל טל
"כן." אמרה לינור והביטה בו.
טל עצר את המכונית בצומת הסמוכה והביט בה כמחכה לתשובה.
"אני החלטתי להיות איתך." אמרה לינור וטל חייך והתקרב אליה אך היא התרחקה, "מה?" שאל לא מבין
"אבל.." החלה לומר, "לא נוכל להיות ביחד עד שאני אדבר עם ליאור."
חיוכו נמחק, "אני מבין." אמר, "ומתי תעשי את זה?"
"בקרוב." אמרה והוא המשיך לנסוע.
הנסיעה עברה בשתיקה, לינור הרגישה שהוא כועס עליה.
"תודה" אמרה כשהגיעו לביתה, היא נשקה לו, "אל תכעס, מאמי. אני מבטיחה לדבר איתו בקרוב."
"מתי בקרוב?" שאל טל
"היום בערב." אמרה
"טוב" חייך ונשק לה, "ביי יפיופה. דברי איתי."
"ביי" חייכה ונכנסה לדירה.
-
"היי" אמר עידן
"היי" חייכתי, "מה אתה עושה פה?"
"מה שאת עושה פה." השיב, "מחכה שהאירוע יתחיל. נלך לשבת?"
"אני מופיעה.." אמרתי
"וואלה?" חייך, "את הולכת לשיר?"
הינהנתי.
"יפה לך." השיב, "מה תשירי?"
"ליעד רוצה שאני ישיר את Hurt של קריסטינה אגילרה, שיר ישן אבל יפה." אמרתי.
"אחלה מאמי, בהצלחה." הוא נשק ללחיי ויצא.
נגעתי עם שתי אצבעותיי על הלחי ונאנחתי, אני מתגעגעת כ"כ.
"את אוהבת אותו?" שאל עמית שצפה בנו מהצד.
"זה עד כדי כך שקוף?" שאלתי
עמית הינהן, "למה את לא עושה עם זה כלום?" שאל
"זה יותר מסובך מאיך שזה נראה. היינו חברים ונפרדו בגלל בגידה." אמרתי
"לא נעים" אמר עמית, "אבל אם את אוהבת אותו והוא אותך, ורואים גם את זה. אז למה שלא פשוט תסלחי לו?"
"כי אני לא מרגישה מוכנה." אמרתי, "דיברנו וסלחתי לו, אבל אני מעדיפה שלא נחזור. לא כרגע, בינתיים אנחנו ידידים טובים ונראה איך זה יזרום."
"לא תמיד זה טוב לזרום." אמר עמית, "לפעמים כשאנחנו זורמים יותר מדי אנחנו עושים טעויות. זה לא יכול להיות ככה, או שאת איתו או שאת לבד." אמר עמית, "אם הוא חשוב לך באמת, אל תשחקי בו."
פרק 12 :
"ירין, רד למטה." צעקה חגית
"רגע" החזיר צעקה, תוך 2 דק' היה למטה.
"אתה מאורגן?" שאלה
"כן." השיב בעצב
"נפרדת מכולם?" שאלה חגית
"כן." השיב, "היה קשה. במיוחד מדנה."
"אני מתארת לי." אמרה חגית וחיבקה אותו, "יהיה בסדר, מתוק. כשנגיע לת"א אני בטוחה שתתחבר ישר ותמצא לך את החברים שלך, כי חברים יש בכל מקום."
ירין חייך, "יהיה בסדר."
"כזאת גישה אני אוהבת." אמרה חגית
"מתי נוסעים?"
"רביעי הבא." אמרה חגית
"סבבה." אמר וחזר לחדרו.
-
"גבירותיי ורבותיי, אנו גאים להציג בפניכם את הדוגמניות שלנו." אמר ליעד וקרא להן בזו אחר זו.
