סיפורים [=

בפרק הקודם -

"יבוא!" נשמע קול עבה מבפנים

"מייק? אני לולה.. שמעתי שאתה רוצה לדבר איתי."

"הו כן, שבי." חייך

"ככה..."

פרק 3 - "עיצובים"

פרק 3 –

 "קודם כל, אני שמח שהחלטת לעבוד פה מהיום, ואני מקווה שתהני פה. רק רציתי להסביר לך מה הנוהל פה." אמר, "ראשית, כל עיצוב באשר הוא, מהלבשה תחתונה ועד שמלות ערב, חייב לעבור אישור על-ידי ג'יי, מנהל מחלקת אופנה. וזה הצרור שלך, יש בו המפתח של המשרד שלך, של הארון ושל המגירות." הוא קם מכיסאו, "את יכולה ללכת להתחיל לעבוד, תבקשי ממישל לקחת אותך למשרד."

יצאתי מהמשרד שלו וחיפשתי את מישל, היא לקחה אותי למשרד.

"תודה, מישל." חייכתי

"בכיף מותק" אמרה, "אם תצטרכי משו', תלחצי על הספרה 5 בטלפון שלך."

"או.קיי" אמרתי ופתחתי את הדלת.

נכנסתי למשרד לא גדול במיוחד, אך יפה ומטופח להפליא.

הבטתי סביבי, בצד עמדו ערימות של בדים צבעוניים, מוכנים לתפירה.

לידם היה ארון נעול, הוצאתי את צרור המפתחות שקיבלתי ממייק ופתחתי את הארון.

בפנים היו הרבה דפים, וקטלוגים מאירועים ותצוגות שערכו במסלול.

בצד השני, ליד החלון, היה שולחן קטן ועליו מחשב נייד כסוף, המיועד להכנת עיצובים.

ניגשתי למחשב והתיישבתי.

כבר ידעתי מה אני עומדת לעצב.

החלטתי לעשות קטלוג של שמלות ערב.

הוצאתי דפים מהארון, לקחתי עיפרון ומחק וחזרתי לשולחן.

-דפיקה בדלת-

"יבוא" אמרתי והמשכתי לעצב

"היי..הבנתי שאת חדשה. באתי להציג את עצמי." אמר ג'יי, שעוד לא ראה את פניי.

הרמתי את הפנים מהדף והבטתי בו בהלם.

"את/ה?" שאלנו ביחד המומים מהמפגש הלא צפוי

"מה את/ה עושה פה?" שאלנו ביחד

"אני עובדת פה, ואתה?" שאלתי

"אני מנהל את המחלקה הזאת" אמר כשיצא מההלם

הבטתי בו וחייכתי, מוקסמת מעיניו המהפנטות.

"לא הספקנו לערוך היכרות באותו יום במועדון." חייך, "אז..נעים מאוד, ג'יי."

"לוליטה" חייכתי, "אבל אתה יכול לקרוא לי לולה"

"אז..מה את עושה?" שאל

"אני רוצה לעשות קטלוג של שמלות ערב." אמרתי ומחקתי חלק שלא מצא חן בעיניי

"ובערב?" חייך

"מה?" שאלתי מבולבלת

"מה את עושה הערב בשמונה?" שאל

"כלום" השבתי בפשטות

"נהדר. אם כך, תהיי מוכנה הערב בשמונה." חייך את החיוך המושלם שלו

"או.קיי" השבתי

"מה המספר שלך?" שאל, "אני מתכוון..שאוכל להגיד לך לצאת."

"555-476-8" אמרתי ונתתי לו גם את הכתובת.

"אני חוזר לעבודה, ניפגש בערב, לוליטה?" קרץ

"ברור" חייכתי והוא יצא וסגר את הדלת.

חזרתי לעיצובים שלי, ובחמש סיימתי לעבוד.

הזמנתי את המעלית.

"לוליטה?" שמעתי קול קורא לי

הסתובבתי, זה היה ג'יי. "את הולכת?" שאל

"כן." השבתי, "סיימתי לעבוד."

"נתראה ב-8" חייך ונשק ללחיי, "ביי."

