לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור - טוקיו הוטל XD


סיפור על טוקיו הוטל שעלה בראשי , שבו נמצאות כל הפנטזיות הקטנות .......... %

Avatarכינוי: 

בת: 29

ICQ: 263182918 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 12


שלום לכולם !

כן, שוב איחרתי, אמרתי לכם שאני תקועה. ופרק 13 לא מוכן...

אתמול הייתי מפרסת ת פרק 12, אבל נסעתי לסבתא והבאתי את הלפטופ כד לגמור את הפרק,

אבל לא היה לי אינטרנט !!! ממש ממש התבאסתי .

אז קבלו פרק 12 ? אני אשתדל לא לאחר עם פרק 13 .

כתבתי את כל החלק עם טום ואשלי עם השיר Because of you של קלי קלארקסון שהורדתי בדיוק,

אבל הוא לא הכי מתאים, לחלק השני הוא הרבה יותר מתאים.  

אז אם בא לכם לשמוע: http://www.youtube.com/watch?v=iLi0yBmPe0k

* פרק ארוך הפעם.... *

 

פרק 12

בפרק הקודם:    

אשלי עוברת את הראיון בהצלחה, ביל לא יודע מה לעשות בקשר לליבי.

 

הפרק:

"כן...ראית את העיתון? אני בשער !! אה-הא, טוב, אני מחכה, ביי מאמי" ,

אשלי ישבה מאושרת על הספה והתחילה לקרוא את מגזין 'בראבו' שקיבלה במיוחד לאור כתבת השער שנכתבה עליה ועל הצטרפותה ללהקה.

'איזה תמונות...' חשבה וסקרה את עצמה בצילומים שלה, לרגע היא באמת הצטערה שלא הלכה לסוכנות דוגמנות. 'איך הלהקה לא קיבלה עותק!? הרי גם היא קשורה לכתבה הזו..עכשיו אני צריכה לחכות לטום שיוציא אותי מדעתי, במובן הטוב כמובן.' חשבה אשלי והניחה את העיתון בצד, מניחה לעצמה לחשוב עוד קצת על טום שלה. 'אחח...כמה סקסאפיל בבן אדם קטן אחד, הוא יכול לשגע מישהו, ושהוא משחק עם הפירסינג שלו...זה מדהים כמה הסיידליפ הזה מתאים לו, זה מדהים כמה הוא משגע אותי כל פעם מחדש עם הלשון הגמישה הזאת שמשחקת עם העצם המתכתי שיושב לו בנחת בצד השפה התחתונה, הוא פשוט מדהים אותי, הוא, כול כולו.הגוף החם שלו, העיניים המפתות שלו, תווי הפנים שהופכים אותו ליפה כ"כ, הוא דורש סקס, פשוט דורש. אבל...לא עכשיו, לא היום, לא השבוע, ולא החודש...אני לא מוכנה, ואם אני אהיה מוכנה? ואם נשכב אבל מה שהוא הרגיש אלי ייעלם? ואם הוא יחשוב שאני...שאני מה? אבל...אני לא עומדת בזה, שאני רואה אותו מפתה אותי ככה אני משתגעת, הסבלנות שלי מתפקעת והלב שלי דופק כמו תופים. אני חייבת להספיק להיות כזאת חרמנית!! בתולה חרמנית ... איזה שילוב ! אבל... אין עליו! הוא כזה מושלם...כמעט חודש שהוא בלי סקס , בגללי, מגיע לו ! כן...מגיע לו! אני מוכנה? אני מוכנה! ' הדפיקה בדלת קטעה את מחשבותיה. "הלו? אשלי? כמה זמן לוקח לפתוח דלת?" נשמע קולו של טום מעבר לדלת . "אה...אה..רק רגע!" קראה והתקדמה במהירות לעבר הדלת, ושנייה לפני שפתחה הסתכלה על עצמה במראה שנתלתה מימינה, ג'ינס קצר וגפיה שהחמיאו לגזרת גופה, "שנייה..." אמרה ששמעה נשיפה מעבר לדלת. 'טוב...' חשבה ופתחה את הדלת.

