לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורים [=



כינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2009    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      




הוסף מסר

5/2009

פרק 20 - "לחלום בגדול"


 

בפרק הקודם -

"אבי, מיכל, אתם חופשיים." אמר השוטר ולחץ את ידו של אבי.

אני וליאן עמדנו אחת ליד השניה, מחובקות.

והבטנו בהם. הם הביטו בנו והתקרבו.

התחבקנו חיבוק חזק.

חיבוק אמיתי, חיבוק של משפ'.

חיבוק שכולנו רצינו בו, שאליו התגעגענו כ"כ.

"אז זהו." אמרה ליאן

"זה נגמר." אמרתי, "אין יותר 'מראות'."

פרק 20 - "לחלום בגדול"-

הגענו ישר לדירה של ליאן, ההורים התמקמו שם ולאחר מכן יצאנו לחגוג את היותם חיים ונמצאים איתנו.

-

"אחי..." אמרה דורית והתקרבה אליו, "כואב לי לראות אותך ככה, אתה לא חושב שהגיע הזמן שתתגבר עליה? שתצא עם בנות אחרות?"

"היא היתה פה.." אמר בשקט.

"מתי?" חייכה אליו, היא ידעה שהוא אוהב את לינור.

"מקודם. היא היתה פה ואמרה לי שהיא לא מאוהבת בטל ושהיא אוהבת אותי ושהיא תבין אם אני לא ירצה אותה יותר ואני רק שתקתי. כמו איזה מפגר -ר-ק- שתקתי." אמר

"למה עשית את זה?" שאלה אותו

"לא היה לי מושג מה אני צריך להגיד." אמר, "מצד אחד היה לי כ"כ הרבה מה לומר לה, מצד שני - המילים לא יצאו לי מהפה, הרגשתי משותק."

"זה בטח היה מהשוק, אל תיתן לזה להרוס את מה שיש בינכם, תלך אליה, תדברו..." אמרה, "אל תפסיד אותה, אתם משלימים אחד את השני."

"את כ"כ צודקת.." אמר ונשק למצחה, "תודה אחותי, אני אוהב אותך." הוא הלך לחדרו במהירות, החליף בגדים, לקח את המפתחות של האוטו ויצא.

דורית נשארה לשבת על הספה עם המחשבות של עצמה.

עם המחשבות על דורון...היא כ"כ אוהבת אותו.

היא לא ידעה מה לעשות. היא חשבה שיצא מזה משו', ומה קרה לאידאלים שלה? ממתי היא מתאהבת בגבר נשוי?

מתי היא הספיקה לוותר על החלום שלה? מתי היא הפסיקה לתכנן, להגשים?

הדמעות זלגו מעיניה, דמעה אחר דמעה, אחת מנגבת ושניה זולגת.

לאחר כמה שעות היא הגיעה להחלטה שהיא מתפטרת.

מחר על-הבוקר היא  מגישה את מכתב ההתפטרות שלה ומתחילה את החיים שלה.

-

"אלין, את באה למסיבה בערב?" שאל איתי

"אולי" אמרה באדישות, היא אהבה אותו ולא רצתה להיות אדישה אליו אבל לא הצליחה להימנע מזה.

"אה." אמר בשקט, "אלין למה את כזאת?" שאל אחרי כמה שניות

"כזאת מה?" שאלה

"כזאת..כזאת...כזאת מגעילה אליי." אמר, "את מתנהגת כאילו עשיתי לך משו'. למה את כ"כ אדישה אליי?" שאל, "אני לא מספיק טוב בשבילך? לא מספיק מושך? אני לא הגבר המושלם בשבילך? כי אם זה מה שאת חושבת פשוט תגידי, אל תגרמי לי לחיות באשליה שתאהבי אותי באחד הימים." היא משכה אותו אליה ונישקה אותו נשיקה ארוכה, נשיקה שחלמה עליה כבר כמה ימים טובים.

היא עצרה את הנשיקה והורידה את ראשה, הוא חייך והרים את ראשה עם אצבעו.

"אני אוהב אותך" חייך ונשק לה

"גם אני אותך" חייכה וחיבקה אותו, סוף סוף יכלה להראות לו כמה היא אוהבת אותו.

-

"אביב? אביב?" קרא מעיין, "אביב!"

"מה יש לך, מה אתה צועק?!" אמר אביב

"אתה לא מתייחס! אחי, מה קורה איתך?" שאל

"מה קורה איתי? כלום..מה איתך?"

"אתה בטוח שכלום לא קורה איתך?" שאל מעיין

"לא.." אמר אביב ושם את ראשו בין ידיו.

"מה קרה אחי?" שאל מעיין

אביב רק הרים את ראשו והסתכל על ליגל. כ"כ יפה ותמימה, מושכת אבל עדינה...

הוא אהב את הניגודים בה, את המבטים שלה, החיוך היפה שלה, הקול המתוק שלה, הוא אהב את הדרך בה היא הולכת, הוא פשוט אהב אותה.

