אני מרגישה כמו שפוטה שלך. ממש.

בלי לשים לב, אני הולכת וקונה בדיוק מה שאת לובשת,

חושבת עלייך, מדברת כמוך-לא יודעת. הכל כל כך שונה לי פתאום.

את פתחת לי את העיניים לעולם אחר, שלא הכרתי.

עולם הרבה יותר חופשי, של "אני עושה מה שבא לי ולכו תזדיינו."

והעולם שלך הרבה יותר מעניין, אבל אין לי מקום בו.

ובכלל, אין לי זמן לזה. החיים קצרים מדי.

אני תכננתי את החיים שלי, ואני הולכת על מחשבות לטווח ארוך, לא לשבוע-שבועיים הקרובים.

אז בהצלחה שיהיה לך, בכל מה שאת עושה.

אנ'לא שפוטה שלך, אני עושה מה שבא לי-ולכו תזדיינו.

אנחנו מאוד דומות. כל כך דומות שקשה לי להאמין שלא שמת לב.

אבל את בטח מנסה להכחיש, כמו כולם-

כי מי רוצה להיות דומה לאחת כמוני?