אלמוג מספרת

היום התחיל נורמאלי לגמרי התעוררתי בבוקר והלכתי לבית ספר ושם גיליתי שאני הילדה היחידה שלא זכרה שהיום זה יום האהבה

פשלה כזאת לא הייתה לי בחיים....(יוהו זה בחיים לא קרא לי ששכחתי את היום הכי חשוב!) טוב בואו נמשיך הלאה

אחרי שגיליתי את הפשלה (הנוראית!) הלכתי לכיתה מהר כדי לא לאחר לשיעור כשהגעתי לכיתה מצאתי פתק אלמוני על השולחן שלי

ועליו היה רשום (אני אוהב אותך מאוד) נורא היתרגשתי מהפתק אז הראתי אותו למאיה (my beast friend) והיא אמרה לי שלדעתה

זאת סתם מתיחה אני לא חשבתי ככה כי אחרי השיעור פתק נוסף אם אותה כתובת היה בלוקר שלי התחלתי להרגיש קצת מוזר כמו

בסרטים האלה שמרגישים שמישהו עוקב אחריך אבל חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני הרי אמרתי את זה בעצמי שזה רק בסרטים

אבל התחושה הזאת עדיין הייתה אצלי את היסתכלתי מאחורי ומצדדי ולא ראיתי אף אחד מעניין אן מישהו באמת עקב אחרי...

ישבתי בחדר בהיתי בתקרה לא היה לי מה לעשות היה משעמם נורא היה יום שבת גשום אין ים/בריכה/טיולים

 (כאילו שאני אוהבת טיולים אבל אני יכולה לעשות הכול כמשעמם לי) היתחברתי למסנג'ר ודיברתי חברים רצינו לארגן מפגש אבל לא היה איפה  מאיה (my beast friend) אמרה שההורים שלה לא מרשים לה מאז המפגש האחרון

(גאי שפח בטעות קולה על אחד השטיחים החדשים שלהם....מסכנה מאיה אחרי זה היא עברה שטיפה הונה מההורים שלה)

גאי אמר שההורים שלו לא מרשים להביא חברים בגלל התאומים החדשים (התאומים  שמשפחתו אימצה)  ותומאס אמר שההורים שלו לא מרשים כי הם שמעו מה קרה בבית של מאיה(המסכנה) ומאז שהם שמעו זאת הם לא מרשים ואני כמובן לא יצירתית בכלל אמרתי את המשפט הרגיל שלי (לא היה לי כוח לחשוב על תרוץ אחר) אמא שלי לא מרשה לי להביא אורחים כי היא חושבת שכדי לנו לעשות את המפגשים בחוץ (לא שאלתי אותה סתם ניחשתי מה היא תגיד למרות שאין סיכוי שניהיה בחוץ במזג אוויר הנוככי)

בקיצור לא היה מפגש ולא כלום כולם היו צריכים להתנתק כי ההורים שלהם קראו להם ורק אני נשארתי לבד בחדר שלי לבד אם המחשב המיטה וכול הרהיטים......