כולם לקרוא !!!
תקשיבו חברים, אני ממש מטערת על האיחור, ותאמינו לי שיהיו עוד כאלה.
אבל, אני לא סגורה על הסיפור הזה, תקועה איתו אם אפשר לומר ,
אז התחלת סיפור חדש, שהוא יהיה הרבה יותר מעניין .
חשבתי לעשות 2 סיפורים במקביל, לנסות להמשך את הסיפור הזה,
למי שיש רעיונות ויכול לעזור לי - [email protected]
תודה. [ =
בפרק הקודם:
טום מבטיח לאשלי לא לבגוד בה, ושהוא יחכה לה עד הרגע שבו היא תהיה מוכנה.
אשלי חותמת על חוזה ומקבלת את לוח הזמנים שלה.
הפרק:
"טוב מתוקה, קחי הפסקה, עוד 10 חוזרים לצילומים" אמר לאשלי הצלם.
היא ירדה מהבמה הקטנה לכיוון טום שישב והסתכל עליה בזמן שהצטלמה.
"פיו! הצילומים האלה מתישים!" אמרה והתיישבה לידו.
"תגידי, בטוח שלא חשבת פעם על קריירת דוגמנית? חבל לבזבז את זה" אמר לה טום.
"נחשוב על זה. דווקא מגניב להיות דוגמנית שלאס זמרת רוק ." אמרה וגיחכה.
"בואי מאמי, אין לנו זמן בלו"ז לעוד 5 דקות" הצלם קרא לה וזירז אותה בידו.
אשלי נופפה בעדינות לשלום לטום והלכה אחרי הצלם.
היא חזרה להצטלם, אמנם היא שמעה ועשתה כל מה שהצלם הורה עליה לעשות,
אבל בראשה התרוצצו מחשבות אחרות.
'עוד פאקינג 6 ימים כל המעריצות ידעו שאני החברה של טום' חשבה והבעת פניה השתנתה לפי הוראות הצלם. היה לה קשה לחייך עם המחשבה הזו בראשה.
היא מאוד רצתה שכולם ידעו שהיא וטום ביחד, שהם יוכלו ללכת יד ביד ברחוב, ולדבר על זה בראיונות, וזה עצבן אותה שהיא צריכה לחכות עם זה כל כך הרבה זמן.
בזווית עיניה יכלה לראות את טום יושב ומסתכל עליה, נראה היה שהוא חושב אותו דבר כמוה,
הזמן עבר מהר, היא הספיקה להצטלם עם עוד 3 סטים של בגדים.
הצילומים נגמרו מהר מכפי שחשבה, הצלם אמר לה שזה בגלל שלא צריך להתעסק איתה יותר מידי כי היא מקשיבה ועושה כל מה שאומרים לה בצורה מושלמת.
"עוד 10 דקות הראיון שלך אשלי" אמר לה טום אחרי שהתארגנה .
"כן...." אמרה.
"תזכרי, לא לדבר עלינו" אמר לה ונשמעה אכזבה קלה בקולו.
"כן..." אמרה שוב. 'אבל אם היא תדחק בי..המראיינת..עד הסוף..'
"את מקשיבה לי בכלל?" שאל אותה ונעמד מולה.
"כן..." ענתה באותו מבט. 'ואני לא אוכל יותר לעמוד בזה וכל האמת תצא לי מהפה?'
"אז מה המילה אחרונה שאמרתי?" שילב את ידיו, היא התעוררה ממחשבותיה.
"אה....אמרתי?" שאלה וחייכה.
הוא הבין שמשהו מטריד אותה והזיז את ראשו לשלילה בעדינות,
הוא לקח את ידה והוביל אותה לחדר הלבשה השומם,
בדק שאף אחד לא שם לב וסגר את הדלת.
"מה קורה?" שאל טום והסתכל בעיניה.
"א..אנ..אני.." היא ניסתה להסביר את עצמה והגזימה בתנועת הידיים.
הוא החזיק את ידיה שתפסיק להזיז אותם והתקרב אליה,
"הכול יהיה בסדר,אני סומך עלייך שלא יקרה כלום,זה רק ראיון,כמה שאלות,
קטן עלייך." אמר וחייך. היא הרכינה את ראשה.
"אשלי?" קרא . "כן.?" הרימה את ראשה.
"הכול יהיה בסדר..." אמר ונישק אותה נשיקה עדינה.
מבחוץ נשמעה קריאה ברורה , "נו...קוראים לך,אני אצא אחיך של יחשדו." הוא אמר.
היא חייכה ופנתה לצאת, אך הסתובבה והפריחה לו נשיקה באוויר.
"כבר אמרתי שאני אוהבת אותך?" חייכה ויצאה.
-
"שרלוט." אמרה המראיינת ולחצה את ידה של אשלי.
"אשלי." חייכה, למרות שידה כבר כאבה מהלחיצה החזקה.
שתיהן התיישבו ואשלי סקרה את המראיינת בזמן שכתבה דבר או שנים על דף נייר.
אישה גבוהה, שמנמנה, ושיערה היה אסוף בצמה שהוטלה על כתפיה ששקוף מאוד שהוא צבוע,
שפתיים קטנטנות, היא לבשה חולצת טריקו פשוטה וג'ינס שחור, בידה החזיקה לוח.