הן יצאו לבושות ומאופרות בצורה מושלמת, ליאן לבשה שמלה בצבע ורוד עתיק עם פתח עמוד בגב והיתה מאופרת בעדינות, שיערה היה אסוף עם כמה סיכות קטנות, היא נעלה סנדלים גבוהים בצבע שחור, היא התקדמה, עשתה סיבוב חזרה למאחורי הקלעים.
"וזאת היתה ליאן הלוי, הדוגמנית החדשה של נאור!" אמר ליעד, "מדהימה ביופיה."
וככה עברו כל הדוגמניות, עד האחרונה.
היו עוד כמה דברים ואז הגיע תורי לשיר.
-
"דורון, אנחנו צריכים לדבר."
"גלי, אנחנו צריכים לדבר." אמרו ביחד את אותו משפט
"על מה?" שאלו שוב ביחד
"תתחילי את."
"תתחיל אתה." ביקשה גלי
"זה חשוב?" שאל דורון
"די חשוב. ושלך חשוב?" שאלה
"כן." אמר דורון, "בעצם..עזבי. לא משנה, זה לא כזה חשוב." השתפן.
"כן, גם מה שאני רציתי להגיד לך לא כזה חשוב." אמרה גלי והלכה למטבח, "רוצה לשתות משו'?"
"כוס קפה." ביקש דורון ונזכר בדורית.
"תודה, דורית." אמר דורון כשגלי הגישהל ו את הקפה
"איך קראת לי?" שאלה בכעס
"דור..גלי." אמר דורון, "מצטער, פשוט כל היום דורית מכינה לי קפה ואני רגיל."
"אה.." אמרה דורית
-
"וכמו בכל שנה, השיר. איך לא?" חייך ליעד, "והשנה תשיר אותו לירוי ביתן, נערה בת 16 בכיתה י'. אני בטוח שתאהבו את איך שהיא שרה ותתחברו אליה כמוני. לירוי, הבמה שלך." אמר ליעד וחזר למקומו.
יצאתי מהבמה והתחלתי לשיר:
Seems like it was yesterday
When I saw your face
You told me how proud you were,
But I walked away
If only I knew what I know today
Ooh, ooh
I would hold you in my arms
I would take the pain away
Thank you for all you've done
Forgive all your mistakes
There's nothing I wouldn't do
To hear your voice again
Sometimes I wanna call you
But I know you won't be there
Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself by hurting you
Some days I feel broke inside
But I won't admit
Sometimes I just wanna hide
'Cause it's you I miss
And it's so hard to say goodbye
When it comes to this, ooh
Would you tell me I was wrong?
Would you help understand?
Are you looking down upon me?
Are you proud of who I am?
There's nothing I wouldn't do
To have just one more chance
To look into your eyes
And see you looking back
Oh, I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself, oh
If I had just one more day
I would tell you how much that I've missed you
Since you've been away
Ooh, it's dangerous
It's so out of line
To try and turn back time
I'm sorry for blaming you
For everything I just couldn't do
And I've hurt myself..
By hurting you
כשסיימתי כולם הסתכלו עלי מוקסים מהשירה.
מחיאות כפיים סוערות נשמעו מכיוון הקהל, "תודה רבה" אמרתי בשקט
הצלחתי להגשים חלק מהחלום, לפעמים זה טוב 'לחלום בגדול' כי רק ככה את תצליחי להגשים את החלום במלואו.
חזרתי אל מאחורי הקלעים וליאן חיבקה אותי, "זה היה מדהים מאמי שלי"
"תודה ליאני" אמרתי וחיבקתי אותה בחזרה.
"אתן אחיות?" שאלה דניאלה
"כן." השיבה ליאן
"אז למה שמות המשפ' שלכן שונים?" שאלה
"סיפור ארוך." אמרה ליאן, "ההורים שלנו נהרגו בתאונה כשהיינו קטנות ושתי משפ' שונות אימצו אותנו."