"סוף סוף באמת" נשק לה קלות על שפתיה ונכנס לבית, היא הסתכלה עליו קצת בהלם, הוא התיישב על הספה ולקח את העיתון שבו עיינה כמה רגעים קודם לכן. היא המשיכה להסתכל עליו בזמן שהוא קרא את הכתבה בעניין. 'להגיד לו? לדבר איתו?' חשבה והתיישבה לידו,ניראה שהוא לא שם לב לכך. "טום...אנחנו צריכים לדבר" אמרה. "אה-הא" ענה לה טום בעוד הוא ממשיך לקרוא. "חשבתי על זה ו..." אמרה והציצה לשנייה בעיתון, "אה-הא" אמר כשהוא עדיין קורא. היא שמה לב שהוא לא מקשיב לה, וחייכה. "חשבתי על זה ו...אני רוצה לעשות קרחת" אמר וניסתה שלא להישמע משועשעת. "אה-הא" ענה שוב. "מה !?!?!??!?!?! שום קרחת!!" צעק והעיף את העיתון מידו, היתסכל עליה בהלם. "אוי ואבוי לך!! את לא עושה קרחת!" אמר טום כמעט בצעקה, מה ששעשע אותה."ואם כן?" אמה ושילבה את ידיה. "אז אני...אני יאנוס אותך!" אמר וחייך. "אני רוצה לראות..." אמרה משועשעת, "משתגידי" אמר ונישק אותה נשיקה סוערת.  היא חיבקה את צווארו והוא חיבק את מותניה, לרגע היא שכחה מה רצתה להגיד לו אך נזכרה, "רגע טום, שנייה..." אמרה והתנתקה מימנו. "כן..?" אמר ונשמע קצת מאוכזב, "א..אני צריכה להגיד לך משהו." אמרה והסתכלה על נקודה לא ברורה באוויר, חיבקה את רגליה.

הוא לא ענה, רק הסתכל עליה והיא שמה לכך מזווית עיניה, "חשבתי על זה ו...למרות על הסיפורים עלייך, ולמרות שיש בזה סיכון, ולמרות שאני לא בטוחה שמה שאתה מרגישה אליי עכשיו יהיה גם אחרי..." אמרה והרימה את ראשה, כשאמרה את המילים האחרונות הוא הסתכל עליה במבט נעלב, "א..אני..אני מוכנה.." אמרה והסתכלה עליו, הוא הסתכל בעיניה, רגע של שתיקה ביניהם, ואז הוא התעשת. "רגע, רגע,רגע...סליחה...לא שמעתי, אמרת שאת..מוכנה?" שאל. "כן...אידיוט" אמרה וצחקה. "טוב" אמר ונישק אותה, השכיב אותה על הספה."טום.לא.התכוו.נתי.עכשיו." ניסתה לומר בעוד שהוא מנשק אותה, "אה...אז מתי?" שאל , היא שמה לב שהוא עדיין מעליה, משחק עם הסיידליפ שלו, היא הפכה אותם, שהם הגיעו למצב שהיא הייתה מעליו, "אל תידאג" אמרה והתרוממה לישיבה לידו."אז..אה..מה עושים?" שאל והתיישב גם הוא, "ראית את הכתבה?" שאלה כבדרך אגב."כן, יצא אחלה" אמר. "אחלה.." אמרה באדישות. "מה השעה?" הוסיפה. "שמונה בערך" ענה אחרי שהעביר מבט חטוף במסך הפלאפון שלו."תגידי...את באמת חושבת שאני אפסיק לאהוב אותך בגלל...סקס?" שאל. "לא יודעת..." השיבה, "אתה חושב שזה מה שיקרה?" שאלה, ונראתה די מצוברחת. "לא." השיב. והיא הזיזה את מבטה מנקודה לא מוגדרת אליו בתנועה פתאומית, "וואלה..?" שאלה, הפעם נראה חיוך קטן על פניה, "תיראי...מה שקורה בינינו זה לא חד פעמי, ואני סגור לחלוטין לגבי מה שאני מרגיש כלפייך." אמר וליטף את לחיה. היא ליוותה במבטה את ידו החמה, שתרמה לאמונה בו, "טום...אני..." אמרה ובלעה את רוקה, מתהפנטת שוב מלשונו המשחקת עם הסיידליפ, הוא הרגיש את הרעד הקל שעבר בגופה, הצמרמורת העזה שעברה בה כשרצתה להמשיך לדבר.

מה שאמר הותיר אותה המומה במקצת, הדרך שבו ניסח את המשפט הדהימה, היא כבר לא עמדה ברצונות ובעקרונות שלה, כל מה שהיא רצתה באותו הרגע היא לדעת איך ההרגשה הזו שהוא בתוכה. "אני כל כך רוצה אותך" אמרה כששמה לב שהוא הבין כמה היא 'חרמנית', היא התכוונה לומר 'אני אוהבת אותך' אבל הרעד הזה שינה את דעתה בשנייה האחרונה."ו...." טום סימן לה להמשיך, ניסה הישאר אדיש מכל העניין, "כמה שאתה רוצה אותי, תאלץ לחכות, בינתיים אתה מוזמן לנשק אותי" אמרה בחיוך. הוא לא חיכה ולא ענה, רק התנפל עליה בנשיקה מלאת להט.