"להה.." חייך מעיין, "אל תגיד לי ש-" אביב הנהן, "די אחי, אל תעבוד עליי." אמר מעיין

אביב חייך, "תפסה אותי." אמר

"ואתה לא מתכוון לעשות עם זה משו'?" שאל מעיין

"תגדיר 'משהו'" אמר אביב

"להגיד לה את זה? להתקרב אליה?" שאל מעיין

"אני עובד על זה." ענה אביב

"יואו אחי אני שמח בשבילך" חייך מעיין

-

"מאיה, אני יכול לדבר איתך?" אמר מאור

"כן, בדיוק חיפשתי אותך, גם אני רציתי לדבר איתך." אמרה

"בואי." הוא משך את ידה והם התיישבו מאחורי הבניין כיתות.

"על מה רצית לדבר?" שאלה

"תתחילי את." ביקש

"אוקיי." אמרה ולקחה נשימה עמוקה, "אז ככה.." התחילה, "תראה מאור, אני יודעת שהיינו ביחד כבר כמה פעמים וחשבנו שיצא מזה משו' אבל אני לא רואה לאן זה הולך ואני..אני לא אוהבת אותך." אמרה ונעצרה, "מעולם לא הפסקתי לאהוב את עידן. אם הסכמתי להיות חלק מכל זה זה בגלל שמרוב אהבה לעידן לא ידעתי מה לעשות, ועכשיו? עכשיו אני יודעת שנהגתי בטיפשות ואני רוצה לשנות את זה, אני רוצה להיות ראויה לעידן." אמרה

"להיות ראויה לעידן?" גיחך, "אל תצחיקי אותי, מתוקה, את יודעת שהוא עדיין אוהב את לירוי."

"בקרוב ירד לו ממנה." אמרה, "כשהוא יבין שלא הולך לקרות בינהם כלום. תבין מאור, אני לא רוצה לריב איתך או משו' בסגנון, אני רוצה לגמור את מה שלא היה בינינו יפה, כי אני לא אוהבת אותך ולא רוצה לפגוע בך, אתה ידיד שלי...מגיע לך מישהי יותר טובה. אתה יודע, אתה בדיוק כמו קורל. היא מאוהבת במישהו שהוא בלתי - אפשרי בשבילה.

למה שלא פשוט תנסו להיות יחד? לצאת?"

"תראי מאיה, זה שהחלטת להשתנות לא אומר שאת תתחילי לשדך לי בנות, את מבינה אותי?" אמר בכעס, "אם הייתי רוצה את קורל הייתי מנסה להשיג אותה." הוא קם משם והלך בכעס.

מאיה קמה גם היא וחזרה לכיתה.

היא לא ידעה מה לעשות, היא מצד אחד לא רצתה לפגוע במאור מצד שני הרגשות שלה לעידן היו חזקים מאוד.

-

"לירויייייי!!!" צעקה זוהר ורצה אליי, התחבקנו כ"כ חזק, לפחות חמש דק'.

התגעגעתי אליה כ"כ, לעצות שלה, לחיבוקים שלה..

"התגעגעתי כ"כ" מחצה אותי ונשקה ללחיי

"גם אני מאמי" חייכתי אליה

חיבקתי גם את שירה, ירין, ואת כל הידידים שלי.

עידן יצא מבניין הכיתות ונעמד מולי, הוא נעצר לכמה שניות, ממשיך להסתכל עליי.

ירין הביט בשנינו ולא ידע מה לעשות.

לבסוף, עידן החליט שנמאס לו, הוא חייב לחבק אותה.

הוא התקרב אליי וחיבק אותי. החזרתי לו חיבוק.

והפעם, הפעם לשם שינוי, לא הרגשתי כלום.

וגם אם הרגשתי, זה לא מה שאני מרגישה כשירין בסביבתי.

עצרתי את החיבוק והסתכלתי לצד, ירין כבר לא היה שם.

השפלתי את מבטי בעצב, אני חייבת לדבר איתו.

-

"לינור.." ליאור קרא לה מלמטה, היא הוציאה את ראשה וכשראתה אותו חייכה באושר.

היא יצאה מביתה וירדה אליו.

"לינור.." חיבק אותה אליו, "אני מתגעגע אלייך...לנשיקות שלך ולחום שלך, אני מתגעגע ללעשות אהבה איתך..."הוא נישק אותה, "אני אוהב אותך, כ"כ אוהב אותך."

"גם..גם אני אוהבת אותך, יפה שלי" חיבקה ונישקה אותו

"לינור, אהובתי, רוצה להתחתן איתי?" שאל ונישק אותה, לא עניין אותם שהם באמצע הרחוב מתנשקים ומתחבקים כאילו אין מחר, לא עניין אותם האנשים שהיו סביבם.

"כן!!" צעקה באושר, "אני רוצה להתחתן איתך."

הוא חייך וענד לה שרשרת זהב שקנה לה לפני כמה ימים.

