שלום אנשות (:
הפרק הבא לא יהיה מחר, יום ראשון. אולי.
לא היה לי זמן ממש לעבור עליו, אבל - תהנו .
פרק 17
ליבי ואשלי התהלכו ברחובות לכיוון בתיהן לאחר שאשלי סירבה בתוקף שטום יסיע אותן מהסיבה שהיא מעדיפה שעדיין לא יראו אותם יחד. ביל,ליבי וטום אילצו את אשלי לחבוש כובע ומשקפי שמש גדולות כדי שלא יזהו אותה ויתחילו לשאול שאלות. הליכתן רק נעשתה מהירה יותר מרגע לרגע מכיוון שרצו להספיק להתארגן ליציאה עם הבנים בערב בחופשי האחרון של הלהקה בגרמניה לפני התחלת סיבוב ההופעות.
"בהצלחה היום עם טום, אשלי. תבואי אלי שתהיי מוכנה." אמרה ליבי לאשלי כשנפרדו כל אחת לדרכה.
'טוב, יש לי שעתיים מעכשיו עד לרגע שבו אני רואה את טום. אני חייבת להיות יפה. אשלי, תהיי יפה.' חשבה ופתחה את דלת ביתה במהירות. כשנשענה על הדלת מבפנים שאפה אוויר מלוא ריאותיה, סובבה את המפתח שהיה קבוע בחור המנעול, והתקדמה לעבר חדר האמבטיה.
'היום זה קורה, טום. היום.' היא התחילה למלאות לעצמה אמבטיה והתבוננה בשעמום באדים השקופים שרבצו בקירות הקרמיקה של החדר. היא החליקה בידה את הגומייה שעטפה את שיערה וניערה אותו בידיה, פשטה בזהירות את גופייתה והשורטס השחורים. בעוד היא מביטה על עצמה במראה ומחשבות על טום צצות בראשה, היא מעבירה את קצות אגודליה בעדינות ברקותיה בתנועות סיבוביות. "הכול יהיה בסדר" מלמלה לעצמה והכניסה את גופה לאמבט.
לאחר כחצי שעה ששהתה באותו חדר מלא אדים חמים, יצאה עטופה במגבת הקצרה שלה לכיוון חדר השינה.
היא הבינה שזהו הערב האחרון שלה בגרמניה לשלושה חודשים הקרובים והיא מתחילה את סיבוב ההופעות הראשון שלה עם הלהקה, היא תבלה עם טום בערב ולכן היא חייבת ללבוש משהו יוצא דופן.
'הערב הוא ערב מיוחד,מחר יום מיוחד,והשלושה חודשים הבאים יהיו מיוחדים.' חשבה כשהעבירה קולבים נושאי בגדים במרץ. 'אני. מופיעה. בכל אירופה.' תזוזת הקולבים נעצרה בפתאומיות ועיניה נתקעו בשמלת מיני יפיפייה בצבע שמנת(תלחצו כדי לראות את השמלה), עם ארבע שכבות דקות שאותן ריצדו לאורך פסים כסופים וזהובים בוהקים,מתחת לחזה נקשרה חגורת בד."וזה פשוט מושלם." מלמלה והניחה את השמלה בעדינות על מיטתה. היא הביטה בשמלה, מרוצה ומחויכת,נרגשת לגבי היום. כשחזרה לארון הוציאה מכנס וחולצה אקראיים ,לבשה אותם והלכה למטבחון הקטן שלה. 'הכל יהיה בסדר,אני בטוחה. הוא ישמור עלי, הכול יהיה בסדר... אני כבר ילדה גדולה, יהיה טוב, יהיה בסדר.' חשבה וחייכה לאחר שלגמה מהקפה שהכינה.
"אני יותר מידי מודאגת, אלוהים." היא שפכה את שאריות הקפה לכיור, וחזרה לחדר האמבטיה.
היא הסתכלה במראה שוב, באותו מבט מודאג. 'אני אלך להתלבש עכשיו,והכול יהיה בסדר. הכול.ה-כול'
מלמלה בראשה והתחילה לצחצח את שיניה, מייד אחר-כך פתחה את אחד הארונות והוציאה בקבוק כחול ולגמה ממנו. את תכולת פיה ירקה לכיור. 'אויש, אני מודאגת.'
כשהחליטה להתעשת, חזרה לחדרה ולבשה על עצמה את השמלה. אחרי שהתאפרה ונעלה את אותם סנדלי העקב הזהובים שנעלה בפעם הראשונה שביקרה בביתו של טום, סידרה את שערה בחופשיות, עטפה את עצמה במעיל חום שהגיע לה עד הברכיים ויצאה לעברה של ליבי.