"וואי איזה סיפור..." אמרה דניאלה, "אני יודעת שזה ישמע מגעיל מצידי עכשיו אבל אולי תספרי על זה באחד מהראיונות שלך. זה יכול להעלות לך את הרייטינג."
"רעיון טוב." חייכה ליאן, "תודה מותק."
-
"והפרזנטורים של רנואר הם : רוי וליאן." צעק ליעד
ליאן ורוי חייכו אחד לשני והתחבקו.
-
"אני שונאת אותה!" צעקה מורן
"שונאת את מי?" שאלה בר
"את ליאן, את מי!" השיבה מורן, "היא לקחה לי את התפקיד!"
"היא בכלל לא יפה" השיבה בר כדי להרגיע את מורן ולמרות שחשבה בדיוק ההפך.
"זה לא יהיה לעוד הרבה זמן" אמרה מורן וחייכה חיוך זדוני
"למה את מתכוונת?" שאלה בר
"ליאן. לא תמשיך עוד הרבה זמן."
"איך את יודעת?" שאלה בר, "לא נראה לי שהעניין גדול עליה."
"היא לא תמשיך בקריירת הדוגמנות מהסיבה הפשוטה שהיא תמות בקרוב." אמרה מורן
בר קפאה. "מה את מתכוונת לעשות?" שאלה את מורן
"להרוג אותה." השיבה מורן, "להרעיל אותה."
"מ..מה?" אמרה בר בשוק, "את לא נורמאלית."
-
"נו, יש חדשות?"
"לא, בוסית."
"אז מה אתה עושה פה?!?" צרחה עליו, "אמרתי לך לבוא -ר-ק- אם יהיה חדש, מה לא היה ברור פה?"
"זה לא פשוט כמו שאת חושבת," השיב לה
"גם להשיג את הכסף שאתה מקבל זה לא כזה פשוט" אמרה, "ואני בכל זאת עושה מאמצים להשיג לך אותו, אז תעשה גם אתה מאמצים בשבילי ותברר לי מה הולך לקרות!" אמרה, "והפעם באמת אל תחזור אם אין לך חדשות!"
הוא יצא מהחדר בכעס, "חסר תועלת" צעקה ודפקה עם אגרופה על השולחן.
-
"זה היה מדהים" אמר עידן וחיבק אותי, "אני גאה בך."
"תודה." אמרתי וחייכתי אליו.
"בבקשה." אמר
"עידן, אני מעדיפה שנפסיק לדבר." אמרתי
"מה? למה?" שאל בעצב
"כי אני לא רוצה לזרום, אני מעדיפה להיות לבד בינתיים."
-
"ליאור, הגעתי להחלטה." אמרה לינור והביטה בו
"ומה ההחלטה?" שאל
היא רק השפילה את מבטה.
"בבקשה אל תגידי לי ש..-" החל לומר אך היא קטעה אותו
"אני מצטערת." אמרה בשקט, "אני אוהבת אותך, אבל הוא אהבת הילדות שלי, אני לא רוצה לוותר עליו."
"ועליי כן?" שאל ועיניו נצצו
"ברור שלא, אני אוהבת אותך מאוד." אמרה לינור, "אני מאחלת לך את החיים הכי טובים שיכולים להיות."היא יצאה מהבית והתקשרה לטל.
"עשיתי את זה" אמרה לו בטלפון
"ואיך הוא הגיב?"
"נפגע קצת." השיבה בעצב
"יעבור לו." אמר טל, "רוצה לעשות משו' הערב?"
"בכיף" אמרה לינור, "מה למשל?"
"מסעדה? סרט?" שאל טל
"סרט ומסעדה הולך" אמרה לינור
"אחלה, אז ברבע לעשר?" שאל
"קבענו." אמרה לינור
"ביי מאמי." אמר וניתק
טל חייך, לקח לו זמן לעכל שהיא שוב שלו.
ליאור לעומתו ישב שבור במיטה, הוא לא הפסיק לחשוב על לינור.
