
|
כינוי:
אֵיְן. בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
אתה. זה לא כאב, ולא עצבות. זה כבר לא בדידות ואפילו לא כמיהה. זה לא חסך וזה לא געגוע. זאת שיגרה.
שגרה שמורכבת מאנשים מזדמנים, מפרצופים משתנים ומסיפורים קטועים. וזה לא משהו חדש, זה כך כבר שנים. ואני אף פעם לא לומדת ואף פעם לא מתרגלת, ותמיד מנסה להבין איך זה שקשר אמיתי אף פעם לא נבנה. שכל החברים הם חברים לשתייה או למיטה. ולפעמים חסר משהו שהוא מעבר. משהו שאני תמיד מוצאת אצל אנשים אחרים שלא מסוגלים לראות בי כיותר מבחורה בבר, או האקסית של, או עוד אחת מהקורס. ובסופו של היום, אפילו את השמות שלהם אני לא זוכרת. ואלה שאיתי, ששומרים על קשר, שלפעמים מתעניינים, אני כבר יודעת שגם הם יעלמו בסוף לרעות שדות ירוקים יותר.
וכך מתחיל לו עוד לילה, עוד פרצופים לא מוכרים, עוד אנשים שרק רוצים לדעת מה יש לי להציע להם.
ובינינו, אני כבר לא יודעת אם עדיין יש לי משהו בשבילם.
| |
|