את השיר הזה כתבתי בזמן משבר קשה....אני מרגיש אל השיר הזה רגשות כנים וחזקים....אשמח לדעת את דעתכם הכנה...אני ברך כלל לא עושה הקדמות לשירים שלי , אך הפעם הרגשתי צורך עז ,כמו כן אי גם מבקש את עצתכם החכמה איזה שם עדיף לשיר או לשיר את זה ככה עם שני שמות???
בתודה מראש
יז'ק נורמן
"מרחם פעמיים/ 12 דגים משונים"/יז'ק נורמן
יום הולדת שמח לילד.
אמא שמחה מחר כבר בן שתיים עשרה,
גדול וחזק!
יציב וענק!
חכם ונחמד!
יפה תואר,בלונדיני מסורק.
רק האבא מסתכל עליו במבט סרק.
זילזול ועם חיוך של ליצן,
שדומה לשטן.
קטן וחלש,
הילד נקטש.
לא רוצה להיות בר,
לא רוצה להיות רגב,
לא מתכוון להיות בן או חי.
מבט לשמיים עם דמעות בעיניים.
מלמול שלא נשמע באוזניים,
אבינו שבשמיים שמי הוא אשלייה'.
ואני מבקש ממך טובה ממש קטנה...
אני רוצה למות ולהיוולד כחדש,
אך רק בלי מסכה,
בלי שקר ללא הבחנה,
שאבא יבין שהעולם השתנה,
הוא עדיין תקוע מאחוריי החומה.
אבינו שבשמיים תרחם עלי פעמיים!!!
פעם בסליחה ,בפגיעה במשפחה
אשלייה' הוא אכזבה...
הוא לא מבין שהחומה סדוקה
והיא כבר לא בעיה,
אבא עלי מביט
"תתנקה ואל תבכה!
תתבגר מחר אתה כבר לא בן שתיים עשרה יותר!
אני לא כמו אמא.
אני יודע את הסוד הקטן.
זאת לא בושה,זאת לא חרפה,
עדיין בביתי הברכה,
תסתכל על עצמך...
גאון ומדהים!
עוד מעט בן שלוש עשרה ממש גבר.
אני כבר רואה...
את הבן שלי בגיל שמונה עשרה...
לובש את המדים...
לוחם למען המדינה!"
בוכה בעיניו ומבין...
שזה לא חייו...
אין לו תוכניות,
אשלייה' רוצה להשתנות...
שמונה עשרה לא רוצה להיות,
אבא עם מבט של...אכזבה
את הסוד כנראה,לא ידע
וככה לי אמר...
"אין בר ואתה לא רגב...
בן או חי
בגללי???האם זו אשמתי???
עניתי לו לא!
זה בגלל הבורא.
אבא חייך אליי ואמר "בוא לדוג.
נלך לדוג כמו פעם...
נשכיר אונייה נדבר כל החשכה...
ככה אני יבין אותך."
עם בכי אמרתי לאלוקים תודה!
למחרת...שיחה בעיר...
הידעת שאשלייה תם?
ואביו ואימו אפילו לא יודעים!!!
אבא עם חיוך של קורבן...
אמא על כדורים...
ואני בוכה עם דגים מוזרים.
מחכה לפעם השנייה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יז'ק נורמן