אוווקי אווקי , לפני ההכל !! 1 ויש לי מה לההגיד חח ,
אני מצטערת שלקח ללי זמן לההשים את הפרק ההשני . ההיו לי בעעיות . .
עעיכוובים למיניהם , ללא חשווב עכשיו חח . אאבל עכשיו ? ההנה ההפרק ההשני . D:
וועוד משהו , מצאתי קההילת פוורומים ככזאת של ט"ה ועווד דדברים שאוולי ' תאהבו '
אני ננרשמתי . עעם אתם מעוניינים ? 
-
מהפרק הקודם :
" על תדאגי, יהיה בסדר.. ומהנה ". יכולתי לזהות את הקול הזה מיד ! רציתי לפרוץ בבכי, ידעתי מה הולך לקרות לי, כמו שחשבתי מה שהיה בעבר יחזור, והנה הרגע שבו הכל עומד לחזור, חשבתי על טום, איך הוא סובל ממצבי בימים האחרונים, ועכשיו ? הוא יסבול יותר .. אבל אסור לי לספר לו. פתאום ...
..................................................................................................................................
פרק 2
פתאום הרגשתי דחיפה חזקה בגבי, ונפלתי.
לפני שהספקתי לנסות בכלל להבין מה קרה, הסירו לי את הבד שהיה לי על עיניי,
אך השאירו את רגליי וידיי קשורות, ואת הפה שלי חסום.
ראיתי את הדמות הניכרת, הדמות שראיתי בעבר, שהטרידה אותי מפעם לפעם,
שגרמה לי לסבל כה רב. הרגשתי כי הדמעות שרצו לצאת כ'כ עומדות לפרוץ שנית ,
וכך היה. התחלתי לפרוץ בבכי מהמחשבה האיומה שעלתה בראשי - מה עומד לקרות.
לפתע, האיש משך אותי אל קיר בטון קשה ומלוכלך ותפס בגרוני בחוזק רב.
הרגשתי חנק וכאב . קפאתי ללא יכולת לזוז מרוב פחד.
" שמעתי שאת רוצה להלשין עלינו ?!!?! "
' ל .. ל .. א .. . א '
ניסיתי לדבר ולהסביר , אך ללא הצלחה, לא הצלחתי להוציא הגה מפי בגלל החונק.
המשכתי לבכות והייתי מפוחדת, הרגשתי כי ידיי רועדות וכל שאר גופי קפא.
" את יודעת טוב מאווווד - עם תוציאי מילה אחת, אחת ! מהפה שלך ,
את יודעת שתיסבלי יותר ויותר .. וחבל, אז כדי לך לסתום את הפה שלך !!
חתיכת כלבה! " כשסיים, שחרר את ידו מגרוני וברח בריצה מהירה.
נשמתי בכבדות רבה, בעברתי את ידי בגרוני והתיישבתי.
ניסיתי להסדיר את קצר נשימותיי, את מחשבותיי המתרוצצות בראשי ..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
" הייתה חזרה נחמדה היום , לא ? " שאל גיאורג .
" כן , היא יכלה להיות מעולה עם טום שלנו לא היה מעופף בגלל החברה הקטנה שלו !! "
זעף דיוויד, מנהל הלהקה. כולם שתקו, דיוויד הפנה את מבטו הזועף לעבר טום ,
אך טום לא שם לב לכך והתעלם. הוא היה עסוק בלחשוב מה קורה לשירן, ולמה היא לא מספרת לו.
" לא אכפת לך , הא טומי ?!?! " פנה אליו שוב דיווויד.
" אהה . . ? מה .. ? אכפת לי ! מה אתם רוצים ממני, עזבו אותי ! "
צעק טום והלך במהירות מופרזת לעבר החדר השני שהיה בקצה השני של המסדרון.
" מה קורה לו זה ? " שאלו כולם יחד, והפנו את מבטיהם לעבר ביל.
" מה .. הוא בזמן האחרון מודאג בגלל שירן, .. משהו קורה איתה . עם זה ימשיך ככה,
זה יהרוס לנו את ההקלטות, החזרות וההופעות שלנו, אבל היא לא מוכנה להוציא מילה!
ובדרך כלל היא מספרת הכל בכזו קלות ... לפי מה שטום אומר ו . . "
" כן כן , סיפור אהבה מרתק, עם אתם לא מוציאים אותו מהמצב הזה עד התקליט הבא ?
אני אבטל לכם את ההופעות הבאות !! אתם באמת חושבים שאפשר להמשיך ככה ?
להתראות, יום שני חזרה, ותבדאו שטום ירגיש יותר טוב כן ! ? "
נכנס דיוויד לדבריו של ביל והלך לדרכו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
' נו תעני , תעני !!!!! ' אמר טום בליבו כשניסה להתקשר לשירן.
" הלו ?!!?! שירן ?!!? את בסדר ?!!?! איפה את ?!!?! " שאל טום בדאג.
" טום ?! . . אני ב .. " ניסתה לענות שירן כשבוכה ומתנשפת בכבדות.
" אני ליד הסימטה שם . . אני בסדר .. " ענתה .
" בסדר ובוכה ?! מה את מתנשפת ככה ?! מה קרה ?! ומה את עושה ליד הסימטה לעזאזל ?!!?! "
" א . . . " שירן ניסטה לענות לטום אך טום לפתע נכנס לדבריה.
" עזבי , אני בא אלייך עכשיו, על תזוזי שירן !!! " אמר וניתק .
טום יצא מהחדר בו הסתגר והתחיל לרוץ במהירות ובכל כוחו לעבר שירן.
" טום ? לאן אתה רץ ? טום ? טוםםםם !!!!! ? "
צעק לעברו ביל אך טום התעלם ולא ענה. הוא רץ בכל כוחו, והרגיש כי דמעה נפלה מעיינו. בדרך רצו אחריו אלפיי מעריצות . טום ניסה להתחמק מהמעריצות, אך חלקן השיגו אותו . טום היה חייב לעצור ולחלק כמה חתימות אך עשה זאת במהירות והמשיך.
טום הגיע לסמטה שבה שירן הייתה וניסה להתקרב בזהירות.
" שירן ?!?!?! " טום התחיל להזיל דמעות על פניו ..
..................................................................................................................................
טוווווב ניסיתי לעשות פרק יותר ארוך, והצלחתי !! 1 חחח ,
סוריי שאין כ'כ מתח וזה . . S :
וואט אבר .. מקווה שאהבתם ותגיבו D:
ניסיתי להשקיע (:
* תוווודה לחנווש על הרעיוון להמשך XD
ת ג י ב ו 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: