כן, הכל חרא...
החיים החרא..
הבצפר חרא..
בנים זה חרא...
בנות זה חרא...
הורים זה חרא..
אני חרא...
אהבה זה חרא...
אנשים זה חרא...
הכל חרא!!!!חרא אחד שמקיף את כול כוליי!!
איך ולמה דווקא אצלי הכל כולל הכל חרא?
עשיתי מש'ו רע? עשיתי למיש'ו מש'ו רע? רק תגידו!
ואם כן אז הנה:
סליחה!!!
או.קיי? אני לא מבינה מה הולך כאן?
פאקינג שנה חדשה הכל צריך להתחיל בטוב ואצלי כבר חרא של יום...
התקפי דמעות, זכרונות, רצונות, ה-כ-ל!
בא לי להתאבד...
בא לי למות...
פשוט לשכוח מכל ה14 שנים שאני חיה ולמות!
למה מה כבר ייקרה?
אני יסיים בצפר ואז?
אני עוד שנה עושה בגרויות ועדיין אין לי מושג איזו מגמה אני רוצה!!!
כולם עוברים בצפר...אותי כנראה יעיפו...
חברים יש לי? לא יודעת אם בכלל אפשר לקרוא לזה חברים...
^ זה עוד כלום מהרשימה הארוכה...אז מה? להמשיך לסבול? בשביל מה? הרי בכ"ז אני אמות בסוף, לא? כ-ל אחד מת בסוף!
^ זה מה שעובר עליי עכשיו!
ביי!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