למרות המראה הנחות, בפניה ראו שהיא אישה חזקה בעלת ניסיון רב בתחום.
"אז...אשלי, מוכנה ?" שאלה אותה והסתכלה על הדפים שנתלו על הלוח הקטן שהיה בידה.
היא נעצה באשלי מבט שהלחיץ אותה מעט.
"אא..כן" אמרה בהיסוס. 'למה תקעו אותי עם המפחידה הזאת? היא עוד תוציא את זה מימני'
חשבה אשלי, נראה עליה הלחץ בברור, היה לה מזל שהמראיינת תקעה את מבטה רק בלוח.
"טוב" אמרה המראיינת והסתכלה על אשלי בחיוך שנראה לה ערמומי למדי.
אשלי מיהרה לשנות את הבעת פניה. 'מזל שלמדתי משחק...היא לא הייתה קונה את זה'
היא לקחה מתיקה מכשיר הקלטה ולחצה בו על כמה כפתורים.
"אשלי." אשלי מיהרה להסב את מבטה של המראיינת.
"איך הגעת לטוקיו הוטל?" שאלה אותה המראיינת.
"בהופעה האחרונה שלהם בגרמניה" אמרה אשלי בביטחון, ידעה שאם השאלות ימשיכו רק בנושא הזה הי תוכל לענות עליהן בלי שום בעיה.
"מה קרה בהופעה הזו?" שאלה המראיינת, נראה שהיא נבהלה מהביטחון של אשלי.
"הבנים הזמינו אותי לשיר איתם...וכנראה שהם אהבו את השירה שלי והזמינו אותי להצטרף ללהקה,כמובן שהסכמתי,היחס מדהים,והתנאים..." אמרה אשלי.
המראיינת סימנה לה להמשיך.
"אה..שלשום חתמתי אפילו על חוזה, וזה אומר שאני נמצאת בלהקה באופן רשמי,
למרות כל הסיבוכים" אמרה וחייכה.
"או.קי..היית מעריצה ל טוקיו הוטל בעבר?" שאלה המראיינת.
"לא.ממש ממש לא. לא שיש משהו רע בהם, אני לא הייתי ממש בקטע של 'להעריץ'
לא האמנתי בזה. אהבתי את המוזיקה שלהם, שהכרתי דרך חברה.
אבל אני שמחה שקיבלתי את ההזדמנות הזו, הספקתי להכיר את טוקיו הוטל האמיתיים"
אמרה אשלי בביטחון שוב, היא הרגישה הקלה ענקית שלא נשאלה על אהבה.
"יפה יפה..." אמרה המראיינת וחייכה אליה חיוך מזויף.
"ויצא לך כבר להתחיל מערכת יחסים עם אחד מהם?" שאלה המראיינת וקרצה.
"א..א..לא. אני לא ממש מעוניינת במערכת יחסים עם אחד הבנים בלהקה,
אי רוצה אותם כחברים טובים שלי, כעמיתים לעבודה, לקשר רומנטי בהחלט אן מקום."
אמרה אשלי, היה לה קשה לענות על השאלה הזאת.
'היא האמינה לי? היא האמינה לי!! ' חשבה אשלי וחייכה.
היא נשאלה על עוד שאלות הקשורות לקריירה, הלהקה, מוסיקה וכ'ו.
-
"אה...." נשפה ליבי באדישות, 'הוא נתן לי את המספר שלו...אבל לא ביקש את שלי...
זה אומר משהו?' חשבה וגלגלה עיניים, וסקרה את החדר הגדול שלה,
תמיד התגאתה בכך שהחליטה להיות שונה משאר הבנות ולצבוע את קירות חדרה בירוק תפוח ולא בוורוד מסטיק צעקני במיוחד. היא נזכרה באותו ערב, שהם נשארו לבדם,
צחקו ודיברו, כאילו הם מכירים שנים. ואז הוא הביא לה פתק עם מספר הטלפון שלו,
ביל קאוליץ הביא לה טלפון. כמובן שהיא לא חשבה שהיא תהסס כ"כ,
אבל ידעה שיש לזה סיכוי.
"הלו?" נשמע קולו של ביל מהקו השני.
"היי ביל, זאת ליבי" אמרה בלחץ, והתחילה ללכת במעגלים.
"הי ליבי" אמר וניסה להישמע מופתע, לא הלך לו.
"תגיד, בא לך לעשות משהו היום?" אמרה, חשבה על הדיבורים שלהם והצחוקים שלהם וחייכה.
"בטח, רוצה לקפה או משהו?" שאל.
"אמ...היום בערב בקפה ליד הבית שלך?" שאלה, רעד עבר בגופה.
"טוב" אמר וחייך, קיווה שהיא תשים לב לכך.
"טוב, ניראה אותך כבר. ביי" אמרה וניתקה. הוא לא אמר י כי הוא כבר שמע את ה'קליק' של הניתוק.
"מה אני עושה לעזאזל...?" אמר ביל לעצמו והתיישב מול השולחן, נשען עליו וראשו טמון בידיו.
'אני לא אוהב אותה, ולא מעוניין איתה בקשרים אחרים שהן מעבר לידידות, מה אני עושה?'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
