בפרק הקודם :
"תביא לפה את החברה הקטנה." אמרה
"היום?" שאל
"לא, עוד חודש. מתאים?" שאלה בציניות
"איפה אני ימצא אותה עכשיו? כבר מאוחר." אמרה
"תפעיל את השאריות שיש לך במוח, ותעשה את זה מחר כשהיא תלך לבצפר."
"או.קיי." אמר
"תלך." אמרה
מיד כשיצא נשמעה דפיקה קלה בדלת, "מה שכחת עכשיו?" שאלה בכעס
"מה את עושה פה?" שאלה
"רציתי..רציתי לראות אם אני יכולה לעבוד איתך."
פרק 15- "תלמיד חדש" :
"לעבוד אצלי?" גיכחה, "בתור מה? מנקה?"
"לא..." אמרה בקול שקט, "לעבוד אצלך, נקמה."
"כל מי שעובד פה ב'מראות' צריך להוכיח את עצמו, את יודעת?"
"כן. אני מוכנה להוכיח את עצמי כל מה שתבקשי." אמרה
"הכל?"
"כ..כן." גימגמה, "יש לך משו'?"
"אני יחשוב על משהו וידבר איתך." אמרה
"אוקיי" התרוממה מהכיסא.
"בעצם, את יודעת מה? שבי. יש לי משימה, אם את מצליחה - את חלק מאיתנו, נעזור לך במה שתצטרכי, ואם לא - את תהיי חייבת להיעלם מפה לתמיד, מוסכם?"
"כן." חייכה קלות, "על מה מדובר?"
"שני בנים מאורט, מעיין ועידן, מתעסקים ברצח של נופר, הם מאוד קרובים אלינו. את צריכה להויד אותם מעלינו ומהחקירה הזאת בכלל. איך? זה בעיה שלך. יש לך שבוע מהיום." אמרה
"אני מבטיחה להוריד אותם מעליכם." אמרה ויצאה מהמשרד הקטן.
-
בשבע בבווקר התעוררתי והתחלתי להתארגן לבצפר.
לבשתי סקיני אפור וסריג שחור, נעלתי נייק לבנות ויפות, לקחתי מעיל כסף ותיק וירדתי למטה.
שתיתי ויצאתי לבצפר.
"היי, ליר" שמעתי צעקה מאחוריי
הסתובבתי וזוהר עמדה שם, "מה קורה מאמי?"
"הכל טוב בובה, מה איתך?" השבתי
"מצויין." חייכה, "לאן זה?"
"לבצפר. לאן אני יכולה ללכת?" חייכתי
"באמת לאן" גיכחה
כעבור 10 דק' הגענו לבצפר.
"לירוי, יוליה קוראת לך בחדר חזרות, תראי מה היא רוצה ותחזרי במהירות." אמרה המורה והתחילה ללמד.
הלכתי לחדר חזרות, יוליה וליעד ישבו שם על שני כיסאות ודיברו.
"היי" אמרתי בקול כדי שישימו לב שאני פה
"היי" הסתובבו שניהם עם חיוך.
"קראת לי?" שאלתי את יוליה
"הו כן, חמודה. שבי." אמרה
התיישבתי והיא התחילה לדבר, "אני וליעד קיבלנו טלפון אתמול בלילה מאדם שמחפש כישרונות צעירים. הוא ביקש את מספר הפלאפון שלך ואת גילך, רצינו לדעת מה את חושבת על זה." אמרה
"תתנו לו ואני כבר אדבר איתו." חייכתי
"אם כך, אין מה להוסיף, " אמר ליעד וחייך, "יום נעים."
"גם לך" אמרתי ויצאתי מהחדר.
"סליחה, איפה זה י"א5?" שמעתי קול מוכר הרמתי את הראש, ומבטינו הצטלבו.
"את/ה?" שאלנו ביחד
"מה אתה עושה פה?" שאלתי
"בדיוק מה שאת עושה פה, לומד."
"ממתי?"
"מהיום." השיב
"י"א5 זה קומה שלישית." אמרתי והמשכתי לכיתה שלי
"תודה" צעק
"בכיף" החזרתי
"זורי, את לא מבינה מי נמצא פה." אמרתי
"מי?" שאלה
"הבחור מהקניון." אמרתי זוהר הביטה בי בתדהמה.
"מה הוא עושה פה?"
"לומד פה, בי"א5" עניתי
"אמרתי לך שאתם עוד תיפגשו." חייכה זוהר
-
"מה יש לך את מוזרה היום?" אמרה קורל
"סתם" אמרה סתיו, "כל היום הזה מוזר."
-
"עידן, חשבתי על משו'." אמר מעיין בהפסקה
"על מה?"
"אני חושב שכדאי לפתוח את התיק של נופר. אולי שם נמצא יותר מידע על הרצח." אמר מעיין
"אי'פשר, הם ישאלו מאיפה לנו האלבום ומה נגיד?"
"הם לא ישאלו, כי הם לא ידעו." קרץ מעיין, "יש לי חבר במשטרה, הוא יעזור לנו בזה."
"דיברת איתו?"
"כן, אתמול. הוא אמר שבכיף כל עוד הוא לא מסתבך. צריך לקבוע איתו פגישה ולהגיד לו במה מדובר." אמר מעיין
"תקבע איתו למתי שבא לך ותודיע לי." אמר עידן.
-
"המורה, מצטערת על האיחור, לא מצאתי את הכיתה." נכנסה ילדה לא מוכרת לכולם, אבל זיהיתי אותה כחברה של ההוא מהקניון.
