כוס-אמק.
זה הדבר היחיד שיש לי להגיד על אירועים משפחתיים.
פשוט כוס אמק!
באירועים משפחתיים,זה כמעט בלתי אפשרי שלא לאכול.
ובמשפחה כמו שלי,בכלל.
אין דבר כזה לא לאכול אצלנו.
סבתא שלך בישלה-את תאכלי.
את לא רעבה? את תאכלי.
הקאת את הנשמה שלך לפני רגע? את תאכלי.
את צריכה לצום לפני בדיקת דם? את תאכלי.
למה?
כי בישלתי.
אני בישלתי,ואת תאכלי.
ואוי ואבוי לך אם לא תאכלי...
חפירות מכאן ועד הודעה חדשה..לפעמים היא כ"כ חופרת לי,שאני מעדיפה לעקור לעצמי את העיניים
עם מזלג,מלשמוע אותה עוד חצי דקה אפילו.
אז,אחי הגאון החליט שהוא עולה לתורה היום.
ולא כמו אדם נורמלי...אלא,בשעה 8 בבוקר!!!!
פאקינג יום שבת ופאקינג 8 בבוקר!!!!
ואחרי התפילה,הטקס וכל ההילולה,יש,כמובן-אוכל!
והמון אוכל.ואת תאכלי.
למה? כי בישלתי.
אז אכלתי,ואכלתי,ואכלתי,ואכלתי,ואכלתי,ואכלתי ובואו נקצר תהליכים...אכלתי800976544x.
קיצר,אני פרה שלא מהעולם הזה.
וכמובן,שכל הבנות דודות הכוסיות שלי באו עם הגופות הדקיקות שלהן.
זה פשוט עינוי.תסכול.
אז די...נשבר כבר הזין!
כמה אפשר להיות שמנה?כמה?
כמה אפשר להתעלם מהעובדה שהג'ינסים כבר מה-זה לא נסגרים,
שהצמיגים כבר מה-זה גולשים מעבר למותר,
ושהידיים כ"כ שמנות,עד שהן מה-זה לא נכנסות לגופיה נורמלית?
אי אפשר להתעלם מהאובייס.
אז החלטתי לעשות מעשה.
אני סוגרת את הפה שלי,גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו ירד מהשמיים ויצווה עליי לאכול.
אני סוגרת את הפה,ולא יעזור לאף אחד בית דין!
i have made up my mind
ובמילה אחת-כוסאמק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
take_me_ana