"מה זה היה עכשיו?" שאלה מישל שבדיוק הגיעה ונכנסה למעלית.

"מה היה מה?" שאלתי, עוד מבולבלת מהנשיקה.

"הנשיקה הזאת, נתראה בשמונה?" חזרה על מה שאמר

"הא, זה.." חייכתי, "קבענו הערב בשמונה."

"את וג'יי? יש לך מזל, הוא בנ"א מקסים." אמרה בחיוך ויצאה מהמעלית

הגעתי הביתה, אמי כבר היתה שם.

"לוליטה, איך היה היום הראשון בעבודה מתוקה?" שאלה ג'סיקה

"נחמד מאוד!" חייכתי, "אני יוצאת בערב."

ג'סיקה חייכה, "עם מי?"

"הבוס שלי" אמרה

"מה ז"א 'הבוס שלי'?" חיקתה אותה

"מנהל המחלקה בה אני עובדת" אמרתי

ג'סיקה חייכה, "את עובדת שם יום אחד וכבר יוצאת עם הבוס?"

"ב-8 הוא צריך לבוא." חייכתי, "אני הולכת לנוח, אני גמורה." נשקתי ללחייה והלכתי לחדרי.

ב-7 נכנסתי להתקלח, החלקתי את שיערי והתחלתי להתלבש.

לבשתי שורט שחור, עם שלאקס, גופייה לבנה ונעלי עקב שחורות, התאפרתי מעט.

בשמונה בדיוק הפלאפון שלי צלצל, "היי, לוליטה, זה ג'יי."

"היי, אתה בחוץ?" שאלתי

"כן, מחכה לך." אמר

"אני מיד יוצאת." אמרתי וניתקתי

שמתי מעט גלוס, לקחתי פלאפון וכסף בתיק קטן ויצאתי.

"את יפהפייה" חייך

"תודה" השבתי, "לאן נוסעים?"

"נפתחה מסעדה לא מזמן ועוד לא הייתי בה, רוצה ללכת?" שאל

"אני ישמח" חייכתי

לאחר רבע שעה החנה את האוטו ויצאנו.

התיישבנו במסעדה והזמנו לאכול.

לפתע שמעתי את קולו של טיילר, "לולי!!" קרא לי

"טיי" קראתי בחזרה, "מה קורה מותק?"

"מעולה מה איתך?" חיבק אותי

"הכל טוב." וכשראיתי את סימן השאלה בעיניו של ג'יי, הכרתי ביניהם. "ג'יי – טיילר, טיילר – ג'יי."

"נעים מאוד" אמרו בנימוס

"אני לא יפריע לך באמצע פה, אבל נדבר..." אמר ונשק ללחיי

"ידיד טוב שלי" הסברתי לג'יי מה היה פה

האוכל הגיע ושינינו נושא, הסתבר שג'יי הוא בנ"א מאוד מעניין.

הוא גר בניו-יורק כבר 8 שנים, עובד ב'מסלול' 7 שנים, לא מזמן נפרד מהארוסה שלו כי בגדה בו.

בחור רגיש ומתוק.

ב12 הוא החזיר אותי הביתה.

"היה לי ממש כיף איתך היום" אמר והביט לתוך עיניי

"גם..גם לי." השבתי

"נעשה את זה שוב?" שאל

"אולי." עניתי, "לילה טוב" ירדתי מהאוטו

-

שבע בבוקר שעון מעורר –

התעוררתי ונכנסתי להתקלח.

-

"ג'ף, בוקר טוב. תגיע למשרד בשמונה, לונה." הגיע אליו הודעה

הוא קם מהמיטה במהירות והתחיל להתארגן.

-

לבשתי ג'ינס 3/4 בהיר וחולצה חומה עם ציור חמוד, נעלתי סנדל גבוה שחור, התאפרתי קצת ויצאתי לעבודה.

-

"מה העניין?" נכנס ג'פרי למשרד של לונה כסערה

"בוקר טוב לונה, מה שלומך?" אמרה בציניות

"בוקר טוב לונה, מה העניין?" אמר ג'פרי

"העניין הוא כזה" החלה להסביר, "כבר הספקת להכיר את לוליטה, החדשה?" שאלה

"לא." אמר, "וזה לא מעניין אותי במיוחד."

