אני ויוני נפרדנו.
ביום שישי =[
אמנם היינו רק שבועיים ביחד...
אבל זה לא היה קשר...
השבוע הראשון היה מדהים..אחד השבועות הכי יפים שהיו לי.
אל השבוע השני היה סיוט. הוא לא דיבר איתי כול השבוע..רק ביום ראשון.
ביום שני שלישי ורביעי...כשישבתי בבית עם חום 39.5 ועם זיהום בגרון הוא לא ענה לי לטלפון..ולא היה איתי דווקא כשאותו הכי רציתי לידי.
יום חמישי היה לו יומולדת 16 הצלחתי להשיג אותו ולהגיד לו מזל-טוב.
אבל כששאלתי אותו למה הוא לא ענה לי הוא אמר שהוא היה בשטחים ושהפלאפון שלו נהרס.
וכששאלתי אותו מתי אני אראה אותו בפעם הבאה הוא אמר שהוא כנראה עובר לפנימייה. ואז השיחה התנתקה.
יום שישי נפרדתי ממנו. כי זה מה שהוא רצה. הוא אמר את זה. הוא רצה שאני אפרד. אז עשיתי את זה.
עכשיו אולי יותר טוב לי...ואולי לא...
אולי אני לא יושבת בדיכאון כול הזמן ומצטערת על זה.
אבל כן כואב לי הלב...
ואני כן אוהבת אותו. ומאוד מתגעגעת אליו.
