סיפורים [=

היי...בגלל שלפי התגובות אני מבינה שאתם רוצים את "לוליטה" החלטתי להחזיר את הסיפור.

אז הנה הפרק הראשון, השני יעלה ביום חמישי כנראה...

אז תהנו [=

פרק 1 - "לוליטה"

היי...החלטתי להעלות היום את הפרק הראשון בסיפור "לוליטה" כי אני לא יודעת מתי תהיה לי עוד הזדמנות.

אני מקווה שתאהבו ותגיבו [=

פרק ראשון - "לוליטה"

"אני אוהב אותך" אמר ונשק למצחה, "לעולם אל תפקפקי בזה"

"אבל..מה יהיה איתנו? עם האהבה שלנו?" שאלה

"הגורל מפריד בינינו עכשיו, אבל האהבה שלנו חזקה יותר מכל דבר אחר, היא עמדה בכ"כ הרבה דברים שאני מאמין שהיא תעמוד גם בזה." אמר

"אני אוהבת אותך גם" נאנחה ונשקה לו בעדינות.

הוא חיבק אותה אליו.

"מתי אתה עוזב?" שאלה

"מחר בערב." אמר

היא חיבקה אותו אליה.

"תבואי בערב למקום שלנו" ביקש, "אני חייב לזוז" הוא נשק לשפתיה הרכות והלך

היא הביטה בו הולך ונאנחה. היא לא האמינה שזה קורה.

היא לא האמינה שאהבת חייה עוזבת אותה.

היא חזרה לביתה, עצובה.

בערב נכנסה להתקלח ויצאה למקום שלהם, לפגישה האחרונה שלהם.

"חיכיתי לך" אמר והתקרב אליה

"אני יודעת, מצטערת שהתכעבתי." חייכה בהתנצלות

הוא התקרב אליה, "אני כ"כ אוהב אותך..."

היא נשקה לו, "אני יודעת מייק, גם אני אוהבת אותך."

הם הביטו אחד בשני בשתיקה.

כעבור שתי דק' הם התנפלו אחד על השני בנשיקות.

הם נפלו על המיטה הקטנה שהיתה שם והמשיכו להתנשק בלהט, היא הורידה לו את החולצה והוא פשט מעליה את שמלתה.

לאחר ששניהם היו כמעט עירומים הוא הביט בה ושאל, "את בטוחה?"

היא רק הינהנה ונישקה אותו, הוא חייך וחדר אליה.

לקודש הקודשים של כל בחורה. היא נתנה לו לחדור לתוכה כי הרגישה שזה הדבר הנכון ביותר כרגע.

הדבר שהיא הכי צריכה. בעצם, היא העניקה לו את בתוליה וזה הדבר הכי טהור שיש.

הם העבירו ביחד את הלילה האחרון שלו שם.

כל הלילה הם התחבקו והתנשקו.

הם לא עזבו אחד את השני לשניה, כאילו שפחדו להפסיד שניה אחת ביחד.

בשמונה בבוקר הם התעוררו.

הוא חיבק אותה אליו.

"אז זהו?" שאלה, "אתה עוזב?"

הוא הנהן ונישק אותה, "אני לא אשכח אותך לעולם, אני נשבע לך, ג'ס"

"גם אני לא אשכח אותך, מייק." אמרה בעצב ונישקה אותו, "אני נשבעת"

הם התלבשו ועזבו את המקום, נטוש. בודד.

-כעבור חודש-

ג'סיקה פתחה את יומנה והביטה בתאריך.

"יום, יומיים, שלושה ימים, ארבעה ימים, חמישה ימים!" אמרה לחברתה הטובה האדר, "המחזור מאחר לי בחמישה ימים! לא יכול להיות שמפעם אחת נכנסתי להיריון" זעקה, "זה לא יכול להיות. מה יהיה עליו? או עליה? איך אגדל אותו/ה בלי אבא?"

"זה לא בטוח, את צריכה לעשות קודם בדיקה." אמרה לה האדר, "אני מבטיחה לך שלא משנה מה אני אעזור לך לגדל אותו."

ג'סיקה חייכה, "תודה האדר."

הם יצאו מביתה והלכו לקנות בדיקת היריון.

"נו ג'סי, כמה זמן?" לחצה האדר

"שניה אני מחכה" השיבה

ג'סיקה הביטה במקל. שני פסים. חיובי.

