|
כינוי:
אֵיְן. בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
רגע לפני שחוזרים לבועה.
עם סיום הכתיבה אני אסגור את התיק שלי ואצא לכיוון קו התחנה של קו 56, האוטובוס יביא אותי אל הרכבת שתביא אותי בסופו של דבר אל הבסיס שממנו לא אצא עד הסופ"ש הבא. אני עוזבת את הדרמה והאופציות מאחור וחוזרת לי אל בועת הצבא המבודדת בעוד שאר העולם ימשיך להסתובב לו בלעדיי.
הלילה זכיתי לפחות משעתיים שינה.
ואין לי אפילו זכות להתלונן, שום דבר לא החזיק אותי עד ארבע בבוקר בבר חוץ מהרצון שלי להשאר, לחקור אופציות ונהל את השיחה הכיפית שניהלתי עם הבחור הכיפי שהגדרתי לי בתור אופציה. זה וכמה צ'ייסרים הם הסיבה היחידה לכך שכרגע אני מתפקדת כמו זומבי.
עוד סיבה שכלכך נהניתי בבר היא שלא היה סיכוי שאף אחד מהחבורה של האקס יגיע למקום. מקום חדש כמעט לגמרי בשבילי. המון זמן שלא הייתי שם. ולא היתה אפילו פעם אחת בה ביקרתי שם עם אותה חבורה ככה שאין דאגה בלבי שיום בהיר אחד מישהו לא רצוי יפנה אליי כשאני שיכורה בשבע בבוקר ויעשה לי ריגשי מטורף בשביל לנסות ולהשיג זיון. אני לא יכולה להדגיש לכם בכלל כמה הנאה זה מביא לי וכמה זה מרגיע לשבת ככה.
אכן, מעוות מעט.
ובכך אני אסיים את הפוסט ואודה לכם על זמנכם,
לסוכות ב' אני בספק רב שאני אצא אז נתראה רק ב-24 לחודש ליומיים קצרים.
המשך חג מהנה,
נצלו אותו בשבילי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
