ואנחנו כמו רובוטים
מתנהגים לפי כללי האהבה,האסורה.
אנחנו כמו רובוטים
מתנהגים לפי המחשבה,באכזבה,
מנסים להדחיק את רגשות האהבה,ללא הצלחה.
הלב מפוחד,משותק,מרוסק..נשבר לרסיסים..
קטנים,קטנים,כמו ההרגשה שלי כרגע.

הולכים הלוך ושוב למקום הכי כואב
שנקרא הכאב,נותנים לנו פקודות,משימות
מעייפות,מייסרות,
מכאיבות לא פחות מאי היכולת להשתלט על החיים,שלנו.

ואנחנו כמו רובוטים בעלי לב
אנחנו רובוטים שרק רוצים להתאהב.
אנחנו רובוטים חסרי רגשות
המדחיקים את הפחד מלהתאכזב,לפחות.
מכניסים הכל בפנים עמוק.

אנחנו רק רוצים-
להפתח,
להתרגש,לחוות את האמת.
רוצים-
לאהוב מקרוב
לשנוא - כמה שיותר מרחוק.
להתחמם כשקר
להתקרר כשחם.
להזיל דמעה ועוד אחת,לבד,בנפרד.
להיות ביחד כשעצוב,
להיות לחוד ברגע כאוב.
להיות אוהבים,נאהבים כי גם לנו מותר.
להתמסר ללב אך לא לחזור לעבר.
רוצים-
אהבה אמיתית,טהורה,קסומה
כמו באגדות,היא תפתח לנו את כל הדלתות.
אנחנו לא רובוטים,אנחנו בני אדם,אנושיים
אשר לא מצליחים להדחיק את רגשות האהבה.
עם קצת אמונה- גם לנו זה יגיע.
עם קצת תקווה-גם לנו זה יקרה,
לכל אחד מגיע בסוף הרגע הזה.

אנחנו...
בני אדם פועלים לפי המחשבה
אנחנו..
מרגישים את כל מה שהיה.
אנחנו..
בני אדם שמסרבים לפעול ע"פ המחשבות,
אנחנו....
הרובוטים של הרגשות.
גם בנו זה יפגע..ממש במטרה.
זה יגיע,היא תגיעה..
האהבה.

האמת בין אהבה לשנאה -קטע חדש שכתבתי.

איך אף פעם לא מבינים מה האמת בין שנאה לאהבה.
מרחפת מעל בועה בין הטוב לרע.
מחפשת פינה קטנה להסתתר בה מפני הגשם הנורא.

לרוב,מי שאוהבים לוקחים כמובן מאליו
כאילו הוא יהיה שלך לעד.
כנראה שטעיתי ההיפך,ציפיתי ליותר מידי,המשחק הזה כבד עליי.
נושמת נשימה עמוקה,מתרכזת כרגע במחשבה,שום דבר אינו עובד שם.
נחה..עוברת לחדרי הלב..שם הכל התרחש.
מתכנסת בתוך עצמי אומרת לליבי "דיי! ,מתי תפסיק לעבוד עליי?!".

כשאוהבים זוכרים הכל,אושר,שמחה.
וכששונאים מורגשת האכזבה,ההשפלה.
כשאוהבים מתעסקים בשטויות,בריבים עם אחרים,עם האנשים שחשובים
והם פתאום נעלמים!.

השקט חודר לי לעצמות,הרגשת החמצה שכזאת.
איך מנעתי את זה מעצמי?איך נתתי לאהבה לפגוע בי,
לטפס עליי,להתרסק מול עיניי לחמוק מבין זרועותיי.

ורציתי לעוף,למעלה,לשמיים.
לצרוח,לברוח..לפרוש כנפיים ולשכוח מהכל.
לשכוח אותך..על הדרך בה הכרתי אותך.
אך זה לא ביכולתי
ביכולת הרצונות שלי.
אצלי אתה עוד קיים
מבטיחה אצליח להתגבר עלייך עם הזמן.

בשנאה הכל ניתן לבחירה,
להיות חופשייה,לחפש לי דרך חדשה.
באהבה הכל חסום,אטום,רדום..
כמו האהבה שלי אלייך.

וזאת האמת בין אהבה לשנאה
לא יכולה יותר לחזור חזרה.
שונאת,אך אוהבת,
אוהבת ושונאת