היא פתחה את הדלת והביטה בהאדר, "נוו?" שאלה

"חיובי." ענתה, "אני בהיריון."

-כעבור 9 חודשים-

"תלחצי ג'סיקה, עוד קצת. היא בחוץ"

האדר עמדה לידה ותפסה את ידה, "קדימה ג'סי, תלחצי. בקרוב היא תהיה בידיים שלך"

ג'סיקה לחצה לחיצה אחרונה ואז שמעה אותה בוכה.

היא הביטה בה מתרגשת ודמעות זלגו מעינייה.

"הנה הבת שלך, ג'סיקה." אמרה המיילדת, "תינוקת יפייפיה"

ג'סיקה חייכה אליה, "תודה."

- כעבור 20 שנה -

"לולה, אני הולכת לעבודה, תדאגי שהבית ישאר כפי שהוא." אמרה ג'סיקה ונשקה ללחייה

"ביי אמא, יום נעים." חייכה

"תודה מותק, גם לך." היא יצאה מהבית ונעלה אחריה את הדלת.

הפלאפון של לולה צילצל, על הצג היה כתוב - ג'ני -

"היי" ענתה בחיוך, "מה קורה?"

"הכל טוב אחות, מה איתך?"

"מצויין."

"יופי מותק, תקשיבי, אני ואת הולכות היום למסיבה."

לולה פרצה בצחוק.

"משהו ממה שאמרתי מצחיק אותך?" שאלה ג'ניפר, חברתה הטובה ברצינות.

"לא משהו אלא -כ-ל- מה שאמרת" ענתה לולה

"אני שמחה שזה מצחיק אותך אבל הייתי רצינית. תהיי מוכנה, באחת עשרה יוצאים." אמרה וניתקה

"מה? אבל..ג'ני?" שאלה כשקלטה לפתע שהיא מדברת לעצמה. 'יופי לולה, דברי לעצמך.' אמרה בשקט

היא אכלה משהו והלכה לחדרה.

דפיקה קלה בדלת ניערה אותה ממחשבותיה.

"רגע" צעקה והתקדמה לכיוון הדלת

היא הביטה בעיינית, זה היה מחלק הדואר.

"היי הנרי, מה שלומך?" שאלה בחיוך

"הכל טוב מתוקה." חייך

"מה הבאת לנו היום?" חייכה, הוא הביא לה 4 מכתבים, "זה הכל?" שאלה בעצב

"מצטער מותק, פעם הבאה אביא יותר." קרץ לה ויצא מהבית.

היא הביטה במכתבים שהיו בידה ופתחה אחד מהם.

חשבונות, חשבונות ועוד חשבונות. מאיפה נשלם את כל זה? חשבה לעצמה

"אני חייבת לעשות משהו" מילמלה, "אני חייבת למצוא עבודה."

היא חזרה לחדרה והדליקה את המחשב.

מנוע חיפוש, דרושים, היא ירדה לאט עם העכבר.

דרושה מעצבת בגדים ברמה גבוהה בחברת האופנה המובילה, "מסלול"

היא חשבה לרגע, "אני לא יודעת אם אני מעצבת ברמה גבוהה אבל אני עושה הכי טוב שאני יכולה"

היא שלחה קורות חיים וחיכתה לתשובה.

השעה היתה חמש אחה"צ כשג'סיקה נכנסה הביתה.

"לוליטה?" קראה לה, זה היה כינוי החיבה שנרכש לה עם השנים

לולה חזרה למטבח, "היי מה קורה?"

"בסדר מותק, איך עבר עלייך היום?" שאלה

"בחיפוש עבודה." השיבה בפשטות

"למה את צריכה לחפש עבודה?" שאלה ג'סיקה כאילו שזה לא ברור.

"בגלל זה." אמרה לולה והניחה לפניה את המכתבים.

"חובות, חובות ועוד חובות. איך את רוצה לשלם את הכל לבד?" שאלה לולה, "אני רוצה ויכולה לעזור לך."

ג'סיקה חייכה, "אני אוהבת אותך מתוקה שלי"

"גם אני אותך, אמא." אמרה

"אני יוצאת." הודיעה לולה ולקחה את המפתחות של המכונית

"לאן?" שאלה ג'סיקה

"לג'ני" הודיעה ויצאה מהבית.

[סורי שזה ככה הוא קצת הסתבך לי בווארד, הפרקים הבאים יהיו יותר מסודרים.]