
|
כינוי:
אֵיְן. בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
עומדת בתור. והנה נגמר לו עוד סופ"ש ובלב כבד אני נאלצת לחזור אל הצבא. החמשו"ש שעבר עליי הפעם היה שונה בתכליתו מהקודמים. התקופות ממשיכות להשתנות ואני אחריהן, כך יצא שכל ערב ביליתי במקום אחר ועם חבורה שונה לגמרי של אנשים. אני מקווה שזה לא ימשיך ככה עוד הרבה. זה לא מספק כמו לשבת עם חברים טובים וקבועים. זה נותן הרגשה מעט זולה לכל עניין השתייה והיציאה. לא שזה מה שימנע ממני לשתות ולצאת.
כרגע המוח והגוף שלי עוד לא התגברו לחלוטין על מה שעבר עליהם אתמול בלילה. ובשני הלילות שקדמו לו.
קשה לי.
התקופה החדשה הזו לא באה בטוב בכלל, וכואב לי הראש.
ניקולאי גוגול.
| |
יפים. חמשו"ש. אכן כן, סיימתי את כל ההסמכות שיש לבה"ד להציע לי והרגע הגעתי הבייתה למה שהולך להיות החמשו"ש האחרון שלי עד לקורס קצינים שיתקיים מתישהו. ולא בקטע רע, פשוט שאת השבת הבאה אני סוגרת, ומהחל מיום חמישי שאחרי [השישי בנובמבר] אני נכנסת לסדיר שלי שמשמעו שלוש משמרות בשבוע בבור בקרייה.
הסופ"ש שבא עלינו יהיה סופ"ש עמוס עד עמוס לעייפה. הרבה דברים להספיק והרבה אנשים לפגוש.
אני חייבת להזדרז ולהכנס למקלחת אם ברצוני להספיק לשתות עם כולם היום, ומהיכרותכם הקצרה איתי אתם וודאי יודעים שזה מה שאני רוצה.
אז נסיים עם קטע קצר מספר אהוב ונדבר עוד מחר.
"Only Nikolai Gogol was bored, and King Solomon. If we've already lived through thirty years, it's necessary to try to live another thirty. "Man is mortal." That's my opinion. But if we've already been born, there's nothing to be done about it, we must live for a little..."Life is beautiful"-that's my opinion."
| |
רגע לפני שחוזרים לבועה. עם סיום הכתיבה אני אסגור את התיק שלי ואצא לכיוון קו התחנה של קו 56, האוטובוס יביא אותי אל הרכבת שתביא אותי בסופו של דבר אל הבסיס שממנו לא אצא עד הסופ"ש הבא. אני עוזבת את הדרמה והאופציות מאחור וחוזרת לי אל בועת הצבא המבודדת בעוד שאר העולם ימשיך להסתובב לו בלעדיי.
הלילה זכיתי לפחות משעתיים שינה. ואין לי אפילו זכות להתלונן, שום דבר לא החזיק אותי עד ארבע בבוקר בבר חוץ מהרצון שלי להשאר, לחקור אופציות ונהל את השיחה הכיפית שניהלתי עם הבחור הכיפי שהגדרתי לי בתור אופציה. זה וכמה צ'ייסרים הם הסיבה היחידה לכך שכרגע אני מתפקדת כמו זומבי. עוד סיבה שכלכך נהניתי בבר היא שלא היה סיכוי שאף אחד מהחבורה של האקס יגיע למקום. מקום חדש כמעט לגמרי בשבילי. המון זמן שלא הייתי שם. ולא היתה אפילו פעם אחת בה ביקרתי שם עם אותה חבורה ככה שאין דאגה בלבי שיום בהיר אחד מישהו לא רצוי יפנה אליי כשאני שיכורה בשבע בבוקר ויעשה לי ריגשי מטורף בשביל לנסות ולהשיג זיון. אני לא יכולה להדגיש לכם בכלל כמה הנאה זה מביא לי וכמה זה מרגיע לשבת ככה. אכן, מעוות מעט.
ובכך אני אסיים את הפוסט ואודה לכם על זמנכם, לסוכות ב' אני בספק רב שאני אצא אז נתראה רק ב-24 לחודש ליומיים קצרים.
המשך חג מהנה, נצלו אותו בשבילי.
| |
לדף הבא
דפים:
|