|
כינוי:
אֵיְן. בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2008
שלי.
אני לא מבינה את הרעיון.
אני כותבת המון. שעות על גבי שעות בשמירות, בשיעורים ובמקום לישון. מנסה לפענח מה קורה, מה קרה ולמה. איך הכל התפתח לזה ומה אני אמורה לעשות עכשיו. איך מתנתקים מזה.
החיים בלי אלכוהול נראים שונה לגמרי. והפכחות הזו מביאה אותי למקומות לא כלכך טובים. אני חושבת יותר מדי. נמאס לי לחשוב, אני צריכה להתחיל לעשות יותר. אבל הקטע הוא שאין מה לעשות ואין למי. כשיש לי רק ארבעה ימים מכל חודש בבית יש דברים חשובים שנדחים לטובת יצרים וצרכים מיידיים.
את המעבדה איבדתי. ובתמורה ירשתי מאחי הגדול את הסברנסקי.
אתמול גיליתי שאני לא היחידה שעברה לשתות שם. ואני תוהה אם אני קשורה לסיבה שהם שם.
והם מדברים עליי. הוא מדבר עליי. אומר עליי דברים רעים ומגעילים כשאחי הגדול וחבריו יושבים בשולחן ממול.
יש דברים שאח גדול לא יכול לשמוע על אחותו הקטנה.
ובצבא כמו בצבא, הכל כרגיל.
כבר עברתי חצי קורס, והחל מנובמבר אני אכנס לסדיר שלי.
באופן די ביזארי הוצבתי בקרייה. רק אני ועוד אחת מהקורס. מתוך קורס של ארבעים בנות אני נבחרתי לשרת בבסיס הפתוח היחיד. במקום לסגור 11-3 כמו כולן אני אעשה רק שלוש משמרות בשבוע וכל שאר הזמן אהיה בבית.
מה שאומר שמנובמבר הרגלי השתייה שלי יחזרו לעצמם, והמצלמה שלי תחזור לשימוש רציף.
אני צריכה להראות את דריכת הרגל שלי.
לכבוש טריטוריות להבריח אויבים ובעלי עוינות מרמות שונות.
אחלו לי הצלחה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