על כל מה שעברו ביחד. על כל האהבה שלהם.
-
"טוב זה סופי" אמרה גלי והתקרבה לדורון
"מה סופי?" שאל בבילבול
"אני חייבת להגיד לך משו'" אמרה גלי
"גם אני." אמר דורון
"אוקיי, אני יתחיל." אמרה גלי.
"בסדר." אמר דורון
"תראה, אני...קודם כל אני רוצה שתדע שבאמת אהבתי אותך ולא התכוונתי שזה יצא ככה אבל...בזמן האחרון אנחנו מתחילים להתרחק, ואל תגיד שלא שמת לב לזה. בכל מקרה, אני...חושבת שאני אוהבת מישהו אחר." אמרה גלי והרימה את ראשה, "אני יודעת שזה לא בסדר שלא אמרתי לך את זה עד עכשיו פשוט לא הייתי מסוגלת ו.." החלה לומר אך הוא קטע אותה.
"זה בסדר, את לא חייבת לי הסברים." אמר דורון, "מפני שגם אני מרגיש שאנחנו מתרחקים ואני יודע שאני מאוהב במישהי אחרת."
"אם כך, אנחנו פיטים." אמרה גלי, "מה עושים?"
"מתגרשים." ענה דורון, "זה הפיתרון הטוב ביותר."
"מחר בבוקר ניפגש עם עורך הדין." אמרה גלי
"בסדר." ענה דורון
"וגלי?"
"הממ?" הסתובבה אליו
"תודה שהבנת אותי"
"תודה לך." חייכה ועלתה לחדר.
-
שבוע אחרי :
"ירין, קדימה, אני רוצה לצאת מוקדם כדי להגיע מוקדם." אמרה חגית
"אני יורד" צעק והחל להוריד את מזוודותיו.
"זה הכל?" שאלה גלי
"כן." אמר ירין כשירד עם שתי מזוודות ענקיות בידיו ותיק שחור גדול.
הם העמיסו את הדברים, ונכנסו למכונית.
כעבור 4 שעות נסיעה הם הגיעו לת"א.
ירין הופתע מגודלו של הבית, הוא יצא לחצר ונדהם לראות שם בריכה ענקית וכסאות שיזוף.
"איזה סטלה" חייך וחזר לתוך הבית
"איך הבית?" שאל רון, אבא של ירין.
"סוףףף" אמר ירין
"אני שמח שאתה אוהב." אמר רון, "עכשיו תלך לבחור לך חדר"
"אני הולך." אמר ירין וחייך
הוא עלה למעלה ועבר בין החדרים, לבסוף נכנס לחדר שכל קירותיו היו בצבע לבן חוץ מקיר אחד שהיה צבוע בירוק.
שירה ויעל, אחיותיו, יעל - בת 15, ושירה - בת 16, בכיתה י'.
יעל בחרה חדר שכל קירותיו היו צבועים בצבע שמנת חוץ מקיר אחר שהיה צבוע בתכלת.
ושירה לקחה חדר שכל קירותיו צבועים בצהוב בננה.
הבית כבר היה מרוהט ויפה.
בשמונה בערב הבית היה מסודר ויפה, הם התיישבו לאכול ארוחת ערב.
"אהבתם את הבית?" שאל רון
"מאוד" חייכה שירה, "הוא מדהים"
"אני שמח שאתם אוהבים," אמר רון, "יום ראשון אתם מתחילים ללמוד באורט."
"יש, סופשבוע חופשי" חייכה יעל
"הולכים לשופינג" חייכה שירה
וככה הם התלהבו ונהנו מהחופש עד יום ראשון.
__________________________________________________________________________________________
עד כאן להיום...
אני מקווה שאהבתם את הפרקים, השקעתי בהם.
בפרקים הבאים העניינים מתחממים, שווה לקרוא (:
שבת שלום (:
אוהבת אתכםםםםם3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
