את היית כל כך יפה. עינייך נצצו לאור הירח שדלק לאורך כל הלילה רק למענך. צמרמורת עברה בגופי כששמעתי את השם שלך. הלב דפק כשעל פנייך חשבתי כל היום,שם במלחמה.
אני פה- את שם. את ישנה- אני נלחם.
אני חצי מת. אבל אני יודע שאת חיה בשביל שנינו. כמה שאת חסרה. הלילות כל כך שחורים בלעדייך. מי שחשב שאין דרך לראות אותך טעה. אני כן רואה אותך. בחלומות. כשאני נרדם לחמש דקות,אני חולם. חלום שנמשך שבע שניות. נראה כמו נצח,ויש בו כל כך הרבה.
החלום שלי הוא לחזור אלייך,להיות אבא טוב. להחזיק בית.
יש לי אותך,וזה המון אהובתי. במלחמה אין מנצחים. במלחמה יש הרוגים יותר והרוגים פחות.
אל תשכחי,שאמרתי לך. הכל ידוע מראש. אבל אני לא פה כדי להעביר את הזמן. אז אל תכעסי.
חלמתי שכתבתי לך מכתב,
אז כתבתי לך מכתב.
זה לא אני ראיתי את זה בבלוג של מישהו שאני מכירה
קראתי את זה כבר לפני הרבה זמן
אבל עכשיו זה פשוט עשה לי דמעות בעיניים..
כל כך יפה..