"הנה חברה של החתיך מהקניון" אמרתי, "מה היא עושה פה?"
"לא יודעת, כנראה רוצים ללמוד יחד." אמרה זוהר
"זוהר ולירוי, אם לא אכפת לכן, יש כיתה שלמה שרוצה ללמוד." אמרה המורה והמשיכה בשיעור
בסוף השיעור אותה ידה ניגשה אלינו והציגה את עצמה, "היי אני שירה." חייכה
"היי, אני לירוי, וזאת זוהר."
"תגידי..." זוהר התחילה לומר והבטתי בה, "אני לא רוצה להישמע חטטנית אבל יש לי שאלה..."
הבטתי בה במבט שאומר אל תעשי את זה אך היא התעלמה, "עברת ללמוד כאן עם חבר שלך?"
"מה?" שאלה מבולבלת, "אין לי חבר. עברתי עם כל המשפ' שלי לפה מהצפון."
"זורי, אני הולכת לקנות שתיה, את באה?" שאלתי
"לא, אין לי כוח." אמרה, "תחזרי אחרי זה."
"טוב" אמרתי ויצאתי מהכיתה.
הלכתי לקפיטריה וקניתי נסטי בטעם אפרסק.
"אז מה אחי, אתה מהצפון?" שמעתי כמה בנים מדברים, הסתובבתי אליהם וקלטתי אותו.
הוא הביט בי לשניה וענה, "כן."
"מאיפה?"
"קריית שמונה." ענה
"מה עם חברה?" שאלו
"יש. בצפון." ענה, התאכזבתי מהתשובה שלו, אני לא יודעת למה. יצאתי מהקפיטריה.
"היי" שמעתי את קולו, הסתובבתי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי
",מה את עצבנית?" שאל
"לא." עניתי בחוסר סבלנות ולגמתי באיטיות מהבקבוק
"אז מה אתה רוצה?" שאלתי
"באיזה כיתה את?" שאל
"י'." עניתי, "נגמרה החקירה? אני יכולה ללכת?"
"מה?" שאל מבולבל, "יש מצב שאת לומדת עם אחותי."
"מי זאת?" עניתי
"שירה, היא היתה איתי בקניון אותו יום שנפגשנו." ענה
"הא, זאת לא חברה שלך?" שאלתי
"לא" חייך, "חברה שלי גרה בצפון."
"הא.." עניתי בלחש והתקדמתי לכיתה.
"חכי שניה." אמר
"מה?"
"את לא מתכוונת להגיד לי איך קוראים לך?" שאל
"לא." עניתי
הוא הרים ידיים כנכנע והסתובב.
"מה התעכבת?" שאלה זוהר
"סתם, דיברתי עם החדש." אמרתי
"על..?"
סיפרתי לה והיא צחקה, "את איומה. אתם עוד תהיו ביחד, אני אומרת לך, תזכרי את זה."
"זה לא יקרה." אמרתי, "יש לו חברה, למקרה ששכחת."
"למי?" שאלה שירה והתיישבה לידנו
"לאח שלך." אמרה זוהר
"מה לכן ולו?" שאלה
"תשאלי מה ללירוי ולו.." גיחכה זוהר
שירה הביטה בה, "היי, כשחושבים על זה, את מוכרת לי."
"מהקניון" השלמנו אותה
"כן, את הכוסית שאחי ראה והתלהב." אמרה שירה
זוהר הסתכלה עליי במבט שאומר 'אמרתי לך' והתפוצצנו מצחוק.
היום נגמר.
"ביי יפות שלי" אמרתי ונשקתי ללחיין
"את בטוחה שאת לא רוצה לבוא איתנו?" שאלה שירה
"לא מאמי, אני צריכה לקנות סיגריות וללכת לאחותי." אמרתי
"יש לך אחות?"
"סיפור ארוך" אמרתי, "נדבר בערב."
"ביי בובה" אמרה זוהר והן התקדמו
-
נכנסתי לקיוסק הקרוב, קניתי סיגריות ומים בטעם אפרסק ויצאתי לכיוון ליאן.
בדרך הרגשתי שעוקבים אחריי.
הגברתי את קצב ההליכה, והצעדים מאחור נשמעו חזק יותר.
האטתי ואותו הדבר.
לא ידעתי מה לעשות.
התחלתי לרוץ ולפתע, כמה אנשים במכונית שחורה הפתיעו אותי.
"תיכנסי לאוטו, ולא יקרה לך כלום." אמר לי בשקט אחד מהם והראה לי את האקדח.
נכנסתי לאוטו רועדת והתחלתי לבכות.
"מה את בוכה?" גיחך, "עוד לא עשינו לך כלום."
כעבור חצי שעה נסיעה, הם ירדו והורידו אותי איתם.
"יותר מהר" צעק אחד מהם ודחף אותי קדימה.
ניסיתי להתנגד ללא הצלחה, הם היו חזקים ממני.
לבסוף, אחד מהם נתן לי להריח חומר מרדים והתעלפתי.
כשהתעוררתי מצאתי את עצמי בתוך חדר חשוך, קשורה במיטה.
ניסיתי להתנגד ללא הצלחה.
"מי אתם?" צעקתי, "למה אתם עושים לי את זה?"
לבסוף, נכנס לחדר אחד מהחוטפים ואמר, "את רוצה לדעת למה? תשמעי סיפור..."
תגיבו ?
מקווה שאהבתם, השקעתי על הפרק מאוד, פרק הבא יהיה מעניין..
לא יודעת בדיוק מתי פרק.
חג שמח וכשר לכולכן [ :
בבלוג זה
בכל הבלוגים