"ליבי?" שאלה אשלי כשנכנסה לביתה. "אני כאן!" נשמע מחדרה של ליבי.
כשאשלי הגיעה לחדר היא מצאה את ליבי מתאפרת בקלילות ומנסה לנעול מגפונים בו זמנית.
" עוד מעט אנחנו נחשב למאחרות." אמרה אשלי לליבי.
"אני יודעת. רק בינתיים אני קצת צריכה עזרה. בערך." השיבה ליבי כשהצליחה לנעול את המגפונים והתיישבה על המיטה באנחה. "את נראית נהדר." החמיאה לה אשלי.
"תודה, השקעתי. ככה את הולכת? עם המעיל?"
"לא, זה המעיל. " ענתה וחייכה. "טוב, תעשי לי הפתעה."
"ליבי, אני חושבת שכדאי שתבואי איתנו מחר." אמרה .
"אני? לאן? לסיבוב הופעות? איך?"
"מה הבעיה? מדברים עם ביל, הוא מדבר עם דיוויד ובום יש לך כרטיס לטיסה שלנו.ואני בטוחה שנקנו יותר כרטיסים ממה שצריך,אז בטוח שתוכלי לבוא." ענתה בביטחון, וישרה את מבטה לעיניה של חברתה.
"אשלי אני..." החזירה לה מבט. "אני לא יודעת."
"ליבי! בבקשה....זה חשוב. בשבילי?"
"תדברי עם ביל ואז נדבר,טוב?"
"טוב." ענתה וחייכה, "הם מחכים לנו,בואי."
השתיים צעדו עטופות במעילים דקים וארוכים, בצעדים מהירים וגדולים. שמה יזהו את אשלי,שהיה די קשה לזהות אותה שראשה מורכן כלפי מטה והשיער על פניה.הצעדים הגדולים שצעדה הסוו את הרעידה הניכרת שלהן.כל גופה של אשלי רעד,למרות ששרתה לחות באוויר, על העניין עם טום ריגש אותה.
ואילו ליבי ,רעדה כי פחדה להיות רחוקה מביל שלה, עד שהם ביחד סוף-סוף, היא פחדה שהקשר שלהם לא ישרוד את הזמן והמרחק. "אז מה, את בטוחה בהחלטה שלך?" פלטה ליבי, "כן, אני לא הולכת להשתפן היום." השיבה. "כל הכבוד אשלי, אני גאה בך!." הבעתה המבועתת משכה את תשומת ליבה של ליבי.
"אשלי, אם את לא רוצה אף אחד לא מחייב אותך.את מודעת לכך,נכון?"
"לא..." חייכה. " אני פשוט, לחוצה. זהו,כן.לחוצה." אמרה בשקט, חיוך עדין עלה ובלט בהבעה הרגשנית שלה. 'איזו חברה נפלאה מצאתי לי. היא פשוט,מתנה.משמיים.היא דואגת לי כ"כ שזה כבר חופר, זה טוב שהיא דואגת לי.פאק, היא כזאת חמודה.' חשבה והבעתה השתנתה לחלוטין.
המבטים של שתיהן הופנו לקרקע,למדרכה המסודרת באבנים סגולות-ורודות ואפורות,מנסות שתיהן לסדר את מחשבותיהן,לתכנן את לוח הזמנים של הלילה,לחזות את האירועים.
כשהן הגיעו לביתם של הבנים,כמעט מזיעות עקב הלחות ששררה בחוץ,הן הסתכלו אחת בעיני השנייה. מעבירות לעיניים שמולן שהכול יבוא על מקומו בשלום.
"את מתכוונת לדפוק?" פצתה אשלי את פיה ובכך הפרה את השקט.
ליבי לא ענתה, היא הרימה את גבותיה בחוסר הבנה ניכר,ואשלי הסמיקה. "אה, לא הבנת אותי נכון! התכוונתי לדפוק בדלת." אמרה וצחקה תוך-כדי. "אז למה לדבר בחצאי משפטים?לְמַה?כדי להבהיל אותי?"
ספויילר:
'אוי שיט!!! אני צריכה לקחת גלולה...' אשלי נזכרה, והבעתה התחלפה בבת אחת.
חה חה, תסיקו בעצמכם מה הולך לקרות (:
בקיצור, לילה טוב .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
