my terrible life

איזה מוזר זה להסתכל בבלוג הזה...

אני מסתכלת בבלוג ואני לא מאמינה שזאת אני שכתבה את הדברים האלה.

אני, ילדה אופטימית שצוחקת המון, מחיכת ושהחיים שלה כל כך מאושרים תכתוב שטויות על כמה שהחיים חרא?!

אז הגעתי לתובנות... תחייכו!

אפילו שהמצב נראה ממש גרוע תחייכו... תאהבו את הסובבים אתכם:משפחה, חברים, בן או בת זוג... 

תדעו שלא משנה כמה המצב נראה עכשיו גרוע ושהדבר שהכי בא לכם לעשות עכשיו זה לעצור את החיים שלכם ולזרוק אותם לפח תזכרו שלכל מעשה יש השלכות... אם תעזו לפגוע בעצמכםיהיה מי שיכאב לו!

אז כן, אני מודה שהחיים לא תמיד יפים ויש המון בורות בדרך ושכרגע אני מדברת כמו אישה בת 100 אבל  תזכרו תמיד יש את מי שאוהב אתכם ובסוף יום אחד אחרי כמה שנים אתם תקראו כמוני את הבלוג או היומן האישי שלכם ופשוט תצחקו... תבינו כמה טיפשים הייתם שאשכרה חשבתם על להתאבד!

קל מאוד ליפול לתוך הבורות השחורים של החיים אבל הרבה יותר קשה לצאת מזה, אז יאללה תעשו את המאמץ הזה ותתפתחו מחדש! 

אני לא יודעת כמה יקראו את זה, אם בכלל אבל אם את או אתה בכל זאת בזבזתם דקה וחצי בשביל הפוסט הזה תדעו שיש מי שאוהב אתכם ואני מקווה שהפוסט הזה יגרום לך לחשוב!

החיים יפים ו... אני תיד פה אם מישהו ירצה עזרה או עצה, בכל דבר :) מבטיחה! =]