 

- - - - - - - - - - - - - - -

 

"נו...איפה היא?" שאל את עצמו ביל. הוא ישב שם, איפה שהוא וליבי קבעו,שקוע במחשבות על 'איך אני אסביר לה שאני לא מעוניין בקשרים מעבר לידידות', מתקתק באצבעו על השולחן, ומבט חסר סבלנות בעיניו.הוא לא כעס עליה, הוא פשוט לא סבל את הריח שהתפשט באוויר, "אה...סליחה אדוני, אתה מוכן בבקשה להפסיק את ה...תקתוקים האלה?" העירה לו מלצרית שעברה, "אה...סליחה." אמר ביל והעיף את ידו מהשולחן בפתאומיות, הוא סקר את המלצרית מכף רגל ועד ראש: שיער בלונדיני מחומצן, עיניים שחורות, לא יפה במיוחד, ולא רזה, המדים של בית הקפה לא החמיאו לה ממש לדעתו של ביל, הוא הודה בליבו לטום שהכריח אותו לקנות כובע צמר ומשקפי שמש בגודל הירח, למקרים כאלו. הוא סקר את הרחוב שמחוץ לבית הקפה, מקנא באנשים שלא מריחים את הריח שבפנים, ולא נאלצים לכבוש כובע צמר בצבע מזעזע כ"כ עוד באמצע הקיץ. לפתע ראה את דמותה של ליבי מרחוק, לובשת ג'ינס שלושת-רבעי וחולצת גולף מכופתרת, שיערה אסוף בקוקו גבוה ותיק לבן בידה. היא התקדמה בצעדים גדולים ומהירים, נראה כי היא שמה לב שאיחרה. אחרי מספר שניות שצפה בה,  נפתחה דלת בית הקפה והיא נכנסה, סוקרת את המקום ומתקדמת לעבר ביל, שמרגע לרגע רק שנא את המקום יותר ויותר. "ביל." קראה לו, ונשקה לו על הלחי לשלום, לאחר מכן התיישבה מולו. "לא..לא מסריח כאן?" שאלה ונפנפה עם ידה מול אפה. "מאוד מסריח כאן." אמר ועשה כמוה."יצאנו?" שאלה. "יצאנו." אמר וקם, היא אחריו, הם יצאו מבית הקפה וטיילו בחוץ. "אז...מה קורה?" שאלה כשהתיישבו על ספסל בפארק נטוש, שהעביר הרגשה לא נעימה אצל ליבי."אה...מה קורה?" חיכה אותה. "לא יודעת" ענתה, 'מה עכשיו..?' חשבה לעצמה ליבי."תקשיבי ליבי...את באמת בחורה חמודה ויפה, א..אבל...זה לא ילך..." אמר ולא הביט בה, "זה בסדר ביל....ת'אמת,גם אני חשבתי ככה" שיקרה, היא לא רצתה לצאת טיפשה, התחושה שעברה בה באותו רגע לא הניחה לה, היא נעלבה, והמילים של ביל חדרו לתוכה כמו סכין. "בואי נישאר ידידים" אמר, והסיט את מבטו אליה, "כן." ענתה והוא לא שם לב לעצבות בפניה באותו רגע, "אז הכל בסדר..בינינו?" שאל. "כן ביל, הכול מעולה" אמרה וחייכה חיוך מאולץ, הם קמו מהספסל ודיברו על שטויות, ליבי המשיכה להסתיר את תחושותיה האמיתיות, היא רצתה את ביל, אבל הוא לא רצה אותה. בינתיים,כל מה שנותר לה לעשות הוא להתקרב אליו רק בתור ידידה.הוא חושב שהיא לא מרגישה אליו כלום...שהיא מרגישה אליו אותם רגשות שהוא מרגיש אליה."ליבי, מאוד ניהנתי איתך היום" אמר לה ביל כשראה שכבר מאוחר, והפנה את מבטו אליה."גם אני ניהנתי איתך ביל" אמרה בעיניים נוצצות, "ואני שמח שאנחנו ידידים, והכול בסדר בינינו,ושנינו מרגישים אותו הדבר" אמר וחייך אליה, חיוך שכבש אותה מבפנים, "כן..." אמרה והסיטה את מבטה למדרכת הרחוב, היא לא רצתה שהוא ישים לב שהחיוך נמחק מפניה."אז...לילה טוב" אמר ונשק לה לשלום, הוא הסתכל עליה לעוד כמה שניות ופה לדרכו, השאיר אותה על הספסל בפארק הנטוש, היא לא התאפקה והדמעות זלגו מעיניה ללא קול. כשהגיעה הביתה ונשכבה במיטתה, משפט אחד חזר על עצמו במחשבותיה, 'ביל...אני אוהבת אותך'.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 21/4/2008 15:21  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDafna , . אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dafna , . ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)