"זה צריך לעניין אותך" אמרה

"למה?" שאל

"כי אני צריכה שתברר לי פרטים עליה" אמרה

ג'פרי צחק, "אני מעצב אופנה לא בלש סוג ז'"

"אתה יכול להיות גם וגם, ודר"א – גם בלש סוג ז' יותר טוב ממך." אמרה לונה

"אני אתעלם מההערה הצינית שלך ואשאל אותך למה אני צריך לעשות את זה?"

"כי אני מבקשת ממך" אמרה

"את זה אני יודע, אבל לא הבנתי למה."

"אתה לא צריך להבין הכל" אמרה, "עכשיו תצא ותחזור רק כשיהיו לך פרטים."

"כן המפקדת" הצדיע לה ויצא

"מפגר" סיננה

-

מאוחר יותר באותו יום לונה התיישבה במשרדה ונכנסה לתיק של ג'פרי.

'ג'פרי ביינס יליד 1987 נולד בלוס אנג'לס, פוטר מעבודתו בשל – גניבה בסך 10,000 ₪."

"זה טוב" חייכה לונה, "טוב מאוד"

-

"היי.." אמר ג'פרי

"היי" השבתי

"את בטח לוליטה" אמר

"ואתה?"

"ג'פרי." אמר, "נעים מאוד"

"גם לי"

"אז..מה את עושה?" שאל

"קטלוג לשמלות ערב" השבתי והמשכתי לצייר

"נשמע טוב" אמר

"זה גם יהיה טוב"

"מה מביא אותך לפה?" שאל

"עבודה ואהבה" אמרתי

"אהבה?" חייך

"כן, החלום שלי להיות מעצבת אופנה, ואני זקוקה לעבודה כדי לשלם חובות עם אמא שלי אז חשבתי, למה לא לשלב אהבה ועבודה?"

"אני מחזיק ממך, לולה" אמר, "לא הרבה בגיל שלך היו עושים דבר כזה"

"תודה" אמרתי, "עוד משו'? אני פשוט ממהרת.." חייכתי בהתנצלות

"הא, כן, ברור..מצטער על ההפרעה." אמר, "שמחתי להכיר אותך" חייך ויצא מהמשרד

-

"אוקיי, יש פרטים." אמר

"שוט" אמרה לונה

"החלום שלה להיות מעצבת אופנה והיא צריכה לעזור לאמא שלה לשלם חובות. היא הגיעה למסקנה שלמה לא לשלב אהבה ועבודה?" חייך

"לא מספיק" אמרה, "תנסה להוציא ממנה עוד מידע"

"תעזבי אותי מהשטויות האלה, לונה. אמרתי לך, אני מעצב אופנה לא בלש."

"ג'פרי, מותק...אני רואה שאתה לא מבין פה כמה דברים" עשתה סיבוב ונעצרה מאחורי גבו, מעסה את צווארו.

"אני לא ביקשתי – אני נתתי פקודה, ואתה תעשה את מה שביקשתי או שתפוטר." לחצה על צווארו

"אח!" שיפשף את המקום בכאב, "אבל...ג'ף, אתה יודע מותק," קולה חזר להיות רך, "אני יכולה גם להיות טובה איתך" התקרבה ולחשבה באוזנו, "תעשה מה שאני מבקשת ואני אפצה אותך יפה." נשכה קלות את אוזנו

"אני לא מבין" אמר

"אין הרבה מה להבין" אמרה ובאה מולו, "אני יודעת מה היה במפעל הקודם ואת הסיבה לפיטורים."

"אבל...זה לא יכול להיות, לא..זה לא הגיוני!" התהלך בחדר

"זה הגיוני" אמרה וזרקה על השולחן שלו ערימה של ניירות, "וזה אמיתי, ככה שאם לא תעזור לי בזה – כולם ידעו מי אתה."

הוא הסתכל עליה בשתיקה.

"אז...מה אתה אומר, ג'פרי ידידי?"

מצטערת על החוסר עידכונים, עידכון הבא או בראשון או בשני.

שב"ש