חצץ ויהלומים

אז מה היה לנו פה ?

בשעה זו רובכם בוודאי כבר מסובים לשולחן ו/או לועסים מצות ו/או סופרים את הדקות (ואת העמודים בהגדה) עד שיגיע כבר הקטע של האוכל.

בד"כ זהו גם מצבי בערב הפסח (כולל מזמור שירי אביב מההגדה הקיבוצית ושאר תופעות מביכות), אך השנה זכינו לעדנה.

בעקבות נסיבות מקלות (טיסה מתוכננת לחו"ל שירדה מהפרק וכו) הוחלט במשפחתנו המצומצת לוותר על המסורת הקבועה של התכנסות רב-משפחתית למטרת קריאת הגדה חלקית ומזורזת, שירים, אפיקומן ובליסת מזון מסורתי – לטובת ארוחת ערב בגינת בית הורי, בשרים ודגים על האש ושאר מטעמים יומיומיים, ללא זכר לסממני ליל סדר אמיתיים. ..

תגובתי האישית לעניין הסתכמה ב- HIP HIP HURRAY ובתחושת אושר עד אין קץ   

והכי כייף שחבר טוב שלי שמורד גם הוא השנה במסורת, מצטרף אלינו בשמחה ובששון.

הבוקר עודכנתי כי הארוחה נדחית לשעה 2100 מפני שב1910 יש משחק של מנצ'סטר יונייטד (נו אבא, תתבגר....). לכבוד הארוע אפיתי שתי עוגות שטרם הכנתי לפני כן – עוגת לימון אוורירית ופאי האגסים המתועד בזאת - שטעמם טרם ידוע....  אבל אני אופטימית.

השעה עכשיו 20:00  ושקט שקט בחוץ...אוירה חגיגית, בכל זאת.  הכבישים כבר ריקים.

לפני שאתלבש ואסע אל ההורים, אני רוצה לאחל לכולכם, אנשים יקרים, חג שמח שמח,

עם פריחה וליבלוב ותחושת חירות אמיתית. א-מ-ן.