מגיע שלב בחיים שבו אתה מבין, שאין טעם להמשיךכי תמיד מישהו יהיה יותר טוב ממך
הוא תמיד ידע מה לומר, ברגע הנכון בזמן הנכון
וכשמישהו יצעק, הוא יבוא לעזור לפניך
מישהו מיומן כזה
הוא יהיה יותר רגיש, ואפשר יהיה להתחבר איתו יותר בקלות
הוא מבין בעיות של אחרים, ועושה הכל כדי לעזור
תמיד יהיה מישהו כזה.
אין טעם להמשיך, בשביל מי אני עושה את זה?
בשביל להרגיש טוב עם עצמי, בתור בן- אדם
ואני אני לא הולך לכתוב עכשיו כמה אני שונא את העולם המעוות הזה
וכמה שאני רוצה לברוח, לא אכפת לי שזה נכון.
אני רק רוצה להיות מיוחד (לא להגיב על ההערה הזאת, בבקשה, כל תגובה תתקבל בשנאה ובלי התחכמויות) בעע
תמיד יבוא מישהו שיראה לך עד כמה אתה גרוע במה שאתה עושה
הוא יראה לך כמה הוא טוב יותר, אוהבים אותו
ואז הוא יבכה כמה שהוא חושב שלא אוהבים אותו
ואתה בתור חבר תנחם אותו
אבל אתה יודע שאחרי הכל הוא בדיוק כמוך. הוא אתה, בצורה מסוימת.
What am I fighting for,
There must me something more,
For all these words I've said,
Do you feel anything
בבלוג זה
בכל הבלוגים
