|
כינוי:
אֵיְן. בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
קקה לא נורמלי.
בהתחלה כתבתי שאני לא זוכרת את הפעם האחרונה שישנתי במיטתי שלי, אבל אז הבנתי שזה שקר. הרי שכל הסופ"ש חזרתי הביתה בשלב זה או אחר של הבוקר. ובכל זאת, אחרי הבר, נדירות הפעמים שאני חוזרת לביתי שלי ומכאן יוצא שגם למיטתי שלי. אז בדר"כ אני מעירה את עצמי בשמונה בבוקר אחרי שעות שנה ספורות וחוזרת הביתה. היום לא. כרגע אני עדיין בבית שהוא לא ביתי.
ומפה אני קופצת בארבע לשנקין לשבת עם חברה בסיום המשמרת שלה. ככה שאני וודאי אגיע היום הביתה לפחות משעה בשביל להתקלח ולהחליף בגדים ליציאה של היום. מה שהיא לא תהיה. ולאסוף את הפאקטים שלי. אני חייבת לאסוף את הפאקטים שלי. הסיגריות הזולות שאני מעשנת כרגע שוחטות לי את הגרון.
את האקס לא ראיתי הרבה זמן, מיום חמישי אם אינני טועה. אולי לבסוף הוא הבין את הרמז ועזב את המעבדה. ואולי זה סתם האגו הענק שלי שמקשר הכל אליי. לכו תדעו. אבל בלילה שלפני הלילה האחרון, בדירה התל-אביבית בה התנחלתי, נאמר לי שהוא גם חופר עליי המון. אני לא בטוחה אם זה סדיזם או יצר נקמה מוזר זה או אחר, אבל עושה לי טוב שהוא סובל. בדר"כ לפחות. כשאני מאד שתוייה ומוקפת זוגות אני נוטה לכעוס עליו; כי באיזה זכות הוא הרשה לעצמו להרוס לי קשר שאני אשכרה הייתי מאוהבת בו בגלל סיבות שטותיות. מילא הוא באמת לא היה אוהב אותי ולא היה לא איכפת, אבל להרוס קשר שהיה יכול להיות טוב בשביל מלחמות אגו עם חברים שלו? מאיפה החוצפה? עד שאני באמת מתאהבת במישהו למה הוא חייב להיות כזה פאקינג מתוסבך?
מעבר לזה, למקרה שפספסתם, שמסיבה לא מובנת אני מסרבת לעשות את הדבר הנכון ולהתגבר עליו כמו שצריך. הוא עדיין תקוע שם איפושהו בראש שלי.
וזה קקה לא נורמלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
