"...לא יודעת, יש משהו בטון דיבור שלה... 'את יכולה ללכת מפה?! תודה!!!' "
"מה את חשה ת'צמך?! אז קיבלת 100, וואלה יופי!"
"שתפסיק כבר לחטט בתחת!!"
"נשבעת לך, היא כל כך מסרייחה שזה מגעיל. ושעירה!! זה פשוט... איוו."
"טוב בסדר, תתעלמו מההצגות שלה. לא רוצה לשחק שלא תשחק."
כל כך הרבה כוח יש למילים, מילים שאתם אומרים כל יום כל הזמן...
ובלי לשים לב, זה פוגע באנשים.
ועם כל המלחמות פה, שעל הרוב אני בטח גם לא יודעת...
אווף, כבר אי אפשר לשמוע אתכן!!!!
תקשיבו לעצמכן! תשימו לב למה שאתן אומרות, אתן כל כך פוגעות לפעמים!
אני כבר רגילה לספוג את זה אבל אני לא חושבת שאני אמורה לספוג את זה! ועוד הרבה בנות פה מרגישות כמוני!
אנחנו לא אמורות להיות קבוצה?
להיות קבוצה ולנצח... ביחד..?
אנחנו לא חברות? אנחנו לא אוהבות אחת את השנייה, אנחנו לא... אחיות?
אנחנו לא ביחד בכיתה?
אנחנו חברות לכיתה. לקבוצה. להכל. אנחנו פשוט צריכות להיות חברות עוד יותר, חברות של באמת, לא כאילו "היי, מה קורה?" ו"ביי דברי אייתיי!!" ואח"כ ללכת לרכל כמו חבורת זקנות על כוס תה מגעייל.
אז תפסיקו לרכל, ותתחילו להאמין בעצמכן, ובכל השאר.
כי אם תרימו ת'ראש קצת מעל לקצוות של הנעליים שלכם שעולות 500 שקל,
תראו שאתן לא הכי טובות פה. ושאפשר תמיד לחזור בכן ולהפסיק את כל המלחמות שלכן, שבסוף לא ייצא מהן כלום.
תפסיקו לנסות לפגווע, כי אל תעשו לאף אחד מה שאתם שונאים. תיכנסו קצת לראש של אחרים. תבינו את ההיגיון שלהם, כמה שהוא חכם, מעוות או דפוק.
תחשבו על אנשים אחרים קצת יותר.
ותתחילו לדאוג קצת לחברות שלכן, כי רק ביחד ננצח.
"אז מה עושים?"
"מנצחים!!!"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
R!ot