היא חיבקה אותו, "אני כ"כ אוהבת אותך.."

-כמה ימים מאוחר יותר-

"אמא, אבא, אני רוצה שתכירו - זה גיא, הארוס שלי." אמרה ליאן וחיבקה אותו

הוריה חייכו אליו, "נעים מאוד, אבי." אמר ולחץ את ידו

"נעים מאוד, מיכל." אמרה ונשקה ללחיו.

הם היו מאושרים וגאים כ"כ בשתי הבנות שלהן.

גיא ישב ודיבר איתם ובאחת וחצי הלך לביתו.

"אז..מה אתם אומרים?" שאלה

"הוא חמוד..ואם את אוהבת אותו אנחנו תומכים בך" חייכה מיכל ונשקה ללחיה

"אני אוהבת אתכם" חייכה ליאן וחיבקה את שניהם.

"גם אנחנו מתוקה" אמר אבי

-

"מאיה אנחנו יכולים לדבר?" שאל עידן

"בטח" אמרה והלכה אחריו

"על מה?"

"עלינו."

"מה איתנו?"

"את רוצה להיות חברה שלי?" שאל

היא הרגישה איך היא נהיית אדומה, איך הפרפרים בבטנה חגגו, "בטח.."

הוא נישק אותה, "אני אוהב אותך יפה שלי" אמר, "כ"כ אוהב אותך." משום מה הוא הרגיש שזה אמיתי, לאט-לאט הוא התרגל לחיים בלי לירוי. הוא התרגל להיותה חברה של ירין, הוא השלים עם העובדה שהיא כבר לא אוהבת אותו, וזה לא היה כ"כ פשוט.

-

"קורל, אנחנו יכולים לדבר?" שאל מאור

"כן." אמרה והלכה אחריו

"את מוצאת חן בעיניי" אמר

"באמת?" חייכה

"באמת." ענה לה, "אני חושב שכדאי שננסה בינינו. אולי נצליח להתגבר על אהבות ישנות."

"מתאים לי" חייכה וחיבקה אותו

-

"אני אוהב אותך ליגל" התאמן אביב, "לא, לא ככה." אמר וחזר על זה

"גם..גם אני." אמרה והביטה בו מפתח הדלת, הוא השתתק לכמה שניות. הוא לא האמין שזה קורה לו.

"באמת?" הסתובב אליה בחיוך, היא הנהנה.

הוא נישק אותה בלהט ובאהבה.

"אני רק מבקשת דבר אחד, אל תפגע בי."

"אני מבטיח" אמר ונשק ללחיה.

-

-סופשנה-

"לירוי, בהצלחה מותק, צאי ותראי להם מה את שווה." אמר ליעד ונשק ללחיי

יצאתי לבמה ושרתי את השיר "אוויר לנשימה" של מיכל אמדורסקי

"בסוף היום אני מסדרת תמונות שלך קרועות

 ועד מתי נסתיר את היופי בים של טעויות?

טעם מתוק בפה, עוד זיכרון כהה

 עכשיו אני לוקחת אוויר לנשימה

צועקת וקולי לא נשמע

 אם תשאיר לי מקום אם תמצא לי פינה תראה אני כל כך קרובה

תגיד, מתי תפסיק לשקר לי?

תצא מההרגל אולי מחר נראה את היופי בלי להתנצל

 שיר אהבה בחול כמו שרק אתה יכול.

 עכשיו אני לוקחת... כשאתה נכנס בשקט מדבר, אני שותקת

מלאת ציפיות. את הספק שבי מוחקת ביידים רועדות,

אם רק תוכל לראות. עכשיו אני לוקחת... "

בסיום כולם מחאו לי כפיים, ובתחרות שנערכה זכיתי במקום הראשון.

אני וירין מאוהבים יותר מתמיד, ועומדים להוציא את הדיסק הראשון שלנו יחד.

ליאן וגיא ולינור וליאור התחתנו, אנחנו בקשר טוב עם ההורים.

גלי ודורון החליטו להתגרש כי הבינו שזה לא הולך בינהם, הם נשארו ידידים טובים.

דורון ודורית מאוהבים יותר מתמיד ועומדים להתחתן.

גלי וחיים גרים ביחד, היא בהיריון ממנו.

אני וירין סיימנו י"ב, ואנחנו עומדים להתגייס ביחד.

אני מתכננת ללמוד רפואה כשאני יסיים צבא והוא מתכנן ללמוד משפטים.

האם זה באמת יקרה? את זה הגורל יחליט.

הבטנו אחד בשני והתנשקנו, שוב זה קורה.

 

-הסוף-

 

אז זה הסוף של 'לחלום בגדול', בקרוב פרולוג של הסיפור החדש ופוסט דמויות.

מקווה שיהיו תגובות ושאהבתם את הפרק.

שיהיה לכם שבוע מקסים, אוהבת אתכם...

 

נכתב על ידי , 10/5/2009 17:28  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



11,555
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת סיפורים:] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת סיפורים:] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)